הקבינט יתכנס לדון בסוגיית "היום שאחרי" בעזה; סמוטריץ' יציג את תוכניתו: פירוז, עידוד הגירה והתיישבות יהודית

לאור השינוי באופי המערכה, קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני ידונו היום (שלישי) בתוכניות ״היום שאחרי״ ברצועת עזה. כדי לרצות את השותפים הפוליטיים בממשלה המורחבת, נתניהו קבע כי תחילה תתקיים ״התייעצות״ של קבינט המלחמה בנושא, ומייד לאחר מכן דיון של הקבינט הביטחוני המלא.

בישיבה זו צפוי השר בצלאל סמוטריץ׳ להציג את עמדת מפלגתו שלפיה אין היתכנות מעשית לשלטון זר מכל סוג שהוא בעזה כל עוד המלחמה נמשכת. יתירה מכך, יו"ר המפלגה עומד לדרוש בישיבת הקבינט את העיקרון "אין שיקום בטרם פירוז". משמעותו, כי כל עוד אין ודאות שהשלטון הצבאי והאזרחי של חמאס התמוטט והרצועה נוקתה מכלי נשק וטרור, לא יחלו פעולות השיקום.

פעולת פירוז זו צפויה להימשך לכל הפחות שנה, וכנראה הרבה יותר. לעמדת הציונות הדתית, באופן מפתיע, ישראל היא שתיאלץ לקחת אחריות הומניטרית על עזה בפרק הזמן הזה, משום שאף גורם זר לא יעשה זאת כל עוד האש נמשכת.

בשיחות מקדימות לישיבת הקבינט הסביר סמוטריץ' כי הניסיון הבינלאומי מלמד שאין אפשרות לקיים תהליכי דמוקרטיזציה בחברות ערביות, ובוודאי לא בפרק זמן קצר. הוא ציין את אפגניסטן ועיראק, כדוגמאות לשתי מדינות שבהן ארה"ב ניסתה במשך כ-20 שנה להקים שלטונות דמוקרטיים, ונכשלה. "בעזה המצב קשה עוד יותר. מדובר בשני מיליון איש שהם דור חמישי לפנטזיה שהחזרה לטבריה וליפו תחלץ אותם מהעוני ומהמצוקה. כדי לשנות את התפיסות האלה נדרשות 50 שנים ולא שנתיים", הסביר סמוטריץ' לעמיתיו.

כמו נתניהו, סמוטריץ' מתנגד למסירת הרצועה לרשות הפלשתינית. להערכתו, גם מדינות ערביות מתונות לא יסכימו לקחת אחריות על הבעיה. לכן ייתכן מאוד שלישראל לא יהיה מנוס מלעשות זאת. לדעתו, בטווח הארוך הדרך היחידה לסכל מתקפה נוספת כמו זו שספגה ישראל בשמחת תורה היא הוצאה מרצון של רוב אוכלוסיית עזה למדינות אחרות, באמצעות מנגנון בינלאומי ליישוב פליטים. בד בבד, לדעתו יש לאפשר התיישבות יהודית בעזה, על פי העיקרון שהתיישבות היא חלק מהביטחון.