הדרך לסיים את סאגת חטיפת הישראלית בעיראק: לחץ אמריקני

חטיפתה של אליזבט צורקובמסתמנת כהצלחה של איראן ושלוחותיה להנחית מכה על ישראל, אחרי סדרה של כישלונות. אחד מהם אירע רק לאחרונה בקפריסין, כשטהרן ניסתה להוציא לפועל פיגוע נגד מטרות ישראליות.מערכת הביטחון הצליחה אז לסכל את התוכנית, וסוכני המוסד אף חקרו על אדמת איראן את החשוד בתכנון הפעולה.

אלא שבעיראק, שהפכה לחצר האחורית של איראן, היה קל יותר לממש זאת. החוקרת מפרינסטון נפלה קורבן לכך. בזכותהמיליציה השיעית של גדודי חיזבאללה העיראקי, שהוקמה על ידי כוח קודס, טהרן מחזיקה עכשיו בקלף מיקוח שעלול לגבות מישראל מחיר יקר.

זה זמן רב שהאיראנים מאיימים לנקום על שורת פעולות חיסול שמיוחסות לישראל - לפי מקורות זרים - נגד מדענים הקשורים לפרויקט הגרעין. הבכיר שבהם היה ראש תוכנית הגרעין, מוחסן פחריזדה, שחוסל ברכבו בנובמבר 2020. כבר אז הפנו באיראן אצבע מאשימה לעבר ישראל, ונטען שהיא "מחרחרת מלחמה".

מנופי לחץ על בגדד

נקודת אור אחת נמצאת, אולי, ביכולת של ארה"ב להשפיע על ממשלת עיראק כדי שתנהל מגעים עם המיליציה הפרו־איראנית לשחרור החוקרת. אחרי הכל היא שהתה בעיראק במסגרת מחקר של אוניברסיטה אמריקנית. נזכיר שארה"ב עדיין מחזיקה כוחות בעיראק, וחשוב מכך - במנופי לחץ על בגדד.

דוגמה לכך היה ניתן לראות רק בחודש שעבר, כשממשל ביידן נתן פטור מסנקציות לממשלה העיראקית להעביר 2.7 מיליארד דולר לאיראן עבור חובות גז וחשמל. עם זאת, הממשלה העיראקית כיום היא פרו־איראנית מובהקת. היא מורכבת מגוש מפלגות שיעיות שאוהדות את טהרן, לאחר שחברי סיעת תומכיו של המטיף השיעי הבדלן מוסא א־סאדר פרשו מהפרלמנט. לא בטוח שראש הממשלה, מוחמד שיאע א־סודאני, ימהר להוציא את הערמונים מהאש, בטח לא בשביל ירושלים.

יתרה מזאת, גדודי חיזבאללה היא מיליציה עצמאית שספק רב אם הממשלה המרכזית בבגדד מסוגלת לכפות עליה את רצונה. מי שהקים אותה היה לא אחר מאשר אבו מהדי אל־מוהנדס, שחוסל עם מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה קאסם סולימאני בינואר 2020.

המטרה המוצהרת של המיליציה הזו עם הקמתה היתה לגרש את האמריקנים מעיראק. אז כיצד הם יוצגו כעת אם יגיעו איתם להבנות, ועוד על שחרורה של ישראלית. כך קורה שהכדור נמצא באמת בידיים איראניות ותלוי באתנן שיקבלו בתמורה לשחרורה.

העובדה שצורקוב נעדרת כבר במשך כמה חודשים לא מעידה טובות. כך גם הרקורד של גדודי חיזבאללה השיעי ביחס לחוקרי אקדמיה לא מתאפיין בחמלה רבה. רק לפני שלוש שנים נרצח בעיראק ד"ר השאם אל־האשמי, אולי אחד המומחים הגדולים ביותר למיליציות הפרו־איראניות. שני חמושים ארבו לו כשיצא מביתו והתקדם לרכבו, לפני שירו בו למוות.

מי ייתן וגורלה של צורקוב יהיה שונה.