הפרישה היתה על הקיר: גנץ לא יפרק את הממשלה, רק יקשה עליה

לכבוד יום ההולדת שלו שחל אתמול, בני גנץ סידר לעצמו מסיבה, מסיבת עיתונאים. המתנה היתהפרישה מהממשלה. למה מתנה? כי קשה לומר שהיה לו כיף. באוגוסט 2020, כששימש ראש ממשלה חליפי, טבע גנץ מטבע לשון שליווה אותו תקופת מה. הוא סיפר בראיון שכל יום הוא אומר לאשתו "אני לא רוצה ללכת לבית הספר", והיא עונה לו: "אבל אתה בהנהלה". גם בשמונת החודשים האחרונים הוא לא ממש רצה ללכת לבית הספר. למעשה, הוא די סבל שם. אמנם החומר הנלמד עניין אותו מאוד, אבל גם הפעם עם החברים לכיתה הוא לא ממש הסתדר. הוא הרגיש שהם מרמים אותו, לועגים לו, יורדים עליו ולפעמים גם מחרימים אותו ומשאירים אותו בחוץ.

מתנגדיו של נתניהו טוענים שהוא שבוי וחטוף בידיהם של בן גביר וסמוטריץ'. צריך לומר ביושר שאם כך היו פני הדברים, גנץ לא היה מקבל בחדרי חדרים וגם בפומבי בקשות מנתניהו להישאר

השאלה הגדולה היא למה עכשיו. מה קרה דווקא עכשיו שהביא לפרישת גנץ. גנץ אומר שהוא נכנס מתחת לאלונקה כדי לסייע ברגעים דרמטיים למדינת ישראל - וקשה לומר שהמצב השתנה: הצפון בוער, חמאס לא התמוטט ועל אף השחרור ההרואי של ארבעת החטופים, מצבם של 120 האחרים לא השתנה. העובדות הללו מתדלקות את הביקורת של מתנגדיו ומבקריו של גנץ. אלה טוענים שהפרישה היא בסך הכל שיקול פוליטי, תוצר של ירידה בסקרים, שאלה של עיתוי נכון והרצון להיות זה שאולי בגללו הממשלה התפרקה רגע לפני שחוק הגיוס עושה את זה ממילא.

נתניהו נכנע לבן גביר?

גנץ, מצידו, מסביר שדי, אי אפשר יותר, המצב השתנה. לשיטתו, מאז שנתניהו התחזק בסקרים הוא לא סופר אותו יותר, הוא הפך כנוע יותר לבן גביר וסמוטריץ', מסביר שהמלחמה נגמרה, ושיכולת ההשפעה שלו ושל איזנקוט היא אפסית.

כשהשניים ישבו ביחד ביום שלישי שעבר אחרי ישיבת הקבינט בסוגיית הצפון, נתניהו לקח את ששת התנאים שהציב גנץ, עבר עליהם אחד אחד, וטען שעל הכל פועלים כרגע ואין לגנץ סיבה ממשית לצאת. נתניהו צודק, המרחק בין השניים בסוגיות החטופים, חזית הצפון, חזית הדרום, היום שאחרי, וסעודיה - לא רב מדי. סוגיית הגיוס היא כן נושא המצוי במחלוקת משמעותית, והאמת היא שרק על הסוגיה הזאת ראוי היה להעלות את הטונים עד כדי פרישה, למרות הקושי בכך שמדובר בחוק שגנץ עצמו העביר בעבר (בממשלה הקודמת).

מתנגדיו של נתניהו טוענים שהוא שבוי וחטוף בידיהם של בן גביר וסמוטריץ'. צריך לומר ביושר שאם כך היו פני הדברים, גנץ לא היה מקבל בחדרי־חדרים וגם בפומבי בקשות מנתניהו להישאר בממשלה. סמוטריץ' ובן גביר רואים בגנץ ובאיזנקוט רמטכ"לי הקונספציה, שמובילים אותה גם כעת.

האמריקנים רוצים את גנץ

נתניהו, כמו גם דרעי ודרמר, רוצה את גנץ בממשלה בעיקר בגלל שהאמריקנים רוצים לראות את גנץ בממשלה. לאמריקנים קשה להיות נגד מדינת ישראל, קל להם להיות נגד ממשלת נתניהו. קשה להם להיות נגד נתניהו כשגנץ ואיזנקוט שם. פרישת גנץ ואיזנקוט תפרק את הקבינט המצומצם. נתניהו לא יכניס לשם את סמוטריץ' ובן גביר. הוא יתפעל צוות קטן שכולל את גלנט, דרמר ודרעי ביחד עם ראשי זרועות הביטחון, וישאיר את הקבינט המורחב במתכונתו המאוד לא משפיעה.

פרישתם של גנץ ואיזנקוט לא תפרק את הממשלה. 64 המנדטים שלה יישארו ביחד לא כי הם מסכימים על הכל, אלא כי למרות הכל לאף אחד מהם, כולל החרדים הזועמים על הגיוס ובן גביר שמאגף מימין - אין מה לחפש בחוץ.