סוגיית החטופים סבוכה - ההחלטות קשות

מלחמה היא תמיד דבר אכזרי. ואף שכך, נדמה שבמלחמה הזו הדילמות שנדרשים להן מנהיגינו נוראות ומורכבות במיוחד. כל החלטה קשורה לאחרת. כל צעד נוגע בזולתו. והתשובות אינן תמיד ברורות או מתבקשות, אלא סבוכות, לעיתים באופן בלתי פתיר.

הרי כל אחד רוצה בשחרור כלל החטופים. אך האם לעמוד על כך, או להסתפק רק בילדים ובנשים אם ניתן? לכמה ימים של הפסקת אש שתשמש את האויב להסכים, תמורת החטופים, אם בכלל? הרי כל הפוגה תקשה על כוחותינו כשתתחדש הלחימה, וכל הסיכויים שחמאס גם יפר אותה, כפי שקרה בעבר.

וכאילו לא די בשיקולים המנוגדים האלה, הרי ששחרור מחבלים צעירים מהכלא הישראלי יתנקם בנו ללא ספק בטווח הארוך. צברנו די ניסיון מדמם עם ההרפתקאות האלה. כך שגם זה שיקול משמעותי להגיד לא לכל עסקה ולבנות רק על שחרור החטופים בכוח.

ואולי הלחץ הצבאי הוא שיקרב את החזרת אנשינו, ולא משא ומתן עם הנאצים של חמאס? הרי ברור שהנכונות של חמאס לדון במתווה שמדובר עליו כרגע היא רק בגלל ההישגים של צה"ל.

אחרי שהצד הישראלי מברר את עמדתו שלו, ישנם האמריקנים שממשיכים לספק לנו מטרייה מדינית וצבאית, וגם אזרחיהם חטופים. אי אפשר שלא להתחשב בהם. האמריקנים הם הסיבה שישראל הסכימה לתדלק את המשאיות של אונר"א ב־23 אלף ליטרים, שלפחות חלקם יגיעו לחמאס. זה קרה כאשר ידוע שיש בעזה דלק ואין בה משבר הומניטרי.

אלה אותם אמריקנים שעל פי דיווחים זרים ממשיכים ברכבת אווירית של תחמושת מתקדמת לישראל. אפשר להגיד להם לא, וכך אכן עשתה ישראל במשך שישה שבועות. אך האם נכון להתעקש דווקא על כך, כאשר הממשל מאוד לא נלהב מכניסת כוחות צה"ל לשיפא?

והאם להיכנס לשיפא? מצד אחד, סמל שלטוני של חמאס, שהשתלטות עליו הוא חלק מהניצחון. מצד שני, איש לא ידע טרם כניסת כוחותינו מה יש ומה אין במנהרות שמתחת בית החולים. האם לקחת את הסיכון של פיגוע הסברתי?

לפחות בסוגיה האחרונה, התשובה היא בוודאי שכן. בלי טיהור שיפא ודאי שהניצחון לא יושג. אולם בכל שאר הסוגיות צריך לומר בכנות, שמי שאינו חשוף למידע המלא צריך לנקוט משנה זהירות והרבה צניעות.

הציבור הרחב, כמו גם פרשני האולפנים, לא יודעים את התמונה המודיעינית המלאה, בפרט לגבי החטופים, מצבם והסיכוי לשחרר אותם בפעולה צבאית. כך שגם כאשר נוקטים עמדה, ראוי לשמור על הרבה צניעות.

תחת המגבלות האלה, צריך בכל זאת לזכור את לקחי הטווח הקצר והארוך שהוזכרו לעיל. מחבלים משוחררים חוזרים לטרור, ורק לחץ צבאי על חמאס נותן תמורה. מכאן ואילך, יש להתפלל שהיושב במרומים ייתן עצה טובה למנהיגינו.