"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גנץ הבהיר בארה"ב - לא יהיה הפרד ומשול עם נתניהו
גנץ הכין את הביקור מאחורי גבו של נתניהו, אולם מבחינתה של ישראל היה זה טוב מאוד שצמרת הממשל שמעה ממנו אותם ההסברים שסיפק להם ראש הממשלה בחודשים האחרונים • אם מישהו בממשל חשב לעשות הפרד ומשול בין צלעות ממשלת האחדות, גנץ בעצם הבהיר שאין עילה עניינית לכך
"תודה ובהצלחה", בני גנץ . צילום: אי.פי.איי

גנץ הבהיר בארה"ב - לא יהיה הפרד ומשול עם נתניהו

גנץ הכין את הביקור מאחורי גבו של נתניהו, אולם מבחינתה של ישראל היה זה טוב מאוד שצמרת הממשל שמעה ממנו אותם ההסברים שסיפק להם ראש הממשלה בחודשים האחרונים • אם מישהו בממשל חשב לעשות הפרד ומשול בין צלעות ממשלת האחדות, גנץ בעצם הבהיר שאין עילה עניינית לכך

אריאל כהנא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בתום ארבעה ימים של מסע מדיני בוושינגטון ובלונדון יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ צפוי לשוב הלילה לארץ. בממלכה המאוחדת ייפגש היום עם שר החוץ, דיוויד קמרון, מי שכראש ממשלה היה חיובי לישראל ואילו כעת מוביל קו בעייתי מאוד.

ערוץ הכנסת

קודם לבריטניה, הפגישות המשמעותיות יותר של "גנרל גנץ", כפי שקוראים לו האמריקנים, היו אלה שנערכו בוושינגטון. בשורת שיחות עם כל צמרת הממשל, למעט הנשיא ביידן, גנץ העביר מסרים כמעט זהים לאלה שמשמיע באוזניהם כבר שבועות ארוכים ראש הממשלה נתניהו.

"לא לחסל את חמאס ברפיח פירושו לשלוח כבאי שיכבה 80 אחוז מהשריפה", אמר גנץ ליועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. היתה זו תגובה לטענה שהשמיעו סאליבן, סגנית הנשיא קאמלה האריס ובכירים אחרים, כאילו אין היתכנות לפנות 1.2 מיליון עזתים (מספר משוער וכנראה מנופח) מאזור רפיח – פינוי שבעיניהם הוא תנאי מקדים לכל פעולה צבאית בעיר הדרומית. גנץ דחה את עמדתם.

תקיפה ברפיח, צילום: אי.אף.פי

פערים גדולים עוד יותר נתגלו בסוגיית הסיוע ההומניטרי. בשעה שישראלים רבים זועמים על הכנסת אספקה לאויב, שגם מסייעת לחמאס, גם מאריכה את המלחמה וגם מעכבת עסקת חטופים - האמריקנים משוכנעים שישראל עושה מעט מדי. אנשיו של ביידן אפילו מאשימים את הישראלים באי־אמירת אמת בכל הנוגע להיקפי הסיוע ולקצב הכנסתו.

למרבה הצער, הבכירים האמריקנים מנותקים מהמציאות גם בהיבטים האחרים של המלחמה. הם עדיין מאמינים שהרשות הפלשתינית צריכה לשלוט בעזה, שאפשר להשיג שלום בעתיד באמצעות "נוסחת שתי המדינות" ושנורמליזציה עם סעודיה נמצאת בהישג יד.

עיר אוהלים ברפיח, צילום: רויטרס

את פערי קריאת המצב האלה נדרש גנץ לסגור בשרשרת הפגישות שערך. המסרים שלו היו ברורים. חייבת להיות פעולה צבאית ברפיח. אפשר לפנות את האוכלוסייה הערבית ממנה. הכרה חד־צדדית במדינה פלשתינית תיתן פרס לטרור. הפסקה מלאה של המלחמה, כפי שמקווה ביידן, לא באה בחשבון. אפשר לומר ששיקף את הדעות הרווחות בישראל.

צריך לומר שגנץ הכין את הביקור מאחורי גבו של נתניהו, אולם מבחינתה של ישראל היה זה טוב מאוד שצמרת הממשל שמעה ממנו אותם ההסברים שסיפק להם ראש הממשלה בחודשים האחרונים.

נתניהו ביידן והנייה, צילום: אורן בן חקון, אי.פי.איי, איי.פי

פעם אחת משום שלגנץ הם מאמינים יותר, ועל כן אמירותיו חיזקו למעשה את הלגיטימציה לנתניהו. ופעם שנייה משום שאם מישהו בממשל חשב לעשות הפרד ומשול בין צלעות ממשלת האחדות, גנץ בעצם הבהיר שאין עילה עניינית לכך. כי הוא אולי רוצה מאוד להחליף את נתניהו בתפקיד, אבל מהותית המדיניות שלו לא תהיה שונה.

עם סיום הביקור, אחרי שגנץ אמר מה שאמר, המבחן יהיה כיצד ישפיע המסע שלו על הקו האמריקני. אם בימים הקרובים תהיה הפחתת לחץ מצד הממשל, אפשר יהיה לומר שההגעה שלו לבירה האמריקנית נשאה פרי וקנתה לישראל עוד קצת אשראי מדיני. מאידך, אם הביקורות הפומביות והחריפות בנושא ההומניטרי יימשכו, המשמעות תהיה שגנץ לא שכנע. כישלון כזה יחייב משנה מאמץ הסברתי של ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...