בשבוע שעבר הוזמן ג'ייסון גרינבלט, מי שהיה שליחו של הנשיא טראמפ לתהליך השלום, לשגרירות סעודיה בוושינגטון. "נסעתי לשם כדי לחגוג את היום הלאומי של ערב הסעודית, חבשתי בגאווה את הכיפה שלי והתקבלתי בחום ובברכה. זה שינוי כל כך דרמטי ביחס לעבר, והוא ממלא אותי תקווה לעתיד", מספר גרינבלט בראיון ל"ישראל היום".
גרינבלט, כיום איש עסקים פרטי שחלק ניכר מזמנו מעביר בסעודיה, הוא כנראה האדם הנכון ביותר לנתח עימו את התהליך ההיסטורי שמתרחש בימים אלה מאחורי הקלעים, ושעשוי לחולל שינוי היסטורי במזרח התיכון.
גרינבלט עצמו לקח חלק בראשיתו של התהליך הזה, ואף חש אותו על בשרו מטעם הממשל הקודם בוושינגטון בשנים 2020-2017. כיהודי שומר מצוות הוא נאלץ להביא עימו אוכל כשר למולדת האסלאם, שבאותה עת גם יחסה ליהודים שאינם ישראלים היה בעייתי.
"אז, לפני הנסיעה של הנשיא דונלד טראמפ לסעודיה ב־2017, היה לי ליל שבת בודד מאוד בריאד, עם עוגות אורז וחמאת בוטנים שהבאתי מהבית, וכמה מקרונים קפואים וגבינה כשרים שהביאו לי מבסיס של צבא ארה"ב בסעודיה כדי שיהיה לי מה לאכול. באותו ביקור גם לא חבשתי לראשי את הכיפה. בהכנות לביקור אני זוכר שאזכור שמה של ישראל עורר אי־נוחות אצל הסעודים, עד שמשרד החוץ בוושינגטון הציע לנשיא טראמפ להימנע מכך. הוא, אגב, לא הסכים והזכיר את ישראל כמה פעמים".
איך היחס בממלכה כלפי ישראל כיום?
"כיום בסעודיה עצמה אני הולך ברחובות, במסעדות ובקניונים עם הכיפה, וכך גם בני המשפחה שלי. עד כה לא היתה שום תגובה שלילית. יש (אצל הסעודים) הבנה שאנחנו מאוד דומים מבחינת הצרכים, הדרישות והרגשות הדתיים שלנו, הם מכבדים את זה. יש הרבה איחולים של 'שבת שלום', וקיבלתי גם מספר גדול של הודעות שנה טובה, באנגלית ואפילו כמה בעברית.
הייתי אומר שהם מכבדים אותנו אפילו יותר מהרבה אירופאים שאני בקשר איתם. כך שהשינויים דרמטיים, ואני מרגיש מאוד אופטימי ומלא תקווה לגביהם", משתף גרינבלט בחלק מחוויותיו.
אלא שמדובר בהרבה יותר מאשר אווירה או כבוד לדת היהודית. גרינבלט, שחיבר את הספר "בדרכו של אברהם" על שנותיו בממשל טראמפ, נמצא גם כיום בקשר עם בכירים בממלכה הסעודית ובקיא בהלכי הרוח שם. הוא מסרב להסגיר סודות מאחורי הקלעים, ומציע להיצמד להצהרות הפומביות. "מי שיודע לא מדבר, ומי שמדבר לא יודע", הוא אומר. עם זאת, הוא רואה בעיניו ש"ערב הסעודית משתנה בקצב מהיר".
"הם מוּנָעים מהחזון המדהים של 2030 ומתחילים להתכונן מעבר לו. הם הבינו שהעולם השתנה בצורה דרמטית בשנים האחרונות ועליהם להתאים את עצמם. סעודיה עדיין מדינה שמרנית מאוד מבחינה דתית, ואני לא חושב שזה ישתנה בזמן הקרוב. אבל אני כן חושב - ויורש העצר אמר זאת בפומבי - שהם מנסים להתרחק מהקיצוניות שהיתה לפני שנים רבות, ולהחזיר את זה לאופן הנכון שבו הם רואים את האסלאם כדת.
"עלינו להסתכל על ערב הסעודית ועל מדינות המפרץ של היום ולהבין שהן עוברות טרנספורמציה שלא תיאמן. השינוי הזה כולל פתיחת העמים במדינות המפרץ לאחרים, כולל ליהודים. כמו כן הם מבינים כיצד עליהם לנווט באזור מאוד מסובך, שכולל את ישראל, ובה בעת לתמוך בפלשתינים תוך כדי קידום התוכניות שלהם עצמם. אנחנו צריכים לקבל את זה בחום ולעזור להם בתהליך".
ממה שאתה מכיר, עד כמה אנחנו קרובים לחתימה על הסכם?
"מה שנסיך הכתר, מוחמד בן סלמאן, אמר בראיון ל'פוקס ניוז' לפני שבועיים מאוד־מאוד מדהים. הוא אמר שבכל יום אנחנו מתקרבים, וניסח מה הוא רוצה לעשות למען הפלשתינים - וזה כל כך שונה ממה שרוב האנשים, כולל ההנהגה הפלשתינית, תמיד אמרו. (אבל) אני לא חושב שזה (היעדר הדרישה של בן סלמאן להקים לאלתר מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים; א"כ) מפתיע.
