"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דף המסרים שקיבלו הדיפלומטים הישראלים: "ישראל היא דמוקרטיה חזקה, יציבה ותוססת"
בעקבות הסיקור התקשורתי הרחב את המתרחש בישראל והסנטימנט השלילי הכרוך בו, משרד החוץ צייד את הדיפלומטים הישראלים בדף מסרים שנועד לתת מענה לשאלות על החקיקה המשפטית והמחאות נגדה בעולם • "ההפגנות הן דוגמא לדמוקרטיה הישראלית"
משרד החוץ. צילום: אורן בן חקון

דף המסרים שקיבלו הדיפלומטים הישראלים: "ישראל היא דמוקרטיה חזקה, יציבה ותוססת"

בעקבות הסיקור התקשורתי הרחב את המתרחש בישראל והסנטימנט השלילי הכרוך בו, משרד החוץ צייד את הדיפלומטים הישראלים בדף מסרים שנועד לתת מענה לשאלות על החקיקה המשפטית והמחאות נגדה בעולם • "ההפגנות הן דוגמא לדמוקרטיה הישראלית"

שירית אביטן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

משרד החוץ צייד את הדיפלומטים הישראלים בדף מסרים שנועד לתת מענה לשאלות על החקיקה המשפטית והמחאות נגדה בעולם. גורמים מדיניים ובשירות החוץ מעידים כי יחסיה הדיפלומטיים של ישראל עם המדינות נותרו יציבים, אך ישנן שאלות בעקבות הסיקור התקשורתי הרחב את המתרחש בישראל והסנטימנט השלילי הכרוך בו. במצב הקיים המותג הישראלי כמדינה דמוקרטית אולי נפגע, אך לא באופן שמשפיע על יחסי החוץ הישראלים.

זיקוקים הפגנת בקפלן

בדף המסרים שנשלח לדיפלומטים שביקשו סיוע ממשרד החוץ להתמודדות מול השאלות נכתב בין היתר כי "ישראל היא דמוקרטיה חזקה, יציבה ותוססת". וכן כי בחודשים האחרונים מתקיים דיון ציבורי העוסק באיזון בין שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת. ממשלת ישראל מקדמת רפורמה שמטרתה לחזק את מעמדה של הרשות המחוקקת, מתוך תפיסה כי בשנים האחרונות השתנה האיזון בין הרשויות ומעמדה של הרשות המחוקקת נחלש".

עוד נכתב כי "בחודשים האחרונים מתקיים דיון ציבורי רחב הכולל דיון בוועדות הכנסת ובמליאה, בתקשורת הישראלית ובקרב אזרחי המדינה בדמות הפגנות בהשתתפות רבבות מאזרחי ישראל (הכוללות הפגנות מחאה והפגנות תמיכה). ההפגנות הללו הן דוגמה לדמוקרטיה הישראלית. במהלך מספר חודשים אף התקיים שיח בחסות נשיא המדינה בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה במטרה למצוא הסכמה רחבה. ביום שני השבוע עברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק בנושא צמצום עילת הסבירות".

כמו כן צוידו הדיפלומטים בהסבר משפטי של אגף משפט במשרד החוץ בנוגע לחקיקה שבו נכתב כי "ביום שני עבר בכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקובע כי בתי המשפט לא ידונו ולא יתנו צו בעניין סבירות כל החלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר. במסגרת עילת הסבירות, לבתי המשפט הייתה האפשרות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות מנהליות במקרה בו לא קוימה "חובת הסבירות".

"המחאות הן דוגמא לדמוקרטיה הישראלית", צילום: אי.אף.פי

"חובת הסבירות היא חובה המוטלת על הרשות המנהלית לתת משקל ראוי בנסיבות העניין לכל העובדות והשיקולים הרלוונטיים להחלטה, ולאזן ביניהם בצורה נכונה. משמעות התיקון היא שבתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, לא יוכלו עוד לפסול החלטות או להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות של ראש הממשלה, הממשלה, או שר בממשלה, בהתבסס על עילת הסבירות. יצוין כי החלטות של הממשלה, רה"מ ושרים אחרים ימשיכו להיות כפופות לביקורת שיפוטית לפי עילות אחרות של המשפט המנהלי, כגון שוויון והיעדר אפליה, היעדר שיקולים זרים, היעדר שרירות, ועוד. בסמוך לאחר ההצבעה בכנסת, הוגשו עתירות לבג"ץ כנגד התיקון לחוק היסוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...