"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תמיכה מהממלכה: בריטניה תעמוד לצד ישראל בסוגיית צווי המעצר לנתניהו וגלנט בהאג

בית הדין הבינלאומי יאפשר לבריטניה להגיש טיעונים בנושא סמכות השיפוט על ישראלים • אישור בקשת בריטניה עשוי לעכב את החלטת השופטים הממתינה בנוגע לצווי המעצר עבור נתניהו וגלנט

,עודכן
0השמעה
התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים חאן.. צילום: איי.אף.פי

שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג החליטו היום (חמישי), לאפשר לבריטניה להגיש טיעונים משפטיים בנוגע לבקשת התביעהלהוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.בבריטניה טוענים כי הרשות הפלשתינית אינה יכולה להעביר ל-ICC סמכות שיפוט על ישראלים.

נתניהו על האג: "צו אבסורדי ושקרי"

על פי מסמכי בית המשפט שפורסמו היום, בריטניה, החברה ב-ICC, הגישה מוקדם יותר החודש בקשה להציג עמדה כתובה בשאלה, האם "בית הדין יכול להפעיל סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים, בנסיבות בהן הרשות הפלשתינית אינה יכולה להפעיל סמכות פלילית על אזרחים ישראלים בהתאם להסכמי אוסלו".

השופטים קבעו כי בית הדין יקבל גם הגשות מצדדים אחרים בעלי עניין בסוגיה המשפטית, אך קבעו מועד אחרון להגשה - ה-12 ביולי. אישור בקשת בריטניה עשוי לעכב את החלטת השופטים הממתינה בנוגע לצווי המעצר עבור נתניהו וגלנט, שהוצאו על רקע המלחמה שישראל מנהלת מול החמאס בעזה - לבקשת תובע ה-ICC, כרים חאן, במאי האחרון.

גלנט ונתניהו. תמיכה מבריטניה,צילום: אורן בן חקון

ה-ICC מנהל חקירה מתמשכת לגבי פשעים לכאורה בתחום סמכותו, שבוצעו בשטח הפלשתיני ועל ידי פלשתינים בשטח ישראל מאז 2021. באותה שנה, שופטי ה-ICC קבעו כי לבית הדין יש סמכות שיפוט לאחר שהרשות הפלשתינית הצטרפה לבית הדין ב-2015, בעקבות קבלת מעמד של מדינה משקיפה באו"ם.

המשמעות: עיכוב אפשרי בהחלטה על צווי המעצר

עם זאת, ההחלטה השאירה את הפרשנות של הסכמי אוסלו משנת 1993 בנוגע לסמכות השיפוט הפלשתינית על אזרחים ישראלים לשלב מאוחר יותר בהליכים. הטיעון הבריטי הוא שלרשות הפלשתינית אין סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים תחת הסכמי אוסלו, ולכן היא אינה יכולה להעביר סמכות זו ל-ICC כדי להעמיד לדין ישראלים.

כאמור, על פי עמדת בריטניה, הסכמי אוסלו מ-1993 אינם מאפשרים לפלשתינים סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים.

משמעות המהלך היא עיכוב אפשרי בהחלטה על צווי המעצר שביקש תובע ה-ICC במאי האחרון, חיזוק העמדה הישראלית בזירה המשפטית הבינלאומית ויצירת תקדים משפטי שעשוי להשפיע על תיקים עתידיים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלשתיני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר