ישראל מחזיקה במידע מפליל רב אודות אונר"א, אך נמנעה מלפרסם אותו מסיבות מדיניות, כך אישרו אתמול (ראשון) ל"ישראל היום" שלושה גורמים הבקיאים בסוגיה. לדבריהם, המידע שגרם לפיטוריהם של 12 עובדי הסוכנות שהשתתפו בטבח, מוכר במערכת הישראלית כבר שבועות ארוכים. ואולם, "במערכת המדינית הישראלית הייתה הבנה שיש לשמר את אונר"א בעזה, כי היא הגוף המתפקד היחיד בעזה ובלעדיו הכאוס יהיה גדול עוד יותר".
בישראל לא מבינים עד רגע זה מה גרם לאונר"א עצמה להודיע על פיטורי 12 העובדים, שכן המידע אודותיהם אינו חדש. גם הממשל האמריקני מכיר היטב את הבעייתיות הרבה שיש בתפקוד הארגון, ועל כן לא ברור מה הביא להחלטה של מחלקת המדינה לעצור את תקצוב הארגון. ההערכה היא שהשימוע שיהיה ביום שלישי בוועדת החוץ של הקונגרס, בו ייחשף בפומבי מידע מביש עוד יותר אודות אונר"א, גרם לממשל להקדים תרופה למכה ולהודיע מראש על השעיית הסיוע לסוכנות.
כאמור במודיעין הישראלי, בצה"ל, במערכת המדינית ובמערך ההסברה, יש מידע רב מאוד על אונר"א. מדובר בדוחות מפורטים אודות הבעייתיות הרבה של הסוכנות ומעורבות אנשיה בטרור. מידע זה מוסתר בשלב זה מדעת הקהל הישראלית והבינלאומית, כדי לא לפגוע בתדמית הסוכנות. עם זאת, לא ברור מי במערכת המדינית הישראלית קיבל את ההחלטה להימנע מפרסום המידע המלא. במערכת הביטחונית והמדינית בישראל קיים מידע מלא מפורט על הליקויים המובנים בארגון. אך כאמור, כדי לשמר את הסוכנות כגוף מתפקד, מידע זה לא מובא לציבור.
מנפחים את מספרי הפליטים
דו"ח שהוכן אודות הארגון חושף כי בקשה לקבל מעמד "פליט" באונר"א, נעשית באופן דיגיטלי ובלי צורך להתייצב פיזית, בניגוד למקובל בסוכנות הפליטים של האו"ם. אונר"א, ממשיכה לספור "פליטים" שעזבו את המחנות שתחת ניהולה, כמי שעדיין חיים בהם. כך למשל, מתוך כ-490,000 "פליטים רשומים" בלבנון, רק כ-250,000 מתגוררים בה בפועל. מספר עובדי אונר"א עצום. 30,000 שכירים של הסוכנות מטפלים ב-5.9 מיליון "פליטים" מדוּוחים. בסוכנות הפליטים של האו"ם, לשם השוואה, 20,000 עובדים מטפלים ב-108 מיליון פליטים ועקורים בכל העולם.
ישראל עצמה שותפה למימון אונר"א, באמצעות דמי החבר השנתיים שהיא משלמת לאו"ם. בנוסף, גם בתקופת הממשלה הנוכחית אונר"א נהנית מפטור ממע"מ ומהקלות מיסוי נוספות. התורמים המרכזיים הנוספים הם ארה"ב, גרמניה, האיחוד האירופי, שוודיה, נורבגיה, יפן, צרפת, סעודיה, שוויץ וטורקיה – שחלקן משעות כעת תמיכתם בעקבות הגילויים.
הרשות המבצעת של חמאס
אונר"א היא המעסיק השני בגודלו ברצועת עזה, אחרי חמאס עצמו. על פי אמנת האו"ם, הסוכנות אמורה בהגדרתה להיות גוף מבצע של הממשלה המקומית בכל מדינה שבה היא פועלת, קרי של חמאס. על פי הדו"ח, מצב זה הופך את אונר"א לקבלן משנה של חמאס.
עבודה באונר"א משתלמת ביותר. עובדי הסוכנות זכאים לקבל בחינם שירותי חינוך, בריאות, טיפולי שיניים, חלוקות מוצרי מזון וסעד. תנאים משתלמים אלה, גרמו לרבים ממחבלים חמאס, לרשום עצמם כעובדי הארגון. כפל כובעים זה, של חברות בחמאס ובאונר"א, מאפשר למחבלי הארגון להשתמש בחופשיות בתשתיות של הארגון למטרות, כפי שהתגלה אינספור פעמים במהלך פעולות חישוף הטרור שביצע צה"ל ברצועה.
המורים חוגגים את הטבח
בנוסף ל-12 העובדים שעליהם דווח כי השתתפו בטבח שמחת תורה, ארגון UN-WATCH-WATCH חשף כי 3,000 מורים של הארגון חגגו את הטבח בקבוצת טלגרם סודית. 130 אנשי צוות נתפסו מקדמים טרור והסתה ברשת. מורה של אונר"א החזיק בביתו את אחד החטופים הישראליים. בישראל קיים חשד כי עובדי הסוכנות שותפים לפגיעות המיניות בחטופות ובחטופים הישראליים השבויים ברצועה.
פירים רבים של מנהרות טרור, ואתרים לאחסון אמצעי לחימה נחשפו בבתי ספר, גני ילדים וגני השעשועים של אונר"א. ההערכה היא כי כל הפעולות האלה נעשות בידיעת הנהלת הסוכנות בעזה. כזכור, רבים מתכני הלימוד ב-380 בתי הספר של אונר"א (מהם 284 בעזה), מחנכים לרצח יהודים והשמדת ישראל. במקביל, יש ירידה דרמטית בביצועי התלמידים במערכת החינוך של אונר"א בכל המדדים, ורבים מהם נותרים אנאלפביתים.
יצוין כי גם מערכת הבריאות של אונר"א משמשת בהרחבה את הטרור החמאסי. מרפאות אונר"א ובתי החולים שלה הפכו למחסני אמל"ח, ולמפקדות מעל הקרקע ובתת הקרקע. פירי המנהרות נמצאו פעמים רבות בסמוך מאוד למוסדות הארגון.
סיוע הומניטרי לחמאס
הציוד הרפואי של אונר"א, בכלל זה הסיוע ההומניטרי הבינלאומי משמש את לוחמי חמאס. בישראל ידוע כי קציני חמאס יחד עם עובדי אונר"א, מנהלים חלוקות דיפרנציאליות של משאבים רפואיים תוך תיעדוף של מקורבי החמאס.
בהמלצות שהוגשו לדרג המדיני הוצע לבחון חלופות לאונר"א, כגון סוכנות הסיוע האמריקנית USAID, שכבר פעילה בעזה. בנוסף, ניתן להפעיל את סוכנויות האו"ם שפעילות בכל העולם, כגון סוכנות הפליטים של האו"ם, יוניס"ף, ועוד.
שיחות עם גורמים במערכת המדינית לא העלו תשובה לשאלה מי החליט על שימור אונר"א במהלך המלחמה ולאחריה. יצוין כי ראש הממשלה נתניהו נמנע מביקורת פומבית על הסוכנות בהצהרותיו הרבות. דוברים שונים במשרדי הממשלה ובצה"ל, גלגלו מאחד לשני את השאלה מי מונע את פרסום המידע המלא על אונר"א לציבור הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו