עם עוד קצת לחץ ונחישות, נביא את חמאס לנקודת שבירה

ארבעה חודשים מהמתקפה הברברית של חמאס, המערכה נגד הארגון הרצחני מתקרבת למצב של להיות או לחדול. לחצים מבחוץ וחולשה מבית, עלולים לדחוק את ישראל למצב של אי השגת מטרותיה – זאת בניגוד לכוח הרצון וליכולת העמידה של רוב הציבור בישראל.

מסיבות בלתי ברורות בעליל, צה"ל מרפה מאחיזתו בעזה ומאפשר לתושבים הערבים לחזור צפונה ואף להתקרב לשטח ישראל. גם הוראות הפתיחה באש שוב צומצמו. אך הקלף המרכזי שבאמצעותו כוחות חיצוניים מנסים לגרום לסיום המערכה הוא החטופים.

כשסינוואר הורה לכוחות הנוחב'ה בבוקר שמחת תורה "לחטוף ציונים", הוא כיוון בדיוק לרגע שבו ישראל תיאלץ לבחור בין החזרת אנשיה לבין השמדתו שלו. הניגוד בין שתי מטרות אלה אינו הכרחי. כי אם נהיה סבלניים וחזקים צה"ל יגיע בסוף לחטופים. ואולם, הדינמיקה שמתפתחת בימים האחרונים עלולה בהחלט לדחוק את ישראל לקוראלס של השלמה עם שלטון חמאס.

דברים מפורשים שמבהירים כי זו הכוונה, אמר אתמול ל-CNN דובר משרד החוץ הקטארי. "אנחנו פועלים להביא להפסקת אש מורחבת, בתקווה שהיא תוביל אחר כך לסיום המלחמה", הסביר.

האמריקנים מכוונים לסיום המלחמה

גם האמריקנים מסיבותיהם שלהם מסלילים את ישראל לסוף המלחמה. שכן עסקת השחרור שעל הפרק תהיה כרוכה בשחרור מאות מחבלים, בכללם רוצחים שפלים – מחיר כבד שראוי לדיון נפרד. חשוב יותר, ההפוגה תהיה כה ארוכה - 30, או 40, או 60 יום – על פי המפתח של חטוף אחד בכל יום, עד שספק אם ישראל תוכל לחדש את המלחמה לאחריה.

הספק מתחזק שבעתיים לנוכח הרצון האמריקני הלא מוסתר שנעצור. איך זה יקרה? תוך כדי ההפוגה הראשונה, אמורות להתחיל שיחות על מחיר השחרור של החטופים הנוספים. אם אלה יעלו יפה המשמעות תהיה למעלה מ־100 ימים של אי לחימה. הפסקה כזו במלחמה תביא בסיכוי גבוה לפירוק ממשלת האחדות שהיא תנאי חיוני להמשך המערכה.

הממשלה תתפרק משום שהאגף הימני שלה לא יסכים לשלח לחופשי מאות רוצחים, שידוע כי ישובו לטרור. אמנם הלקח הזה צריך היה להיות נחלת כלל הציבור. ואולם כרגע רק בימין זוכרים שעסקת ג'יבריל הולידה את האינתיפאדה הראשונה, ועסקת שליט את המלחמה הנוכחית. כך שרק אידיוט יחזור על משגה אסטרטגי כזה, אך כאלה לא חסרים.

בוושינגטון ובטהרן יש אינטרסים דומים

ההפוגה הממושכת תנוצל על ידי האמריקנים לעסקות חבילה נוספות. לישראלים הם יבטיחו שלום עם סעודיה בתמורה להעלמת עין מחמאס המקוצץ. במקביל הם יסכמו עם האיראנים על הסגה חלקית של חיזבאללה מגבול ישראל. באופן די מפתיע, האינטרסים של טהרן ווושינגטון מצטלבים פה.

טהרן רוצה להציל מהשמדה את שלוחותיה בלבנון ובעזה, ולכן תכפה על נסראללה נסיגה סמלית צפונה. וושינגטון אמנם התחייבה לסייע לישראל לסלק את חמאס, ואכן עושה זאת ברכבת אווירית מפוארת. אולם בה בעת ביידן – או בעיקר בלינקן - רוצים שהשקט יחזור על כנו. כך שתוך כדי ההפוגה הראשונה והארוכה הם יפעלו להשלמת הסכם שכאילו יפתור את הבעיה בגבול הצפון. זו הדרך שבה המלחמה תדעך. ישראל לא תסיר את האיומים, לא בדרום ולא בצפון. השאלה כמובן מה בנסיבות האלה תעשה ההנהגה הישראלית.

מחויבים לחידוש הלחימה

נתניהו הבהיר את עמדתו כשהגביל את מספר המחבלים המשוחררים למאות והתחייב על חידוש המלחמה והשמדת חמאס. המשמעות היא שהצהרתית לפחות, הוא יתעקש על חידוש המלחמה אחרי ההפוגה הראשונה.

גנץ ואיינזקוט מאידך מחזיקים את הקלפים קרוב לחזה. הם מבינים היטב את המהלך האמריקני, אך מעדיפים בימים רגישים אלה לשמור על שתיקה. ברמה העקרונית גם הם מחויבים לחידוש המלחמה אחרי ההפוגה אולם אין לדעת כיצד יתפתחו הדברים.

השחקן הכי חשוב שביכולתו לעצור את הדינמיקה השלילית הזו הוא העם בישראל, ובפרט החיילים ששוחררו ממילואים. אחרי הכל, המלחמה אכן קשה ומורכבת, וכבר נמשכת שליש שנה. ובכל זאת, לאויב קשה יותר ואילו צה"ל חזק יותר. עוד קצת לחץ ונחישות, ואפשר יהיה להביא את חמאס לנקודת השבירה ואותנו אל הניצחון.