"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפרלמנט הבריטי מקדם חוק למלחמה ב-BDS

החוק ימנע מגופים ציבוריים בבריטניה להחרים או להטות הצעות רכש והשקעות באופן המושפע משיקולים פוליטיים • "קמפיינים הקוראים לחרם על ישראל לא רק מערערים את מדיניות החוץ של בריטניה אלא מובילים לרטוריקה אנטישמית מזעזעת", אמר שר השיכון הבריטי

,עודכן
0השמעה
הפרלמנט הבריטי , רויטרס
הפרלמנט הבריטי. צילום: רויטרס

הפרלמנט בבריטניה דן אתמול (שני) לראשונה בהצעת חוק ה-BDS שתמנע מגופים ציבוריים בבריטניה להחרים או להטות הצעות רכש והשקעות באופן המושפע משיקולים פוליטיים.

את החוק מקדם שר השיכון הבריטי מייקל גוב והוא צפוי לבלום את פעילות ה-BDS נגד ישראל במדינה אם תקודם על ידי גופי ממשל, אוניברסיטאות וכדומה. מוקדם יותר השבוע אמר גוב כי "זה שגוי שגופים ציבוריים מבזבזים את זמנם וכספם של משלמי המסים כדי לקדם את סדר היום שלהם במדיניות החוץ. לבריטניה חייבת להיות גישה עקבית למדיניות חוץ, שנקבעה על ידי ממשלת בריטניה".

שלטי מחאה בלונדון לקראת ביקורו של רה"מ נתניהו

עוד אמר גוב כפי שפורסם ב-JNS כי "קמפיינים הקוראים לחרם על ישראל לא רק מערערים את מדיניות החוץ של בריטניה אלא מובילים לרטוריקה אנטישמית מזעזעת". הצעת החוק שעלתה אתמול בפרלמנט קובעת כי גופים ציבוריים (ממשל מקומי, משטרה, בתי משפט, אוניברסיטאות וכו) לא יוכלו לנקוט באופן שמונע ע"י עמדות פוליטיות ומוסריות ולהפלות או להחרים מדינות או טריטוריות. החקיקה תגרור ענישה אם גוף ציבורי יטה החלטות רכש, השקעות, בחירת ספקים באופן שמושפע משיקולים פוליטיים.

מחאה בלונדון נגד ישראל,צילום: AFP

על פי החוק האכיפה תעשה על ידי המשרדים הרלוונטיים אשר יידעו את הגופים כי הם פועלים בניגוד לחוק. החוק שהתחיל בבית התחתון צפוי לעבור שלוש קריאות ודיונים בוועדה הפרלמנטרית במסגרתם יכולה האופוזיציה להציע שינויים ותיקונים. לאחר מכן החוק יעבור לבית הלורדים, לתיקונים נוספים. השלב האחרון הוא הצבעה בבית התחתון על הנוסח הסופי של החוק וחתימת המלך שהופכת את החוק לרשמי. בבריטניה אמרו ל"ישראל היום" כי אין מסגרת זמנים מוגדרת לסיום תהליך החקיקה אך יש להעריך כי היא תסתיים עד לסוף כהונת הממשלה הנוכחית.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר