אותו אבו מאזן - הישן והרע

אתמול אבו מאזן נפגש ברמאללה עם 300 סטודנטים ישראלים, ששמעו דברים מעט שונים מהרטוריקה שלו. אבל, במקרה שלו זה אותו אבו מאזן הישן והטוב.

יו"ר הרשות, ש"הכיר בשואה" בדוקטורט שלו, הכיר בכך גם אתמול בפני הסטודנטים. עם זאת, לטענתו נרצחו 800 אלף יהודים בהסכמה עם הנאצים, כך שהוא אינו מוכן לקבל את התפיסה ששישה מיליון נרצחו בשואה.

אם אבו מאזן היה מכיר בעובדות ההיסטוריות, ואומר ש"עלינו לעשות שלום עם צאצאי השואה כדי שטרגדיה כזו לא תשוב, אז דעת הקהל הישראלית הייתה מתהפכת ותומכת במשא ומתן איתו – אך לא כך הדבר.

אבו מאזן עושה את מה שלצערנו אנחנו איננו עושים, הוא נלחם על כל שוחה ומגדל שמירה בדעת הקהל, ומנסה ליישר את המציאות שתתאים לצרכיו. 300 הסטודנטים שהקשיבו לו אתמול יכולים בטעות לחשוב שהנה משק כנפי השלום מעלינו. אז לא, זה לא המקרה.

אבו מאזן ממשיך להכחיש את השורשים היהודים במדינת ישראל וטוען כי "זכות השיבה לא תשבש את המאזן הדמוגרפי". העניין הוא, שאבו מאזן רוצה לקבוע מי יחזור ולאן בעזרת המתווכים.

הלקח שלא למדנו מהסכם השלום עם מצרים

הטרור מסיני מתקרב לגבול הדרומי. האוטובוס שהסיע את התיירים מדרום קוריאה התפוצץ רק 250 מטרים מהגבול עם ישראל. עם זאת, במקום לנסוע קילומטר לבית החולים יוספטל הפצועים הועברו לבית החולים בשארם א-שייח'. ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך?

האמבולנסים חיכו - המצרים פינו את הפצועים לשארם. צילום: יוד צילומים

הכבוד המצרי עולה על שיקולי הבריאות. ואנחנו? נלכדנו במלכוד השלום לכאורה עם מצרים. על פי הסכמיהשלום, אנחנו מכירים בריבונות המצרית על סיני, ובשל כך לכוחות הביטחון שלנו אסור לפעול שם. בפועל, סיני הוא שטח הפקר בו הטרור משתולל. לדוגמה – רק בשבוע שעבר ארגוני הטרור הפועלים שם הפילו מסוק מצרי.

מנקודת מבטה של ישראל, ניתן ללמוד לקח חשוב אך בעייתי. גם אם עושים שלום, יש לפרוס את ההסכם על פני שנים רבות, במהלכן עלינו לוודא שהשלטון שולט בשטח ורק אז לסיים את הנסיגה שלנו, בדיוק כמו שהיינו צריכים לעשות בעזה. בשנת 2005 נסוגו הכוחות הישראלים מהרצועה, ובשנת 2007 חמאס עלה לשלטון והטרור החל להשתולל.

פרופ' אלכסנדר בליי הוא ראש המרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל