בתום ארבעה ימים של מסע מדיני בוושינגטון ובלונדון יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ צפוי לשוב הלילה לארץ. בממלכה המאוחדת ייפגש היום עם שר החוץ, דיוויד קמרון, מי שכראש ממשלה היה חיובי לישראל ואילו כעת מוביל קו בעייתי מאוד.
קודם לבריטניה, הפגישות המשמעותיות יותר של "גנרל גנץ", כפי שקוראים לו האמריקנים, היו אלה שנערכו בוושינגטון. בשורת שיחות עם כל צמרת הממשל, למעט הנשיא ביידן, גנץ העביר מסרים כמעט זהים לאלה שמשמיע באוזניהם כבר שבועות ארוכים ראש הממשלה נתניהו.
"לא לחסל את חמאס ברפיח פירושו לשלוח כבאי שיכבה 80 אחוז מהשריפה", אמר גנץ ליועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. היתה זו תגובה לטענה שהשמיעו סאליבן, סגנית הנשיא קאמלה האריס ובכירים אחרים, כאילו אין היתכנות לפנות 1.2 מיליון עזתים (מספר משוער וכנראה מנופח) מאזור רפיח – פינוי שבעיניהם הוא תנאי מקדים לכל פעולה צבאית בעיר הדרומית. גנץ דחה את עמדתם.
פערים גדולים עוד יותר נתגלו בסוגיית הסיוע ההומניטרי. בשעה שישראלים רבים זועמים על הכנסת אספקה לאויב, שגם מסייעת לחמאס, גם מאריכה את המלחמה וגם מעכבת עסקת חטופים - האמריקנים משוכנעים שישראל עושה מעט מדי. אנשיו של ביידן אפילו מאשימים את הישראלים באי־אמירת אמת בכל הנוגע להיקפי הסיוע ולקצב הכנסתו.
למרבה הצער, הבכירים האמריקנים מנותקים מהמציאות גם בהיבטים האחרים של המלחמה. הם עדיין מאמינים שהרשות הפלשתינית צריכה לשלוט בעזה, שאפשר להשיג שלום בעתיד באמצעות "נוסחת שתי המדינות" ושנורמליזציה עם סעודיה נמצאת בהישג יד.
את פערי קריאת המצב האלה נדרש גנץ לסגור בשרשרת הפגישות שערך. המסרים שלו היו ברורים. חייבת להיות פעולה צבאית ברפיח. אפשר לפנות את האוכלוסייה הערבית ממנה. הכרה חד־צדדית במדינה פלשתינית תיתן פרס לטרור. הפסקה מלאה של המלחמה, כפי שמקווה ביידן, לא באה בחשבון. אפשר לומר ששיקף את הדעות הרווחות בישראל.
צריך לומר שגנץ הכין את הביקור מאחורי גבו של נתניהו, אולם מבחינתה של ישראל היה זה טוב מאוד שצמרת הממשל שמעה ממנו אותם ההסברים שסיפק להם ראש הממשלה בחודשים האחרונים.
פעם אחת משום שלגנץ הם מאמינים יותר, ועל כן אמירותיו חיזקו למעשה את הלגיטימציה לנתניהו. ופעם שנייה משום שאם מישהו בממשל חשב לעשות הפרד ומשול בין צלעות ממשלת האחדות, גנץ בעצם הבהיר שאין עילה עניינית לכך. כי הוא אולי רוצה מאוד להחליף את נתניהו בתפקיד, אבל מהותית המדיניות שלו לא תהיה שונה.
עם סיום הביקור, אחרי שגנץ אמר מה שאמר, המבחן יהיה כיצד ישפיע המסע שלו על הקו האמריקני. אם בימים הקרובים תהיה הפחתת לחץ מצד הממשל, אפשר יהיה לומר שההגעה שלו לבירה האמריקנית נשאה פרי וקנתה לישראל עוד קצת אשראי מדיני. מאידך, אם הביקורות הפומביות והחריפות בנושא ההומניטרי יימשכו, המשמעות תהיה שגנץ לא שכנע. כישלון כזה יחייב משנה מאמץ הסברתי של ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו