דריכות במערכת המדינית: "דו"ח מוטה יאשים את ישראל בטיוח הרג עיתונאים"

היערכות במערכת המדינית ובגופי ההסברה לקראת פרסומו של דו"ח ביקורתי שמאשים את ישראל בטיוח מקרי מוות של עיתונאים.הדו"ח גובש על ידי "הוועד להגנה על עיתונאים" (CPJ) ויתפרסם במלואו מחר.

הדו"ח מתפרסם במלאת שנה למותה של כתבת אל ג'זירה, שירין אבו עאקלה, במהלך חילופי אש בין מחבלים לבין חיילי צה"ל בג'נין. כותבי המסמך מאשמים את חיילי צה"ל בהריגתה בזדון של אבו עאקלה, וזאת למרות שחקירה אמריקנית קבעה כי הפגיעה בעיתונאית לא מכוונת ולא נעשתה בזדון.

טענות שלא עומדות במבחן המציאות

במרכז המסמך עומדת הטענה כי בשני העשורים האחרונים נהרגו מאש צה"ל ביהודה, שומרון ועזה 20 עיתונאים, והכותבים מכנים זאת "דפוס קטלני". בדו"ח ה-CPJ נטען שישראל נמנעת מלחקור מקרי מוות של עיתונאים, ולא מעמידה לדין את הנושאים באחריות לכך.

על אף שמודר מכך על ידי הארגון, עותק מהדו"ח הגיע לידי ישראל היום. מבדיקה השוואתית עולה כי מספר מקרי המוות של עיתונאים ביו"ש נמוך מאוד בהשוואה לעולם. כך למשל, באותה תקופת זמן שנבחנה בדו"ח נהרגו בעירק 190 עיתונאים. בטווח של שלושים השנים האחרונות, נתוני ה-CPJ עצמו מגלים עד כמה תמוהה היחס המיוחד והעוין לישראל: בתורכיה נהרגו 31 עיתונאים, באוקראינה 36, באפגניסטן 78, בסוריה 155 ובעיראק 283.

לשם השוואה נוספת ניתן להצביע על כך כי בארה"ב נהרגו מאז שנת 2000 כ-14 עיתונאים, וזאת שלא במסגרת אירועים מלחמתיים. חלקם אף חוסלו במכוון לאחר שחשפו מקרי שחיתות. בחלק מהמקרים היה מדובר בחיסול מכוון שלהם כיוון שחשפו פרשיות שחיתות. ברוב המקרים, לא הצליחו הרשויות האמריקניות לשים את ידם על האשמים, כך עולה מבדיקת ישראל היום.

יצוין כי הארגון תוקף בדוחות שלו גם את ארצות הברית והאיחוד האירופי בטענות לפגישה בחופש הביטוי ואי הגנה מספקת על עיתונאים.

מצה"ל נמסר בתגובה לדו"ח:"צה"ל מצר על כל פגיעה באזרחים במהלך פעילות מבצעית ורואה חשיבות רבה בשמירה על חופש העיתונות ובביצוע עבודתם המקצועית של עיתונאים. צה"ל פועל במציאות ביטחונית מורכבת בגזרות השונות ומתמודד עם אירועי טרור מסוגים שונים, לעתים שוהים עיתונאים בקרבת פעילות זו, כחלק מביצוע תפקידם.

צה״ל נוקט בכל אמצעי הזהירות האפשריים על מנת לצמצם את הפגיעה באזרחים במהלך פעילותו המבצעית. במקרים בהם מועלית טענה לפגיעה שלא כדין באזרחים, ובכלל זה בעיתונאים, מתקיים הליך בדיקה לבירור הטענה, אשר לאחריו הפרקליטות הצבאית מחליטה על המשך הטיפול בתיק בהתאם לחומרים שנאספו, באופן עצמאי ובהתבסס על שיקולים מקצועיים בלבד.

מדיניות האכיפה ביחס למקרי מוות אושרה במספר פסקי דין של בית המשפט העליון".