בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ימסור בצהריים (שישי) את תשובתו לבקשת דרום אפריקה להוציא צווים לעצירת המלחמה של ישראל נגד חמאס בעזה. מה יהיו ההשלכות להוצאת צווים כאלו, ואילו סנקציות יופעלו נגדנו אם נחליט להמשיך להילחם ולהפר את הצווים?
ד"ר עדו רוזנצוייג, משפטן בינלאומי ומנהל מחקר במרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה, מפרט כי מונחים שלושה צווים בפני בית המשפט הבינלאומי בהאג: ״הצו הראשון הוא להפסקת הלחימה באופן נרחב, הצו השני זה מעבר חופשי לתוך עזה של סיוע הומניטרי של ועדות חקירה, של עיתונאים, כלומר ישראל תפסיק את מגבלות התנועה לכניסה לעזה. הצו השלישי הוא שישראל תגיש דו"ח תוך זמן מסוים על איך היא מיישמת את הצווים״.
בניגוד להערכות בישראל, רוזנצוייג לא משוכנע שבית הדין יוציא צווים לעצירת המלחמה. "עד עכשיו בית המשפט נמנע מלתת את הצו שממש מתערב בלחימה אופרטיבית ומורה על הפסקת לחימה. ההערכות הן שבית המשפט ימשיך עם הקו הזה במיוחד שישראל מראה שהחמאס עדיין נלחם נגדה, עדיין מחזק את החטופים והאינטרס של הגנה עצמית של ישראל עדיין קיים.
״לא נהוג שבית משפט יורה על הפסקת הלחימה. זו תהיה החלטה תקדימית. אם כי בנסיבות שונות ניתן בעבר צו במלחמת רוסיה ואוקראינה. הצו השני זה צו כניסה לעזה. באשר לכניסה של הסיוע ההומניטרי, גם אם ישראל הצליחה להראות שהיא הצליחה להכניס את הסיוע וגם אם לא הצליחה להראות לבית המשפט אני מאמין שלצו שעוסק בסיוע הומניטרי תהיה התייחסות כל שהיא של בית הדין״.
ד״ר רוזנצוויג ממשיך: ״אני מאמין שבית הדין מודע לאפשרות שהסיוע ההומניטרי לא מגיע בכולו לאזרחים כמו גם שחמאס היא זו שתוקפת בכרם שלום ועל כן פוגעת בכניסה של הסיוע ההמניטרי כמו גם העובדה שמצרים סוגרת את מעבר רפיח. השאלה אם ישראל מצליחה להראות שהסיוע ההומניטרי נכנס ומחולק בתוך רצועת עזה בצורה אפקטיבית״.
ואם נגיד לא?
ד״ר רוזנצוייג מסביר מה יהיו המשמעויות של הצווים והשלכותיהם על הכלכלה ועל האינטרס הביטחוני של ישראל: "הכל שאלה של איזה צווים יינתנו, אם יינתנו צווים כמו שניתנו עד כה, אני מעריך שישראל תעשה הכל כדי לישם את הצווים האלו ולהראות שהיא משתפת פעולה. אם יינתן צו שישראל לא מסוגלת לעמוד בו כמו הפסקת לחימה ברפיח ואם האינטרס הביטחוני של ישראל הוא שהיא צריכה עכשיו להילחם ברפיח והיא לא מסוגלת בין אם בגלל ביטחון המדינה או ביטחון החטופים זה לא תואם את האינטרס שלה להפסיק להילחם, ישראל באותו הרגע תהיה בהפרה של צו מחייב של בית המשפט הבינלאומי, בהליך -ישראל היא צד מלא בו.
״המשמעות הפרקטית היא שישראל תתוייג כמדינה שמפרה את ההחלטה. לבית המשפט אין יכולת אכיפה להחלטות שלו והנושא יעבור לקהילה הבינלאומית. הדרך הראשונה והריאלית היא דרך מועצת הביטחון של האו״ם וישראל תזדקק לווטו האמריקני בשביל לצאת מהחלטה שפוגעת בישראל. לחלוטין ניתן להגדיר שזה מגדיל את התלות של ישראל בארה"ב, יותר מאספקת הנשק.
"אם ישראל תפר את הצווים להפסקת מלחמה וארצות הברית תעניק וטו במועצת הביטחון, כל מדינה באירופה או ארגון אזורי יצטרכו להחליט מה הם עושים ביחס לישראל, ובאיזה מגבלות לנקוט. ״כבר ראינו מדינות שהחליטו לא למכור נשק לישראל ומנעו העברת נשק או חלקי חילוף כמו הולנד וקנדה.
״אם אנחנו רואים הגבלות נשק עוד לפני שישראל מוגדרת ככזו שמפרה את החלטות בית המשפט הבינלאומי אז אנחנו יכולים להעריך שהמגמה הזו תתרחב והיא יכולה להתרחב לא רק בהיבט של סחר בנשק אלא גם בסנקציות בתחומי תרבות, ספורט, כלכלה וחברה.
״התלות הזו בארצות הברית תגבר ואנחנו ניכנס לסחרור כלכלי משמעותי. יש לישראל יחסי ייצור וסחר מאוד משמעותי עם האיחוד האירופי. אם יוחלט שיש סנקציות כלפי ישראל זה יכול לפגוע דרמתית בביטחון הכלכלי כמו שראינו את טורקיה שהפסיקה את היבוא. מדינות לא רוצות להיות ביחסים עם מדינה שמפרה את הצו הבינלאומי״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו