"מי שחושב שנעצור לא מחובר למציאות", יצא ראש הממשלה בהבהרה לנוכח קולות ספקניים שנשמעו באשר למהלכי המלחמה.
כוחות שלדג במנהרה שיוצאת מביתו של ראש לשכתו של יחיא סינוואר // צילום: דובר צה"ל
צריך לומר ביושר שמאז השבת ב-7 באוקטובר, יש דאגות רבות בקרב העם היושב בציון. בתחילה, רבים בציבור חששו שתגובת ישראל למתקפת חמאס לא תהיה הולמת. אחר כך, בשלושת השבועות הראשונים של הכתישה האווירית, אנשים טענו שלא תהיה כניסה קרקעית. אחרי שצה"ל פרץ בעוצמה וצפון הרצועה נכבש, היו מי שהזהירו שהדרום יישאר חסין. משנכנסנו גם לדרום והחלה ההפוגה של שחרור החטופים, המבקרים צפו שהמלחמה כבר לא תתחדש.
כל נבואות הזעם הללו הופרכו. צה"ל פועל באופן מרשים ובגבורה גדולה ברצועה, בהנחיית הדרג המדיני. כך שעל בסיס ההיסטוריה הקצרה הזו, אפשר לתת לפחות מעט אמון בדברי נתניהו שלפיהם "לא נפסיק את הלחימה עד להשגת כל המטרות שהצבנו".
אלא שיש גם צד שני למשוואה. בצד ההישגים העצומים של צה"ל והאמונה שההבטחות ימומשו, צריך להודות שיש גם מעט עמדות פתיחה שנשחקו. בימים הראשונים אסרנו כל כניסה של סיוע הומניטרי לעזה, בפרט לא דלק ובטח שלא מישראל. היום כל זה כן קורה בגדול, ותוך ידיעה ברורה שחמאס שם את ידו האספקה, ממשיך להפגין כך בעלות על עזה, וכמובן משפר את יכולתו לשרוד.
נוסף על כך, שר הביטחון גלנט הבטיח למעשה למזכיר ההגנה אוסטין שבתוך כמה שבועות תושבי צפון הרצועה יוכלו לחזור לבתיהם. זאת, אף שחמאס עדיין רחוק מהשמדה, כוחותיו פועלים בצפון והחטופים לא הוחזרו. כלומר ישראל בעצם מתחילה להחזיר לשגרה את עזה, אף שמטרות המלחמה לא הושגו. זה לא ויתור טקטי, אלא אסטרטגי.
הדבר הבא שעל הפרק הוא עסקה נוספת להשבת חטופים. כאן הנכונות הישראלית לוותר כבר מדאיגה ממש. המחיר עומד להיות שחרור מחבלים שדם עשרות יהודים על ידיהם. ברור שהפוגה נוספת שתהיה כרוכה בעסקה תאפשר לחמאס שוב לשדרג יכולות ולפגע בחיילינו כשתתחדש האש.
ההפוגה הקודמת נוצלה היטב על ידי חמאס והיא אחת הסיבות לפגיעות הרבות יותר בחיילינו לאחר חידוש הקרבות. צריך להביא בחשבון שהפסקה נוספת בלחימה תגבה מחיר גבוה עוד יותר מקרב הכוחות. הדילמה אמנם אכזרית, אך חיי החיילים אינם יקרים פחות מאלה של החטופים, עד כמה שקשה לומר את המילים הללו.
מעבר לכך, כבר למדנו בדרך הקשה ביותר שלעסקאות מובנות בטווח הקצר יש מחיר איום בטווח הארוך. עד כה כבר שחררנו קרוב ל־200 מחבלות ומחבלים, שחלקם בוודאי ישובו לטרור. כעת המספרים וה"איכויות" של המשוחררים יהיו גבוהים יותר. הכי חשוב: בניגוד לתהליך ההכרחי של דה־חמאסיזציה, עסקת חטופים צורבת אצל הפלשתינים את המסר שהטרור משתלם, שישראל לא עומדת על עקרונותיה ושהכל רק שאלה של מחיר. זהו מסר רע מאוד.
בצד הצער הכבד על החטופים שמוחזקים בעזה בהווה, יש לזכור ששחרור מחבלים פירושו שיהיו עוד חטופים בעתיד. האם לא הגיעה השעה לגלות קשיחות, לשבור את מעגל הדמים הזה, ולחזור לעיקרון שלא נכנעים לטרור אלא רק מנצחים אותו?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו