בזמן המלחמה: איראן לא עוצרת בדרך לגרעין

בימים רגילים, בכירי מערכת הביטחון והמודיעין של ישראל לצד רה"מ והדרג המדיני היו עוסקים כעת במלוא המרץ בניסיון לבלום את איראן, הקרובה להפוך למדינת סף גרעינית.

דוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שפורסם לפני חודש, ובמרכזו צבירת אורניום מועשר לרמה של %60, חסימת פיקוח ובקרה והרחבת מתקני העשרה באין מפריע, אמור היה לגרום למערב בכלל ולישראל בפרט להידרש לפעולה אקטיבית, רגע לפני שכבר לא יהיה אפשר לעצור את משטר האייתוללות. אך הכל מתרכזים במלחמת ישראל בחמאס, פרוקסי איראני מספר אחת, ובאיום של חיזבאללה, פרוקסי איראני מספר שתיים, ואילו טהרן עצמה מגרדת בנוחות את הקו האדום.

"לא לפספס התקדמות"

בתשובה לפניית "ישראל היום", אמרו גורמים מדיניים כי הם מודעים להפרות של איראן ולהתקדמותה לגרעין, ואף סיפרו כי במל"ל ובגופי המודיעין נערכים דיונים קבועיים. "אנחנו עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות כדי לוודא שאין התקדמות מעבר למה שאנחנו מכירים", אמר אחד הגורמים.

המעקב הישראלי מעלה שתי הנחות: האחת, ברמת החומר המועשר האיראנים התקדמו מאוד, עד לרמה שבה יזדקקו לפחות משבועיים כדי לעבור לרמת העשרה של 90 אחוז; והשנייה - נשק לשינוע הפצצות אין בידי איראן. כלומר על פי ההערכות בישראל (שיש להטיל בהן ספק אחרי שבעה באוקטובר) מניחים שלאיראן אין, נכון לכתיבת שורות אלה, היכולת להגיע לגרעין צבאי.

אלא שבעוד העיניים המערביות בכלל ושל ארה"ב בפרט נעוצות במתרחש בישראל מול האויבים המקומיים, נוסף על זירת הים האדום מול החות'ים, הפריצה עלולה להיות מהירה. רק ביום שישי האחרון, ראש המוסד דדי ברנע העלה את הנושא בפגישתו עם היועץ לביטחון לאומי האמריקני ג'ייק סאליבן. השניים דנו גם באיום החות'י־איראני על נתיבי הסחר - בעיה שישראל דאגה להפוך לעולמית כדי לאפשר את הטיפול האמריקני בה. תזכורת: לפני שבעה באוקטובר, חשו בישראל כי איראן תנסה למנוע את ההסכם עם סעודיה באמצעים שונים. הדחייה הושגה באמצעות הטבח, אך האיום האיראני בעינו עומד.

לפקפק בהערכה

"תשומת הלב לזירה המקומית יצרה את הרושם שהנושא האיראני פחות 'מציק'", אומר תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ובהווה חבר במכון משגב. "ראינו בדוח סבא"א שהם ממשיכים לצבור עוד חומר מועשר ולפתח את מערכת הצנטריפוגות המתקדמות, ומטילים הגבלות מרחיקות לכת על מערך הפיקוח על תוכנית הגרעין. כל זה קורה במקביל לעיסוק בחמאס, בחיזבאללה ובחות'ים, מה שמעמיק את הכניסה שלהם למציאות של מדינת סף גרעינית".

באשר להערכות בישראל על התקדמות המשטר האיראני לגרעין, אומר קופרווסר: "אם יש איזה לקח שאנחנו צריכים ללמוד משבעה באוקטובר, הרי הוא זה שלכל הערכה צריך לצרף את מידת הביטחון באותה הערכה. זה שאומרים שלא קורה כלום בתחום העשרת האורניום, זו הערכה שצריך לפקפק בה. כשמגיעים לרמה כזו של העשרת אורניום שניתנת להמרה צבאית בזמן קצר, הפיתוי להמשיך הלאה גובר והולך".

הלית בראל, מנהלת לשעבר במועצה לביטחון לאומי וחוקרת הרתעה גרעינית, ממקדת מבט בהתרחקות האמריקנית מהסכמות מול איראן כפי שהיו לפני שבעה באוקטובר. "אם לפני המלחמה ניסו בארה"ב להגיע להסדר עם איראן בתמורה להקלות כלכליות, עכשיו אנחנו עומדים מול סבירות מאוד נמוכה להסכם זמני או להסכמות כפי שדיברו עליהם אז", מעריכה בראל, שהיא גם חברה־מייסדת בפורום דבורה. לדבריה, הסיבה להתרחקות מההסכם נעוצה גם בהפעלה האיראנית של שלוחותיה בתימן ובמקומות נוספים במזרח התיכון נגד ארה"ב, מה שיוצר התנגדות עזה בקונגרס להסכם.

מנופפים באיום

בינתיים, נדמה שנוצרה באזור הרתעה הפוכה: במקום להרתיע את איראן מלהפוך גרעינית, היא זו שמשתמשת באיום כדי למנוע מהמערב לפעול נגדה. "האיראנים נוקטים הרתעה לטנטית: הם לא הגיעו לגרעין, אבל הם משתמשים ברעיון להגיע להעשרה ל־90 אחוז וזה מרתיע את המעצמות מלפעול נגדן", אומרת בראל, "היום איראן היא מדינת סף גרעינית והיא משתמשת בהתקרבות לסף הגרעיני כהרתעה בלי להשתמש בתוכנית עצמה".

לדברי קופרווסר, "זה זמן רב ארה"ב מתנהלת כאילו איראן גרעינית. זו משימה של ישראל, ואנשים פחות שואלים את עצמם מה ארה"ב תעשה אלא מה ישראל תעשה. לכאורה, המעבר להעשרה ברמה צבאית נתפס כקו אדום גם בעיני האמריקנים, אבל אנחנו זוכרים גם בכירים בארה"ב שאמרו כי לא ישלימו עם פריסת נשק גרעיני - כלומר, הקו האדום שלהם רחוק יותר מזה שהכרנו. אבל גם קרה פה משהו בשבעה באוקטובר. ודאי נוכח התהדקות היחסים של איראן עם רוסיה ועם סין והשלכות ההתעצמות האיראנית על המזה"ת, המשלוחים לחיזבאללה והתמיכה בחות'ים.

"יש פה מאמץ על של האיראנים לשנות את המציאות במזרח התיכון, וכולם מבינים מה התפקיד האיראני במערכה הזו, אבל ישראל לא ממקדת מאמץ מול איראן. היא פועלת, למשל, מול יעדים איראניים בסוריה, אבל מעבר לכך אין מי שפנוי לטפל בנושא האיראני באופן מרכזי. המציאות שבה מטפלים רק בפרוקסי שלה, היא מציאות נוחה מאוד לאיראנים. אם ישראל תביא להכרעת חמאס ותטפל באיום חיזבאללה בלבנון, המטוטלת תפנה לכיוון ההפוך ואז יהיה מעניין לדעת איך זה ישפיע על האיראנים".

השאלה הזו נותרת פתוחה גם בשיחה עם בראל, והמציאות המשתנה במזרח התיכון עשויה להפוך אותה רלוונטית מתמיד: כיצד ומתי איראן תפעל, אם וכאשר ישראל "תטפל" בפרוקסי שלה כאן. "אם איראן היתה גרעינית כבר היום וקרובה לאבד את הפרוקסי שלה בעזה, לא מדומיין להניח שהיא היתה שולחת רמזים גרעיניים כדי לעצור אותנו", מסכם קופרווסר.

היעד האמריקני: להכיל

וכרגע, כפי שניכר גם בביקור מזכיר ההגנה האמריקני אמש, ארה"ב עסוקה בהגנה אל מול האיומים המכוונים מאיראן. "מבחינה צבאית ארה"ב מאוד זהירה, היא הגנתית כמעט לחלוטין ויש ניסיון להכיל את ההתפתחות הזו", אומרת בראל. "כל הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור נועדה למנוע מלחמה רב־זירתית אמיתית, כדי שנשלים את המשימה בעזה. הם גם מתמקדים בלא לשבור את ההסכמים שהושגו בין סעודיה לתימן, ובאופן מעשי נמנעים מכניסה לעימות ישיר עם איראן שבינתיים יוצאת בלי תשלום מחיר ישיר לכל הפעולות שלה באזור".