"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

סוגיית החטופים סבוכה - ההחלטות קשות

הציבור הרחב, כמו גם פרשני האולפנים, לא יודעים את התמונה המודיעינית המלאה, בפרט לגבי החטופים, מצבם והסיכוי לשחרר אותם בפעולה צבאית, כך שגם כאשר נוקטים עמדה, ראוי לשמור על הרבה צניעות • נדמה שבמלחמה הזו הדילמות שנדרשים להן מנהיגינו נוראות ומורכבות במיוחד

,עודכן
0השמעה
קיר עם תמונות החטופים בתל אביב, צילום: גדעון מרקוביץ'

מלחמה היא תמיד דבר אכזרי. ואף שכך, נדמה שבמלחמה הזו הדילמות שנדרשים להן מנהיגינו נוראות ומורכבות במיוחד. כל החלטה קשורה לאחרת. כל צעד נוגע בזולתו. והתשובות אינן תמיד ברורות או מתבקשות, אלא סבוכות, לעיתים באופן בלתי פתיר.

שר הביטחון גלנט: "רק הלחץ הצבאי על החמאס מקפיץ את שחרור החטופים קדימה" // תקשורת שר הביטחון

הרי כל אחד רוצה בשחרור כלל החטופים. אך האם לעמוד על כך, או להסתפק רק בילדים ובנשים אם ניתן? לכמה ימים של הפסקת אש שתשמש את האויב להסכים, תמורת החטופים, אם בכלל? הרי כל הפוגה תקשה על כוחותינו כשתתחדש הלחימה, וכל הסיכויים שחמאס גם יפר אותה, כפי שקרה בעבר.

וכאילו לא די בשיקולים המנוגדים האלה, הרי ששחרור מחבלים צעירים מהכלא הישראלייתנקם בנו ללא ספק בטווח הארוך. צברנו די ניסיון מדמם עם ההרפתקאות האלה. כך שגם זה שיקול משמעותי להגיד לא לכל עסקה ולבנות רק על שחרור החטופים בכוח.

אסירים ביטחוניים בכלא עופר,צילום: משה שי

ואולי הלחץ הצבאי הוא שיקרב את החזרת אנשינו, ולא משא ומתן עם הנאצים של חמאס? הרי ברור שהנכונות של חמאס לדון במתווה שמדובר עליו כרגע היא רק בגלל ההישגים של צה"ל.

אחרי שהצד הישראלי מברר את עמדתו שלו, ישנם האמריקנים שממשיכים לספק לנו מטרייה מדינית וצבאית, וגם אזרחיהם חטופים. אי אפשר שלא להתחשב בהם. האמריקנים הם הסיבה שישראל הסכימה לתדלק את המשאיות של אונר"א ב־23 אלף ליטרים, שלפחות חלקם יגיעו לחמאס. זה קרה כאשר ידוע שיש בעזה דלק ואין בה משבר הומניטרי.

אלה אותם אמריקנים שעל פי דיווחים זרים ממשיכים ברכבת אווירית של תחמושת מתקדמת לישראל. אפשר להגיד להם לא, וכך אכן עשתה ישראל במשך שישה שבועות. אך האם נכון להתעקש דווקא על כך, כאשר הממשל מאוד לא נלהב מכניסת כוחות צה"ל לשיפא?

והאם להיכנס לשיפא? מצד אחד, סמל שלטוני של חמאס, שהשתלטות עליו הוא חלק מהניצחון. מצד שני, איש לא ידע טרם כניסת כוחותינו מה יש ומה אין במנהרות שמתחת בית החולים. האם לקחת את הסיכון של פיגוע הסברתי?

לפחות בסוגיה האחרונה, התשובה היא בוודאי שכן. בלי טיהור שיפא ודאי שהניצחון לא יושג. אולם בכל שאר הסוגיות צריך לומר בכנות, שמי שאינו חשוף למידע המלא צריך לנקוט משנה זהירות והרבה צניעות.

כוחות צה"ל בתוך בית החולים שיפא,צילום: דובר צה"ל

הציבור הרחב, כמו גם פרשני האולפנים, לא יודעים את התמונה המודיעינית המלאה, בפרט לגבי החטופים, מצבם והסיכוי לשחרר אותם בפעולה צבאית. כך שגם כאשר נוקטים עמדה, ראוי לשמור על הרבה צניעות.

תחת המגבלות האלה, צריך בכל זאת לזכור את לקחי הטווח הקצר והארוך שהוזכרו לעיל. מחבלים משוחררים חוזרים לטרור, ורק לחץ צבאי על חמאס נותן תמורה. מכאן ואילך, יש להתפלל שהיושב במרומים ייתן עצה טובה למנהיגינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריאל כהנא

כתב מדיני

פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).

כדאילהכיר