"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בניגוד לכללים: התובע בהאג בחר במכוון יועצים חיצוניים שמתנגדים לישראל

בבדיקה שערך פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת, מתברר כי פאנל המומחים עליהם הסתמך כרים חאן בחוות דעתו אינה "חסרת פניות", כפי שהגדיר

,עודכן
0השמעה
התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים חאן.. צילום: איי.אף.פי

חלק מהיועצים החיצוניים עליהם נשענתהחלטת התובע בבית הדין בהאגלעצור את ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, נקטו דעה מוקדמת נגד ישראל שנים לפני המלחמה בעזה. כך מגלה בדיקה שערך המומחה למשפט בינלאומי, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת.

התובע בביה"ד בהאג מודיע על בקשתו להוציא צווי מעצר נגד בכירים בישראל ובחמאס

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), קארים חאן, כתב בחוות הדעת שפרסם כי הוא "אסיר תודה על עצתו של פאנל מומחים במשפט בינלאומי", אותו הגדיר כ"קבוצה חסרת פניות". מדובר בהליך חריג שבו בית הדין מסתמך גם על יועצים חיצונים בטרם יקבל החלטה בסוגיה המונחת לפתחו. מטרת ההיוועצות להגביר את האמינות בנוגע להחלטה. ואולם מתברר, כי לפחות חלק מאותם מומחים שהזכיר חאן, הביעו עמדות שליליות כלפי ישראל זמן רב לפני פרוץ המלחמה.

כך למשל, פרופ' קווין ג'ון הלר, אותו התובע חאן הגדיר כ"עצמאי", כתב בטוויטר ב-2020 כי "שני פושעים (דונלד טראמפ ובנימין נתניהו) רוקמים קנוניה לביצוע פשעים נגד פלשתין והפלשתינים". הלר, משמש זה שנתיים יועץ מיוחד לפשעי מלחמה לתובע הראשי חאן. בהזדמנויות אחרות כתב הלר כי ישראל נוקטת "אפרטהייד" נגד הפלשתינים.

ב-2015 כתב כי הישראלים "שוללים באופן שיטתי את זכויותיהם הבסיסיות ביותר מהחפים מפשע", ואשמים ב"דיכוי השיטתי של הפלשתינים". את הטיעונים לטובת ישראל הגדיר הלר כ"טריקים וטענות שווא על אנטישמיות וצנזורה עירומה".

לדברי אחת היועצות: "אין מקום בטוח בעזה",צילום: אי.פי.אי

יועצת אחרת עליה הסתמך התובע האן היא הברונית הלנה קנדי, חברת מפלגת הלייבור, החברה בבית הלורדים הבריטי. קנדי קראה ל-ICC להעמיד לדין ישראלים הרבה לפני תחילת מלחמת עזה. ב-2020 טענה כי "כבר ברור שממשלת ישראל תשתמש בכיסוי של מגיפת הקורונה כדי לנסות ליישם את התוכנית הבוטה הזו (תכנית השלום של טראמפ)". קנדי מאשימה מתחילת המלחמה את ישראל בפשעי מלחמה היא גם טענה כי "אין מקום בטוח ברצועת עזה".

חבר נוסף בפורום המייעץ לתובע הראשי היא משפטן בשם דני פרידמן, שהודה כי הוא מגדיר את עצמו כעורך דין שבמקרה הוא יהודי, למעט כשהוא מגנה את ישראל - אז הוא שם את יהדותו בחזית. עשרה ימים לאחר מתקפת הזוועות של חמאס ועוד לפני שהחלה הפעולה הקרקעית, פרידמן כבר האשים את ישראל בפשעי מלחמה. בנובמבר טען כי החוק הבינלאומי מחייב את ישראל להפסיק לאלתר את המערכה שלה, גם בזמן שחמאס מחזיק בני ערובה.

"הטיה חד צדדית לחלוטין"

קונטורוביץ' מציין רקורד חד צדדי של משפטנים נוספים ואומר כי "ההטיה של המומחים הללו הייתה שיטתית, וחד-צדדית לחלוטין. התובע האשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה בהסתמכות על עצתם של אנשים שכאשר נבחרו, כבר אחזו באותה מסקנה".

חאן הפר את הכללים. ישיבת בית הדין הבינלואמי בהאג,צילום: אה.אף.פה

הוא מדגיש הסתמכות של התובע על יועצים מוטים, מנוגדת לכללים של בית הדין עצמו. "קוד ההתנהגות של ICC לתובעים, דורש מהם 'להימנע מכל פעילות שעלולה להשפיע לרעה על אמון אחרים בעצמאות או ביושרה של המוסד'. קוד ההתנהגות אומר ש'אי משוא פנים' מחייב 'הימנעות מלהביע דעה שעלולה, באופן אובייקטיבי להשפיע לרעה על חוסר משוא הפנים הנדרש, בין אם באמצעות אמצעי תקשורת, בכתב או בכתובות ציבוריות'. אמנם הכללים אינם חלים על מומחים חיצוניים, אך על ידי בחירה והסתמכות על מומחים המפרים את הכללים האלה, התובע מטיל ספק בחוסר משוא הפנים שלו עצמו".

קונטורוביץ' מדגיש כי התובע חאן בחר במכוון רק ביועצים שידוע כי אינם מקבלים את עמדות ישראל בדבר חוסר הסמכות של בית הדין. "קל היה למצוא מומחים בעלי דעות זהות שלא פגעו בפומבי באמינות כלפיהם. יש להסיק כי התובע העריך את הוודאות המוחלטת של התוצאה (נגד ישראל). בחירה חוזרת ונשנית של מומחים בעלי דעות קדומות כבדות לתפקידים חשובים, מערערת את חוסר משוא פנים, ומעמידה בספק את שקילת הראיות ואת האמינות שלו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר