פרשת דני דיין: אם אין לך את הפנקס המפלגתי הנכון, דינך נגזר

לממשלת נתניהו השישית יש כפי הנראה כישרון מיוחד לסבך את עצמה בסקנדלים מיותרים. החדש שבהם היא היוזמה לכאורה לסלק מתפקידו את יו"ר הנהלת יד ושם, הקונסול לשעבר, דני דיין.

דיין, לכל הדעות הוא איש מוכשר וישר. הוא הביא כבוד רב למדינת ישראל בשנים שייצג אותה בניו יורק, וזאת על אף התהום האידיאולוגית בינו כאיש ימין ובין ההנהגה היהודית שם, הנוטה לשמאל הפרוגרסיבי.

למעשה, דיין גורר אחריו רשימת הצלחות בכל תפקיד שמילא (למעט הפוליטיקה, אבל זה כנראה מעיד עליה יותר מאשר עליו). הוא התעשר בסקטור הפרטי, שיקם את מועצת יש"ע אחרי ההתנתקות וכעת מוביל ביד בטוחה את אחד המוסדות הישראליים המקודשים ביותר – יד ושם.

והנה, שר החינוך יואב קיש, או אולי ראש הממשלה נתניהו,החליטו כנראה לשרוף את דייןעל מזבח הפוליטיקה הנקמנית. מה חטאו הגדול? כנראה החבירה שלו לגדעון סער, שנוא נפשם של נתניהו וחבורתו, ערב "הבחירות הרביעיות" בחורף 2021. גרסה אחרת טוענת שהופעתה של זמרת שתמכה במחאה באירוע ביד ושם, היא הסיבה לסלק אותו מהדרך. כלומר, בישראל של 2023, תחת שלטון הליכוד, חזרנו למצב שאם אין לך את הפנקס המפלגתי הנכון, דינך נגזר.

תהא אשר תהא הסיבה להתנכלות, היירוט של דיין עלול להיות עוד בומרנג מפואר שיפתח על הממשלה את שערי הגיהינום. כי מי שחושב שהזזתו מהדרך תעבור כאילו כלום, לא מבין איפה הוא חי.

אם דיין יודח, די ברור שיקום מרד של חוקרי שואה ישראלים נגד הממשלה. הם יטענו ש׳ממשלת הימין הקיצוני הישראלית מזהמת את המחקר ההיסטורי בפוליטיקה׳ זה בדיוק הכתם שחסר ל״ממשלה הקיצונית ביותר אי פעם״.

אותם חוקרים יקימו קול זעקה המוני ושוב ישוו את ישראל של נתניהו לפולין של מורבייצקי. רק שהפעם יהיה ממש בטענתם. שכן אחת הפעולות הראשונות שהכניסו את פולין של היום למצוקה מדינית, הייתה החלפת הצמרת של ה"מכון לזיכרון לאומי" - היד ושם של פולין – בממונים מטעמה. יתכן שאותם ממונים מקצועיים מספיק, ויתכן שלא – ניטשת על כך מחלוקת עזה בפולין. מה שאין עליו ויכוח הוא המחיר הכבד.

וזה מה שיקרה לישראל, רק בעוצמה גדולה בהרבה, אם הממשלה תיגע בדיין. כי יד ושם הוא מותג מקומי ובינלאומי. צה"ל, מערכת המשפט, האקדמיה, צמרת הכלכלה, וכמובן האופוזיציה הפוליטית לא יעמדו מנגד. כך גם מוסדות להנצחת השואה ורציחות עמים בכל העולם. ממוזיאון השואה בוושינגטון ועד עמק הזיכרון ברואנדה, תגיע מחאה על הפגיעה במוסד בעל יוקרה בינלאומית שאין שני לו.

עבור הנהגת הקהילה היהודית בארה"ב, שכיום שומרת על שקט מתוח מול הממשלה, זה יהיה קו אדום. להם, אין ערך קדוש ומאחד יותר מזכרון השואה. נתניהו וקיש צריכים לקחת בחשבון שאם דיין יודח, גם הארגונים היהודיים הממלכתיים ביותר יירדו מהגדר ויעמדו על הרגליים האחוריות. גם פומבית. הם ידרשו ממזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, דור שני לשואה, לעצור את הטירוף. הם יגייסו חברי קונגרס ואנשי ממשל, יאשימו את נתניהו בחילול זכר השואה ויעשו הכל כדי שלא יגיע לוושינגטון.

כמובן שגם פה בישראל העניין לא יעבור בשקט, כולל בימין. דיין הוא איש ארץ ישראל שגר עד היום בצד הנכון של הקו הירוק. הוא נהנה מהערכה רבה בהתיישבות ביו״ש בפרט, ובציבוריות הישראלית בכלל. גם מי שתומכים בממשלה, את הצפרדע הזו לא יוכלו לבלוע.

אם לא די בכל אלה, סביר מאוד שניצולי שואה, בניהם, נכדיהם וניניהם ייצאו לרחובות. האם מה שחסר לנו הם תמונות של אנשים במדי פסים, ניצבים בכניסה ליד ושם, ואומרים 'ממשלה יהודית פשיסטית מחללת מטעמים פוליטיים את קדושת הזיכרון של הפשע הגדול ביותר בתולדות האנושות'?!

צריך מידה גדושה במיוחד של עיוורון כדי ליפול לבור הזה.

נדרשת מידה גדולה עוד יותר של טיפשות, כדי לתדלק מחדש את המחאה שאיבדה תאוצה. אז אמנם הכל כבר ראינו, ובכל זאת, מי שעיניו בראשו, לא ייגע בדני דיין.