החשש הבא: צווי מעצר חסויים גם לרמטכ"ל הלוי ובכירים נוספים
לישראל יש שותפים בשדה הדיפלומטי שהיא נדרשת להשתמש בכוחם כדי להשפיע על השופטים ועל התובע עצמו • הלוי לא יוכל לדעת שישנו צו חסוי שכזה עד לרגע אכיפתו • ד"ר רפי ביטון, מומחה למשפט בינלאומי בשיחה עם "ישראל היום"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
אחרי הודעת התובע על בקשה להוצאת צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון גלנט, עולה היום (שני) חשש כי צו דומה ייצא באופן חסוי גם נגד הרמטכ"ל הרצי הלוי ובכירים נוספים. בהינתן צו חסוי, לעומת ההודעה הפומבית בעניין נתניהו גלנט, הלוי לא יוכל לדעת שישנו צו כזה עד לרגע אכיפתו. "זה למעשה צעד נוסף אפשרי במסגרת הצווים המבוקשים שיש לקחת בחשבון בישראל", מתריע בשיחה עם "ישראל היום", ד"ר רפי ביטון, מומחה למשפט בינלאומי ומשפט פלילי מבית הספר למשפטים במכללת ספיר וחוקר במכון משגב לביטחון לאומי.
הצווים האלו אינם סנקציה נגד המדינה, הם בראש ובראשונה צעד אישי נגד שני אישים בכירים במדינת ישראל. את הצווים יכולה לאכוף כל מדינה החברה בבית הדין הפלילי בהאג ומדובר בכל מדינות האיחוד האירופי ומדינות נוספות כמו קנדה וחלק ממדינות דרום אמריקה ואסיה. מאידך, ארה"ב לצורך העניין אינה חברה בבית הדין ולכן איננה כפופה לצווים. אך לא מדובר רק בצעד אישי, הצווים האלו מייצרים הלכה למעשה "פגיעה קשה ביחסי החוץ של ישראל ויכולים לגרור תגובות שרשרת מפגיעה ביחסים דיפלומטיים ועד להטלת אמברגו נשק", אומר ד"ר ביטון.
אירוע פנימי נוסף שעשוי להתפתח דווקא כאן בישראל, מזהיר ד"ר ביטון הוא מצד ישראלים שחרף התנגדותם לצווים, יכולים לטעון כי הם פוגעים בתפקוד שר הביטחון וראש הממשלה ובכך לחזק את החלטת בית הדין. לדבריו "הם יביאו אותנו למצב בו דה פקטו מי שיכריע מי יהיו בתפקידי הנהגה בישראל הוא בית הדין המוטה נגד ישראל".
תגובה קשה וחריפה מצד הנשיא האמריקני תבלום גל תגובות מדיני נגד מדינת ישראל
כפי שלמדנו באירועים שונים לאורך החודשים האחרונים בפרט - הכל תלוי בתגובה האמריקנית לצווים. תגובה קשה וחריפה מצד הנשיא האמריקני תבלום גל תגובות מדיני נגד מדינת ישראל. תגובה רפה עם זאת עשויה לייצר מראית עין של הסכמה לצווים ומשם המדרון חלקלק ומסוכן. "אם הממשל יאמר לבית הדין ולמדינות שלישיות: DONT, הוא יכול למתן את יתר התגובות כלפי ישראל בעקבות הצווים", מבהיר ד"ר ביטון מהי הדרך להגן על ישראל וזכותה להגנה עצמית.
לסיכום, בעוד את הצווים לא ניתן לבטל אלא באמצעות בקשה של התובע עצמו מבית הדין לבטלם או בערעור לערכאת הערעור של בית הדין, לישראל יש שותפים בשדה הדיפלומטי שהיא נדרשת להשתמש בכוחם כדי להשפיע על השופטים והתובע עצמו. "התובע המכהן חייב את בחירתו לאמריקאים ולבריטים", מתאר ד"ר ביטון, וכפי שסגר תיקים שאיימו על אמריקנים במסגרת מלחמתם באפגניסטן - לחץ דומה שיופעל כעת יכול לסייע לנתניהו וגלנט".
הוא מתייחס כמובן להודעת בית הדין מ-2019 אז ממשל טראמפ שלל את אשרת הכניסה לארה"ב מהתובעת של בית הדין שדרשה לפתוח באותן חקירות. צעדים דומים יכולים לסייע מאוד לישראל כעת מצד הידידים בבית הלבן. לדברי ד"ר ביטון "זו פעם ראשונה שבית הדין פועל נגד מנהיגים של מדינה דמוקרטית מערבית שיש לה תמיכה בקרב מדינות רבות כולל ארה"ב והוא יכול לשלם מחיר גדול מאוד על כך בפגיעה במעמדו ובלגיטימציה שלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו