הפנטזיה על סינוואר שמתחנן על נפשו: הארגון אולי חטף מכה, אבל מערכת הפיקוד והשליטה שלו עובדת
אם "תחנונים" היו מנחים את ארגון הטרור, הוא לא היה משחק איתנו עם שחרור החטופים, אלא מוסיף כמה "צ'ופרים" לעסקה, ובלבד שישראל לא תחדש את האש • יש דבר אחד שצריכים לתרגל כל היושבים בחדרי הדיונים - מראש הממשלה וחברי קבינט המלחמה, ועד אחרון מפקדי צה"ל ואנשי המודיעין - והוא להתפכח, ומהר
Your browser doesn’t support HTML5 audio
 |  |
"חמאס התחנן להפסקת אש" - טענו במודיעין הישראלי וגם בדרג המדיני, בימים שקדמו להפוגה בלחימה. הקביעה הזו התבססה, מן הסתם, על המסרים שסינוואר העביר לקהיר - שנמסרו לבכירי חמאס בקטאר, שנשלחו מאותם בכירים לקטארים, ושהוצגו לישראלים בשבוע שעבר בדוחא. ההערכה בישראל הייתה, לפיכך, שחמאס "חייב" הרבה ימים של הפסקת אש, כי מצבו כל-כך קשה. זה היה אחד הנימוקים של קבינט המלחמה ושל הצבא להסכים לעסקה.
אולם שני ימי סוף השבוע, שבהם ההפוגה נכנסה לתוקף, מוליכים למסקנה שבישראל שוב טועים בקריאת ובהבנת חמאס. אם "תחנונים", היו מנחים את ארגון הטרור, הוא לא היה משחק איתנו משחקים הערב (מוצ"ש), אלא אדרבא - מוסיף כמה "צ'ופרים" לעסקה, ובלבד שישראל לא תחדש את האש.
אם חמאס היה נואש, כפי שטענו הגורמים המוסמכים, הוא לא היה מצליח ביום שישי להוציא לפועל את הפעימה הראשונה של ההסכם בדייקנות שכזו. העובדה שכן עשה זאת, כלומר שביום שישי בארבע אחר הצהריים העביר את חטופים בדיוק כפי שתוכנן, ושאתמול כבר הערים קשיים ודרישות - מלמדת שהארגון אולי חטף מכה, אבל בהחלט חי ובועט. מערכת הפו"ש (פיקוד ושליטה) שלו עובדת. ברצותו, יש לו גישה לחטופים. ברצותו, הוא משחרר. ברצותו הוא מעכב.
ולא במקרה הבלאגן נעשה בין 7 ל-9 בערב. סינוואר, שמנהל את ההצגה, מכיר גם את הרגלי הצפייה הישראליים. אגב, גם דילול ירי הטילים על ישראל לא בהכרח מלמד על סיום המאגרים שלו. גם במבצעים קודמים הוא יצר את הרושם הזה, עד שפרץ הסבב הבא, בו התברר שהמלאים שלו במצב מצוין. מה שבטוח - המטרה ידועה מראש: להעלות אותנו לקוראלס הפסקת הלחימה, בדיוק כפי שתכנן וכפי שהיה צפוי.
כשסינוואר באמת יהיה "נואש", הוא כבר ימצא את הדרך לצאת ממחבואו, מוקף באנשינו ומנפנף בסדין לבן
הדילמה של כל מקבלי ההחלטות לנוכח התרגילים האלה, קשה מאוד. אין מה לקנא בהם. ובכל זאת, יש דבר אחד בטוח שצריכים לתרגל כל היושבים בחדרי הדיונים - מראש הממשלה וחברי קבינט המלחמה, ועד אחרון מפקדי צה"ל ואנשי המודיעין - והוא להתפכח, ומהר, משתי אשליות.
האחת: חמאס לא "מתחנן" לשום דבר. הוא משחק בנו כרצונו ועל-פי שיקוליו. ושתיים: אנחנו, היהודים, לא מצליחים להבין ולפענח את הארגון הזה (ואולי גם ארגונים אחרים). הקודים, התרבות, המנטליות, סדרי העדיפויות, השאיפות – הכל כל-כך שונה מהראש המערבי-ישראלי, מה שגורם לבכירי האנליסטים שלנו לשגות.
לכן, במקום לקשקש, שחמאס "מתחנן", או "מורתע" או כל תובנה תלושה אחרת – מה שיש לעשות הוא לשוב ולהכות בחמאס בכל הכוח. זו השפה האפשרית היחידה. כשסינוואר באמת יהיה "נואש", הוא כבר ימצא את הדרך לצאת ממחבואו, מוקף באנשינו ומנפנף בסדין לבן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו