"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המבצע לשחרור החטופים הוא הזדמנות לחזור לאחדות של תחילת הדרך
האם הפעולה המזהירה בנוסיראת היא אירוע משנה-משחק גם בהקשר הפוליטי? • שמחת הרגע אחרי החילוץ המוצלח לא תחזיק מעמד הרבה זמן, אבל היא תאפשר לבני גנץ לשקול מחדש את מהלך התפטרותו • עם חזרתה של הפלגנות, ייתכן שקביעת מועד מוסכם לבחירות ייצר איזשהו שקט תעשייתי בזירה הפנימית
בני גנץ. צילום: יהושע יוסף
פרשנות

המבצע לשחרור החטופים הוא הזדמנות לחזור לאחדות של תחילת הדרך

האם הפעולה המזהירה בנוסיראת היא אירוע משנה-משחק גם בהקשר הפוליטי? • שמחת הרגע אחרי החילוץ המוצלח לא תחזיק מעמד הרבה זמן, אבל היא תאפשר לבני גנץ לשקול מחדש את מהלך התפטרותו • עם חזרתה של הפלגנות, ייתכן שקביעת מועד מוסכם לבחירות ייצר איזשהו שקט תעשייתי בזירה הפנימית

אמנון לורד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אפשר להניח שכאשר חשף הנשיא ביידן לפני שבוע ויומיים את התוכנית לעסקת החטופים, זאת היתה בעצם הצעה שנענתה לדרישות חמאס והוצגה כתוכנית של ישראל. אלו היו בעצם התנאים שגנץ ואיזנקוט הסכימו להם. מאז, הגיב חיזבאללה בהסלמה פראית בצפון, וחמאס, באופנים שונים, דחה את העסקה. ההתפתחויות האלה היו אמורות לשכנע את בני גנץ להישאר בממשלה.

השאלה היא אם המבצע המזהיר בנוסיראת הוא אירוע משנה-משחק גם בהקשר הפוליטי. מתברר שגם בתוך הלול הצווחני הגועש של התקשורת והפוליטיקה הישראלית מישהו עוד מסוגל להחליט ולתכנן מבצע כל כך מסובך. מבצע כירורגי בלי הרדמה. אני באופן אישי איעלב אם מזכ"ל האו"ם גוטרש לא יגנה את מבצע החילוץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ (ארכיון), צילום: חיים גולדברג פלאש 90, אורן בן חקון

שמחת הרגע לא תחזיק מעמד הרבה זמן, אבל היאתאפשר לבני גנץ לשקול מחדשאת מהלך התפטרותו, שאינו תורם למאמץ המלחמתי, אלא ההפך - עלול לפגוע בו.

מבצע שחרור החטופים מעניק משקל נוסף ולגיטימציה להמשך פעולת צה"ל בעזה, בעיקר במרכזה ובדרומה. מתברר שהפעילות המתמשכת מייצרת מודיעין, וההצלחה מוסיפה ללחץ על יחיא סינוואר וכנופייתו.

לא מגיבים טוב

הצלעות הנוספות בתמונת הקרב הצבאית־פוליטית: מועד סיום המלחמה ומועד הבחירות. מבצע השחרור בהחלט נותן צידוק ולגיטימציה להמשך המלחמה בעצימות כלשהי. ההתפטרות לא תתקבל טוב בציבור, אבל בקרב חלק מתומכיהם הישארותם של גנץ ואיזנקוט תהיה אכזבה. בלי קשר ליכולת השלטון להתעלות ברגעים כאלה, החברה הישראלית לא מגיבה היטב לאתגר המלחמה הקיומית שהציבו חיזבאללה וחמאס. הפלגנות חזרה למחוזותינו הרבה יותר מהר ממה שאפשר היה לחשוב.

מסוק החילוץ, צילום: דו"צ

ישראל הייתה אמורה להפגין אחדות דומה לזאת של בריטניה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, או לכל הפחות ארה"ב אחרי מתקפת 11 בספטמבר. המלחמה הפנימית בציבור הישראלי רק מעודדת את שני ארגוני הטרור הנשלטים בידי איראן להמשיך במלחמתם. זו הזדמנות לחזור לאחדות של תחילת הדרך. ייתכן שמועד מוסכם לבחירות, רצוי בשנת 2025, ייצר איזשהו שקט תעשייתי פוליטי עד ההתקרבות לבחירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...