נתניהו וביידן (ארכיון). צילום: עמוס בן גרשום - לע"מ

לאחר התנגדות ממשל ביידן: חוק העמותות ירד מסדר היום של ועדת השרים

אחרי העברת התקציב: הממשלה מתכננת לשבור ימינה עם חוקים מעוררי מחלוקת בכנסת • גם מדינות באירופה מתנגדות לחוק • גורם מדיני: "החוק ייבחן מחדש"

אחר שסיימו להעביר את התקציב - בקואליציה פונים השבוע ל"בליץ חקיקה ימני", שיכלול שורה ארוכה של חוקים.

עם זאת, בליץ החקיקה הימני שתוכנן הבוקר (ראשון) בממשלה ובוועדת השרים לחקיקה ספג פגיעה בסוף השבוע. לאחר שארה"ב ומדינות אירופיות מתחו ביקורת על חוק העמותות שיזם חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד, גורם מדיני הודיע כי החוק יורד מסדר היום של ועדת השרים לחקיקה עד לבחינתו מחדש.

על פי החוק, שנועד להצר את צעדיהן של מדינות שונות בהתערבות פנימית בישראל, עמותה שמקבלת תרומה מממשלה זרה לא תקבל הכרה כמוסד ללא כוונת רווח. מדובר בפגיעה ישירה בהכנסות של אותה העמותה, שכן היא תצטרך לשלם 65% מס על כל תרומה. נוסף על כך, התורמים לה לא יוכלו ליהנות מזיכוי במס.

ח"כ אריאל קלנר, צילום: ללא

אלא שבמהלך סוף השבוע הביעו כמה ממשלות את מורת רוחן מהחוק בפני ישראל, לרבות צרפת, גרמניה, שבדיה ואירלנד, ושגרירים ממדינות נוספות. כעת ייתכן שחוק העמותות יתעכב.

הלחצים הגיעו מארה"ב היישר ללשכת ראש הממשלה, בעוד בריטניה וגרמניה הפעילו לחצים מול לשכת שר החוץ אלי כהן. בישראל טענו כי יש לטייב את החוק כדי למנוע תרומות למען מטרות שפוגעות במדינת ישראל, ולא לפגוע על הדרך בעמותות הומניטריות לטובת הפלשתינים. נתניהו מנסה להרגיע את השטח מול ממשל ביידן, ולכן מיהר להוריד את החוק מסדר היום של ועדת השרים לחקיקה במקום לדון בו בוועדה ולדייק אותו בהמשך, כפי שנעשה ביוזמות חקיקה אחרות.

הסתייגות משפטית

אחת מההחלטות בבליץ החקיקה היא החלטה של עוצמה יהודית, בהובלת השר איתמר בן גביר והשר יצחק וסרלאוף, שקובעת: "הציונות תהווה ערך מכריע ומוביל בהחלטות הממשלה".

השר יצחק וסרלאוף (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

אך גם כאן מסתמן עיכוב, שכן הייעוץ המשפטי לממשלה צפוי להתנגד להצעה. המשנה ליועמ"שית גיל לימון הסתייג מההצעה, וטען כי היא "מעניקה לערכי הציונות מעמד הגובר על ערכי יסוד אחרים, שהם בעלי מעמד נורמטיבי זהה מבחינה חוקתית".

בחוות דעת הוסיף לימון: "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחייבים את כלל משרדי הממשלה, יחידותיה ועובדיה, וממילא אין צורך בעיגונם בהחלטת ממשלה. משכך, ההצעה היא למעשה הצהרתית".

ההחלטה נועדה למעשה לאפשר תעדוף של הממשלה בהחלטותיה ליוצאי צבא, וכן לערכים ולפעולות כמו ייהוד הגליל. מתנגדי ההצעה טוענים כי יש בה ממד של אפליה נגד אוכלוסיות לא יהודיות.

מעבר לכך, יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז ימונה שוב לסגן שר במשרד ראש הממשלה, ויקבל אישור לתקציב לרשות לזהות יהודית של 120 מיליון שקלים ב־2023, ו־165 מיליון שקלים ב־2024.

דגלי פלשתין בהפגנת סטודנטים. הצעת החוק תשים לזה סוף?, צילום: דודו גרינשפן

הצעת חוק נוספת שתעלה מחר לאישור ועדת השרים לחקיקה היא זו של ח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית. לפי ההצעה, סטודנט במוסד אקדמי שיניף דגל אש"ף או שיביע תמיכה במעשה טרור או במאבק מזוין נגד ישראל יושעה לתקופה שלא תפחת מ־30 יום, ואם יעשה זאת שוב - יורחק לצמיתות. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב גם כי האוניברסטיאות יסגרו תאי סטודנטים שיפעלו בניגוד לחוק זה.

הצעת החוק עוררה סערה באוניברסיטאות. מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר: "אנחנו סבורים שמדובר בהצעת חוק בעייתית ומסוכנת, ומביעים תקווה ששר החינוך ויו"ר המל"ג יעשה כל שביכולתו על מנת לבלום את קידומה של ההצעה בוועדת השרים לחקיקה ובכנסת".

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, ציין באיגרת שכתב בנושא: "הרשות הפלשתינית אינה מדינת אויב ואינה ארגון טרור. הנפת הדגל שלה היא פעולה החוסה תחת הגנת חופש הביטוי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...