"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המשבר מול לוב: בישראל מנסים לטשטש את העובדה שחשיפת המפגש הייתה חובבנות מדינית
הפרסום על השיחה בין שרי החוץ ברומא עורר קרב הגרסאות בין ישראל לממשלת מערב לוב • למרות שבטריפולי ניסו להפוך את אל-מנקוש לשעירה לעזאזל, בישראל הבהירו כי הפגישה תואמה בדרגים הבכירים ביותר • לא ברור במה תרם הפרסום לנורמליזציה, אך בעקבותיו דיפלומטים ערבים יחששו בעתיד להיפגש עם מקביליהם הישראלים
מחיר הפגישה, מהומות בטריפולי בעקבות הפרסום על פגישת שרי החוץ | צילום: רויטרס
פרשנות

המשבר מול לוב: בישראל מנסים לטשטש את העובדה שחשיפת המפגש הייתה חובבנות מדינית

הפרסום על השיחה בין שרי החוץ ברומא עורר קרב הגרסאות בין ישראל לממשלת מערב לוב • למרות שבטריפולי ניסו להפוך את אל-מנקוש לשעירה לעזאזל, בישראל הבהירו כי הפגישה תואמה בדרגים הבכירים ביותר • לא ברור במה תרם הפרסום לנורמליזציה, אך בעקבותיו דיפלומטים ערבים יחששו בעתיד להיפגש עם מקביליהם הישראלים

שחר קליימן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

קרב הגרסאות בין ישראל לממשלת מערב לוב יכול לבלבל. מצד אחד, בטריפולי טענו בתחילה שהמפגש ברומא בין שר החוץ אלי כהן לעמיתתו נג'לאא אל-מנקוש היה מקרי לחלוטין ולא כלל דיונים כלשהם. מצד שני, לפי הגרסה הישראלית הפגישה תואמה בדרגים הבכירים ביותר וארכה כשעתיים. בפועל, מדובר במסך עשן של פוליטיקאים משני צידי המתרס.

בישראל מנסים לטשטש את העובדה שחשיפת המפגש היתה חובבנות מדינית. יותר מסביר שהשר ביקש לככב במהדורות כמה חודשים לפני סיום תפקידו הצפוי, ולא ברור במה פרסום - מתואם או לא מתואם - היה יכול להועיל לנורמליזציה. התוצאה היא שדיפלומטים ערבים יחששו להיפגש עם עמיתיהם הישראלים מפחד שימצאו את עצמם בורחים לטורקיה כמו השרה אל־מנקוש. אולי אפשר להתמוגג מעצם הפומביות, אבל הדרך ל"הישג מדיני" עוד ארוכה.

הפגנות בלוב נגד פגישת שרת החוץ עם אלי כהן ונורמליזציה עם ישראל

בלוב (וגם בישראל) יש מי שמבקש להתעלם מהעובדה שממשלת המערב לא מוסמכת להוביל צעד בקנה מידה היסטורי כמו נורמליזציה. המדינה עצמה מפוצלת בין שתי ממשלות נטולות מנדט ציבורי תקף, ובאזורים מסוימים שוררת אנרכיה. מה גם, שראש הממשלה עבד אל־חמיד א-דבייבה נבחר במקור בפורום מצומצם לפרק זמן מוגבל. הוא הפך לראש ממשלה ב־2021 כדי להוביל את המדינה לבחירות כלליות, שנדחו עד להודעה חדשה. מאז הוא הפך לאחד הגורמים העיקריים שמונעים מהלובים לצאת לקלפיות, וחי על כידוני המיליציות של טריפולי.

למרות זאת, נחשף כי עוד בינואר א-דבייבה שוחח עם ראש ה־CIA וויליאם ברנס בעניין הנורמליזציה. א-דבייבה, שמייצג בעיקר את עצמו, הסכים אז באופן ראשוני למהלך, אך הביע חשש מהתנגדות ציבורית. גורמים בלוב העריכו כי הוא ניסה לרכוש בכך את תמיכתה של וושינגטון בשלטונו. במילים אחרות, מדובר בעוד נדבך בהיאחזותו בקרני המזבח. והנה, אחרי הסערה שהתחוללה הוא ניסה למזער נזקים בהקמת ועדת חקירה ולהפוך את השרה אל־מנקוש לשעירה לעזאזל. אך השרה שהודחה אתמול חשפה אותו במערומיו כשגילתה שהוא בעצמו תכנן את הפגישה מול ממשלת איטליה.

התסבוכת מול לוב: שרת החוץ אל-מנקוש והשר כהן, צילום: אורן בן חקון

כך קורה שככל שעובר הזמן מתגבשת סכנה להמשך שלטונו של א-דבייבה. במהלך הלילה שבין ראשון לשני מפגינים נגד הנורמליזציה חסמו כבישים מרכזיים בטריפולי וקראו להדחת הממשלה והעומד בראשה, ותקפו את ביתו. כל זאת כאשר אנשי המיליציות עומדים מנגד.

אנשי מנגנוני הביטחון לוב לאחר העימותים בבירה טריפולי, צילום: רויטרס

הקונספירטורים יאמרו שאולי היה כאן מהלך מחושב. הרי ממשלת מערב לוב בכל מקרה מייצגת בעיקר גורמים אסלאמיסטיים, ונתמכת על ידי טורקיה. המחשבה שדווקא ממשלה זו תוכל להתקדם לנורמליזציה עם ישראל, ללא כל צעדים בסוגיה הפלשתינית, גובלת במשאלת לב.

דווקא השלטון במזרח לוב, שמאחוריו עומד הגנרל ח'ליפה חפתר, הוא מועמד מתאים יותר למגעים על נורמליזציה. חפתר נתמך על ידי ארה"ב ומצרים, ונחשב למתון יותר ביחסו לירושלים. נפילתו של א-דבייבה עשויה לסלול את דרכו להשתלטות על כל המדינה. ואולם נראה שגם כאן לא מדובר בתוצאה של עבודת מטה נוסח "בית הקלפים", אלא פשוט בשלומיאליות דיפלומטית נוסח "פולישוק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שחר קליימן

הכתב לענייני העולם הערבי של "ישראל היום". בעל תואר שני בלימודי המזה"ת מאוניברסיטת בר אילן. התחיל את דרכו בתקשורת כעורך וכיהן בין היתר בתפקידי סגן עורך "ישראל השבוע" ועורך ערוץ יהדות באתר "ישראל היום". כתב את המדור "אצלנו בשכונה" שסיקר את אירועי האזור. דיווח על ההתחממות הצפויה ביחסים בין איראן לסעודיה, על המרוקאים הראשונים שעובדים בהייטק הישראלי ועל הקמפיין של האופוזיציה הסעודית נגד יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

Load more...