טביעת האצבע האיראנית: הפגישות הסודיות שבהן תוכנן הטבח בעוטף

האינדיקציות על הארגון המתמשך שעמד מאחורי מתקפת הפתע על יישובי עוטף עזה הולכות ומתבררות ככל שהזמן עובר. הבנת התמונה הרוחבית, גם אם מאוחר, לא אמורה להרפות את ידי המדינאים ואנשי הצבא והלוחמים אלא להיפך: לספק תמונת מצב ברורה יותר שתאפשר לישראל לעבור מהגנה להתקפה ולמנוע תשלום מחיר בחיי אדם בזירות נוספות. אין מקום להמשיך ולהחזיק בקונספציות הישנות, אויבינו על הגבולות אינם מורתעים ומתקפת חמאס שבוצעה בהכוונה איראנית היא בהכרח חלק מתוכנית רחבה יותר.

איראן נתנה את הפקודה. העובדה הזו כבר ידועה לכל והיא העומדת מאחורי יותר מאלף הרוגים ואלפי הפצועים. לדברי גורמי מודיעין, בישראל כבר יודעים לומר כי האות למתקפה בשבת בבוקר ניתן בחשאי כדי לשמור על אפקט ההפתעה, אך התכנון התקיים במשך כעשרה חודשים ארוכים בפגישות משולשות בביירות, בין אנשי חמאס, חיזבאללה ובכירים איראניים. חלק מהפגישות האלה אף דווחו בכלי התקשורת העולמיים ובישראל, אך לא זכו להתייחסות מיוחדת.

הפגישות המדווחות האחרונות התקיימו בביירות באחד באוקטובר, שישה ימים בלבד לפני המתקפה הקטלנית ובתחילת חודש אפריל. שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר-עבדולהיאן, הגיע ביום שישי לפני עשרה ימים ללבנון לפגישות מרכזיות עם נסראללה, ונפגש עם חמאס וג'יהאד, כך על פי דיווחים מקומיים. באותה פגישה סגורה דווח כי הוא אישר את "דבקותה של טהרן באסטרטגיית התמיכה וההתנגדות לעם הפלסטיני ובנושא שחרור הארץ (ישראל)". פגישה אחרת התקיימה בתחילת חודש אפריל אז דווח כי מנהיגי התנועות החמושות חיזבאללה וחמאס נפגשו בביירות כדי לדון ב"מוכנותו של ציר ההתנגדות" נגד ישראל.

ועדיין בישראל שגו לחשוב שחיזבאללה עודנו מורתע וכי חמאס מבקש לתפקד כשלטון לגיטימי ולא כארגון הטרור שהוא. מה כן ידעו כאן? בישראל מאז תחילת השנה דיברו גורמי המודיעין והצבא על תרחיש "התלכדות זירות" שבו במתקפה משולבת יפעלו נגד ישראל מעזה, יו"ש ולבנון גם יחד וכן עשויים לחבור לאירוע כזה גם ערביי ישראל. תרחיש התלכדות הזירות עלה לכותרות בשיאו בחודשי אפריל-מאי, כשהחשש המרכזי היה פעילות עוינת נגד ישראל ומתקפה משולבת בחודש הרמדאן וסביב אירועי יום ירושלים. בחודשים האלה יצאו לפועל פיגועים רבים נגד ישראלים, אך תרחיש התלכדות הזירות המודיעיני – התפספס.

למרות החלטות הקבינט על אודות מיטוט יכולות החמאס, עד כה בפועל צה"ל עוסק בפעילות כתישה מהאוויר, בעוד היכולות הצבאיות של חמאס עמוק מתחת לקרקע. האיומים הפוליטיים על נתניהו במידה שלא יוציא לפועל את החלטות הקבינט נמצאים על השולחן מצדם של שותפיו הפוליטיים, אולם נדמה כי כעת הזירה הפוליטית עוסקת בהרכב קבינט המלחמה וממשלת החירום במקום בדרכי הפעולה הנדרשות להסרת האיום מגבול עזה. כל עוד לא יחוסלו יכולות ארגוני הטרור ברצועה – לא נראה כי התושבים שם יוכלו לחזור ולהתגורר באזור בביטחון.

כעת, אחרי היממה המתוחה, העיניים נשואות ללבנון. לא איום הטילים על שטחי הצפון הוא שמדיר שינה כעת מעיני הלוחמים שנפרשו בגבולה הצפוני של ישראל, כי אם יחידת העילית של חיזבאללה "כוח רדואן". הכוח שישראל עוקבת אחרי התארגנותו בקפידה, נועד לפלוש לישראל ביום פקודה ולכבוש שטחים בגליל. "תוכנית הכיבוש" החמאסית שנועדה להגיע עד לאשדוד ויצאה לפועל בשבת האחרונה היא תמונה משלימה לתכנוני חיזבאללה מצפון. את הכוח הזה ישראל תידרש להשמיד, ולא להותיר לו להמשיך ולהתארגן על גבולנו. ראינו איך זה נגמר בדרום.