"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

מאויב לאוהב: אחרי עשרה חודשים של ריחוק וכעס - מהפך ביחסים בין ביידן ונתניהו

פגישה שנועדה להתקיים עם צוותים הפכה לשיחה ממושכת בארבע עיניים והתנהלה כשיחה בין חברים ותיקים • נשאלת השאלה מה קרה? מה הסיבה לכך שהקרירות הפכה לחמימות? • עד לאחרונה ביידן חשב שפוליטית כדאי לו להרחיק את נתניהו אלא שהבחירות המתקרבות דחקו אותו לפינה • נוסף לזה יש גם את האינטרס הגיאו-פוליטי לבלום את סין • כל התהליכים התנקזו לחזל"ש ביחסים בין המדינות וזו כשלעצמה פתיחה לא רעה לשנה החדשה

,עודכן
0השמעה
ביידן ונתניהו בפגישה הערב, צילום: אבי אוחיון/לע"מ

גבירותיי ורבותיי, מהפך:המפגש היום (רביעי) בין ביידן לנתניהו, אחרי עשרה חודשים של ריחוק וכעס מצד הממשל, בישר על לא פחות ממהפך. פגישה שמלכתחילה נועדה להתקיים עם הצוותים, הפכה לשיחה ממושכת בארבע עיניים. היא התנהלה "כשיחה בין חברים ותיקים", כפי שתיאר ביידן את הקשרים בני עשרות השנים שיש לו עם נתניהו.

פגישת ביידן-נתניהו: "ארה"ב שלאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני" אריאל כהנא

ראש הממשלה מצידו התרשם שביידן אולי הזקין פיזית, אבל שקוגניטיבית מצבו מצוין, וזאת למרות שאת דבריו בהצהרה לתקשורת הנשיא הקפיד לקרוא מכרטיסיות. בראשונה שבהן נכתב, "אני מקווה לראות אותך שוב בבית הלבן עד סוף השנה". כלומר, לא רק שיש פגישה ראשונה אלא שמיד תבוא שניה. ביניהן, מיד לאחר יום כיפור, שתי המדינות צפויות לחגוג את הפטור לישראלים מאשרת כניסה לארה"ב.

נשאלת השאלה, מה קרה פה? מה הסיבה לכך שקרירות הפכה לחמימות, שחצי חרם הוחלף בפגישה כפולה, ושביקורות וכעס אמריקנים פינו את מקומם לחיבוק גדול?

את התשובה סיפק לפני שנים רבות מזכיר המדינה האגדי של ארה"ב, הנרי קיסינג'ר, כשאמר דווקא על ישראל, "אין לה מדיניות חוץ אלא רק שיקולי פנים". ובכן קיסינג'ר צדק בתיאור התופעה אבל טעה בזהות המדינה. שכן ארצות הברית של השנים האלה, היא זו שקובעת את מהלכיה בזירה הבינלאומית כתוצאה משיקולי פנים.

רק שיקולי פנים?

עד לאחרונה, ביידן חשב שפוליטית כדאי לו להרחיק את נתניהו, שכן החוגים הפרוגרסיביים במפלגתו, ורבים בקהילה היהודית ביקשו זאת. אלא שהבחירות מתקרבות והסקרים דחקו אותו לפינה. שנה לפני יום הדין, מצבו בקרב המצביעים המתנדנדים לא טוב. טראמפ נושף בעורפו, ובחלק מהסקרים אפילו עוקף אותו. כלומר, כדי לנצח את הבחירות הבאות, ביידן צריך לפנות ימינה, אל מי שעשויים לתמוך ביריביו הרפובליקנים.

הנשיא ביידן בפתח הפגישה עם נתניהו: "נדון על ערכים דמוקרטיים כמו איזונים ובלמים",צילום: רויטרס

מי האדם שמוכר בכמעט כל בית באמריקה ובעיקר אהוד על המעגלים הרפובליקנים, ושאולי בזכותו אפשר יהיה לקושש עוד כמה קולות? התשובה היא בנימין נתניהו. כך, "ביבי", כפי שביידן קורא לו, הפך מאויב לאוהב.

לצורך הפוליטי נוסף האינטרס הגיאו-פוליטי, לבלום את סין. צעדי ההתקרבות של מוחמד בן סלמאן, לשי ג'י פינג, נקלטו היטב בוושינגטון. באיחור של כמעט שלוש שנים, ביידן הבין שעליו לנקוט צעדים משמעותיים כדי להשאיר את מדינות המפרץ הערבי בחיקה של אמריקה. הוא החל לעסוק ברצינות באפשרות להסכם אמריקני-סעודי שיכלול נורמליזציה עם ישראל, מה שגם עשוי לשפר את מצבו בסקרים אם ישיג את היעד.

צריך לומר שגם נתניהו שילם מחיר כדי להביא לתפנית ביחס של ביידן אליו. עיקרו הוא התעלמות מההסכם החמור אליו הגיע ביידן עם איראן, על העשרת אורניום לרמה של 60%, ותשלום של מיליארדי דולרים לרוצחים מטהרן. נראה שגם האיפוק שצה"ל מגלה ביו"ש, וכן החלטת הקבינט "לחזק את הרשות הפלשתינית", קורים בגלל לחץ של הממשל. גם הלחץ של ביידן להגיע להסכמה פנימית בסוגיית הרפורמה המשפטית, והנכונות של נתניהו לאמץ את העמדה, היו חלק מהתמורה הישראלית.

כל התהליכים האלה התנקזו לחזל"ש ביחסי אמריקה ישראל. כמעט שנה אחרי שקמה הממשלה שבה חברים סמוטריץ' ובן גביר, ממשל ביידן משלים עם קיומה ומהדק איתה קשרים. זו כשלעצמה פתיחה לא רעה לשנה החדשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריאל כהנא

כתב מדיני

פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).

כדאילהכיר