"אמנם הם תמכו מאוד בעם הפלשתיני, אך אני מאמין שהם מתוסכלים מהמנהיגות הפלשתינית. הם צריכים לשים את ערב הסעודית לפני כל דבר אחר. אז הם בשום פנים ואופן לא ינטשו את הפלשתינים, אבל אני חושב שהם גם הבינו כי ביכולתם לעזור לפלשתינים בדרך שדואגת קודם כל למדינה שלהם, ערב הסעודית. בעיניי זו דרך מאוד חכמה ופרגמטית לעשות דברים".
הם בשלים לקבל טיסות ישירות מישראל בעוד חצי שנה?
"האם כל ערב הסעודית מוכנה לקבל מיליון ישראלים כפי שבאמירויות? אני חושב שזה ייקח זמן. זו מדינה גדולה מאוד. עשרות שנים היה סוג מסוים של חינוך שניתן לסעודים, על ישראל ועל אחרים, כולל יהודים. כעת יש תקופת טרנספורמציה, אך כנראה הם עדיין לא מוכנים לקבל מיליון ישראלים מחר. אבל בתוך פרק זמן לא ארוך במיוחד זה יעבוד".
על סמך ניסיונו הרב באזור, גם בתחום המדיני וגם העסקי, ועל בסיס היכרותו העמוקה עם הישראלים (גרינבלט למד בארץ בצעירותו), ההמלצה העיקרית שלו לנו הישראלים היא "לכבד את הנורמות של סעודיה".
הוא ממליץ למשל לא לחזור על הפרובוקציה של כלי התקשורת הישראליים שבימי המונדיאל בקטאר דחפו מיקרופונים לאנשים ושאלו אותם מה דעתם על ישראל. "זה חוסר כבוד. צעדים כאלה אינם מועילים ולמעשה מזיזים את התהליך לאחור. אל תקפוץ על אנשים ואל תנסה לגרום להם להגיב על ישראל. התרבות שלהם שונה מאוד. הם בדרך כלל ביישנים ומאופקים יותר, ופחות מוכנים לדבר בפומבי על האופן שבו הם מרגישים".
יתרה מכך, גרינבלט מפתיע ואומר כי לא רק ההתנהגות של הישראלים במדינות המפרץ הערבי משפיעה על התקדמות התהליך מול הסעודים, אלא גם האירועים הפנימיים בארץ, ובראשם "המחאה", שמעלה באזור תהיות אם ישראל עודנה יציבה כפי שהיתה. "האזור כולו רוצה לדעת שישראל היא עדיין המדינה המדהימה, היציבה והמופלאה שהם הכירו, ושהחברה שלה מלוכדת.
זה אחד הדברים שמשכו את האזור לתהליך עם ישראל, כולל את מדינות הסכמי אברהם. בכל העולם צופים במה שקורה בישראל, גם מעבר להפגנות. האירועים שקרו ביום כיפור בתל אביב לא היו יכולים לקרות בריאד - ובוא לא נעמיד פנים שהם לא שמים לב לזה. הם כן.
"תזכור שכולם עוקבים אחרי הנעשה בישראל כל הזמן. הדיווחים בחדשות שישראל איננה יציבה, שאחד מכל ארבעה רוצה לעזוב את הארץ, אינם נוחים ולכן מעוררים רמה מסוימת של דאגה. כך שראש הממשלה, שעל פי התרשמותי מנהל נכון את התהליך, צריך להרגיע אותם ולשכנע אותם שישראל נשארת חזקה ודמוקרטיה מלאה ויציבה ואמינה, כולל הצבא שלה".
כלומר, זה לא רק אירוע ישראלי פנימי יהודי. יש לכך השלכות אזוריות?
"אני מאמין כך, כן. אפשר אולי לשים בצד את האירוע של יום כיפור, אבל גם כאן בארה"ב תחשוב על כל המאמרים והדיווחים על ההפגנות במהלך החודשים האחרונים ועל ההשפעה השלילית שהיתה לכך על המוניטין של ישראל בארה"ב. מדינות ערב צפו בהם גם כן. אני לא אומר שהדברים הללו יקבעו לערב הסעודית או לכל מדינה אחרת אם לעשות שלום עם ישראל או לא.
"זה לא גבוה ברשימה שלהם, אבל זה לא יתרון ולא דבר חיובי בתהליך".
כמי שהיה שליח השלום של הממשל הקודם, האם יש לך המלצה לנשיא ביידן?
"גם הדברים שהנשיא ביידן אמר במפגש עם נתניהו היו במקום. השגיאה היחידה שהנשיא ביידן עושה היא להביא כל הזמן את הנושא הפלשתיני לתוך המשוואה. הסעודים יידעו ללחוץ על הישראלים לגבי מה שהם רוצים לעשות עם הפלשתינים. אני לא חושב שארה"ב צריכה לשים את האצבע על זה. בדרישה לשחרר לפלשתינים מעבר למה שהסעודים רוצים הוא מסכן את העסקה כולה.
"אם הייתי עובד כיום עבור הבית הלבן, בתפקיד שהיה לי אז, ועובד עבור הנשיא ביידן, הייתי אומר שהדבר הטוב ביותר שארה"ב יכולה לעשות - גם אם זה לא ריאלי - הוא לעודד את יורש העצר ואת נתניהו לדבר ישירות בלי תיווכה של ארה"ב. זה יכול להוביל למשהו חיובי יותר ממצב שבו ארה"ב היא המתווכת, או גרוע מכך - שארה"ב לוחצת על ישראל לעשות דברים שהיא רוצה עבור הפלשתינים".
אז מה ההימור שלך לגבי הגעה להסדר - האם התהליך יצליח?
"קשה לצפות את העתיד, ואני אף פעם לא מהמר. אבל גם אם זה לא יקרה מייד, וייקח זמן, אנחנו בהחלט במקום טוב ומתקדמים בנתיב טוב, וצריך לברך על כך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו