הפעם אסור להחמיץ את ההזדמנות

בלימת מתקפת הטילים של איראן בידי מערכת ההגנה של ישראל, ובסיוע ברית ההגנה האזורית שהקימה עם ארה"ב ומדינות האזור, היא הישג צבאי ומדיני פנומנלי. איראן נחלה כישלון חרוץ, ואילו הגוש היהודי-ערבי-מערבי, שעליו היא מאיימת הפגין לראשונה שיתוף פעולה מבצעי.

חשוב להבין שסעודיה וירדן אולי סייעו לישראל בבלימת נחילי הטילים והרחפנים, אולם בראש ובראשונה סייען לעצמן. שיגור כלי הטיס האיראניים דרך המרחב האווירי שלהן הוא הפרת ריבונות מהמעלה הראשונה. על פי כל דין, שמורה להן הזכות למנוע זאת.

כמובן שהישגי מלחמת הכוכבים של חיל האוויר ומערכות המודיעין, תוך שיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב, שומטי לסת. עשרות שנים של פיתוח טכנולוגי מדהים, בתוספת יכולות מבצעיות מושלמות, הביאו לתוצאה של 99-1 לטובת ישראל. חובה להוריד את הכובע ולהצדיע לכל מי שהיה שתרם את חלקו, בעבר ובהווה.

וכעת, עלינו לחשוב כיצד ממשיכים. במבט לאחור, השגיאות הגדולות ביותר של נתניהו וצה"ל בשני העשורים האחרונים היו החמצת ההזדמנויות והתגובתיות. חטיפת שלושת הנערים ב-2014 סיפקה הסכמה לאומית לחסל את חמאס במלחמה בהיקף נרחב, אולם גם ראש הממשלה וגם הצבא הסתפקו אז במלחמה בינונית. אפילו במנהרות הם הרי לא רצו לטפל.

מחשבה דומה גם הייתה ביחס לחיזבאללה. לאורך העשור שעבר, הארגון הרצחני היה שקוע עד צוואר במלחמת האזרחים בסוריה. נסראללה סבל מאבדות רבות ומגירעון כלכלי. באותה עת היו בישראל מי שהציעו לנצל המצב וליזום מכה מקדימה. ביבי לא רצה.

על המשגים האלה אסור לחזור. המלחמה הכושלת שאיראן פתחה בה הלילה נגד ישראל, מספקת לגיטימציה בינלאומית נדירה להשיב לה מנה אחת אחת אפיים. המצב שנוצר הוא גם הזדמנות צבאית נוחה יחסית עבור ישראל, שכן איראן שמטה מאז ה-7 באוקטובר שלושה קלפים אסטרטגיים:
1. את התכנית להנחית על ישראל מכת פתע משולבת, באמצעות תנועת המלקחיים.
2. את מרבית כוחו הצבאי של חמאס.
3. את יכולתה לפגוע בישראל באמצעות מכת טילים עוצמתית.

ההפסדים העצומים שלה עלו לנו בפלישה הנוראית בשמחת תורה, ובחללי הקרבות בעזה, אולם במאזן הכולל, הלילה המוצלח מאוד של מערכות ההגנה היטה את הכף האסטרטגית לטובתנו. איראן שלפה את רוב מה שיש לה, כשלה והושפלה. לנו מאידך, נותרו עוד הרבה חיצים באשפה.

בתנאים האלה הדבר הנכון ביותר הוא מיצוי ההזדמנות. מבחינתה של ישראל הפעולה הנחוצה ביותר לביטחון הלאומי היא הנחתת המכה החזקה ביותר שאפשר על תכנית הגרעין של איראן. התכנית הזו היא האיום המשמעותי על עתיד העם היהודי ומדינתו. ואדרבה, המתקפה שעברנו הלילה, ממחישה עד כמה נורא יהיה המצב אם חס וחלילה, יעמוד לרשותה ולו טיל גרעיני אחד.

כך שאם יש חלון מבצעי ומדיני למחוק את התכנית הזו מעל פני האדמה, או לפחות לפגוע בה, חובה להיכנס בו. ואגב, פגיעה בראש הנחש האיראני, ממילא תחליש מאוד את הזרוע החמאסית שלו המפרפרת בעזה.

תשובת הנגד המשמעותית שתהיה לאיראן היא הפעלת חיזבאללה. אין לזלזל כמובן במחיר שייגבה מאתנו במקרה כזה, ואולם גם פה המצב טוב יותר מאשר לפני שבעה חודשים. הארגון כבר ספג כ-300 הרוגים והורחק מהגבול. צה"ל בכוננות שיא וערוך למלחמה בצפון. העורף האזרחי בצפון גם חטף כבר, וגם מפונה. כלומר חלק מהמחיר שולם מראש. גם מבחינות אלה יש פה הזדמנות.

יתכן שארה"ב לא תתלהב כרגע ממעשה ישראלי שכזה, ואולם ההיסטוריה מלמדת כי במרוצת הזמן היא תשמח עליו. שכן מכה צבאית קשה על פרויקט הגרעין של איראן, עולה בקנה אחד עם האינטרסים האמריקנים היסודיים ביותר. גם בעלות בריתנו הערביות, שהלילה תרמו את תרומתן למערכה, יוקירו תודה אם איראן תאבד ולו חלקית, את הנכס האטומי שהיא מטפחת בשקידה, וקרובה להשגתו.

לבסוף, דרדור לאחור של הפרויקט הגרעיני, ישקם ולו חלק ממעמדה הצבאי של ישראל, שניזוק קשות אחרי 7 באוקטובר. כך שחרף הסיכונים, אסור לחזור על טעויות העשור ולהחמיץ הזדמנות. כבר למדנו שהדחיינות עולה לנו במחיר הכי נוראי שיש.