עקב הסיוע לאוקראינה: התחמושת במחסני ארה"ב בישראל מצטמצמת

התחמושת במחסני החירום שארה"ב מחזיקה בישראל כבר שנים רבות מצטמצמת,  ולפי שעה לא ידוע מתי יחודש המלאי - כך נודע ל"ישראל היום" מכמה מקורות ישראליים.

כפי שפורסם עוד בתחילת השנה, חלק מהתחמושת שנשמרה בארץ במשך שנים הועברה לאוקראינה כדי לסייע לה במלחמה נגד הרוסים.

באופן רשמי, מדובר במחסני נשק של הצבא האמריקני אשר מיועדים לשימושו ואף מוכרים כמתחמים בעלי חסינות דיפלומטית אמריקנית. עם זאת, בין המדינות היתה הבנה שקטה כל השנים ולפיה הצבת המחסנים בישראל נועדה לסייע לה אם תיקלע לשעת חירום, כדוגמת המתקפה המשולבת של צבאות ערב במלחמת יום הכיפורים ב־1973.

לדברי מספר גורמים, חלק מתכולת המחסנים הוצא מהארץ במהלך החודשים האחרונים דרך נמל אשדוד. המשלוחים בוצעו בעיקר במוצאי שבתות כדי לצמצם ככל הניתן את תשומת הלב של עוברים ושבים בנוגע לקיומם. הוצאת התחמושת, שהחלה כבר בכהונת ממשלת בנט־לפיד, נמשכה עד לשבועות האחרונים ממש. גורמים ישראליים וזרים אמרו ל"ישראל היום" כי הרקע למהלך האמריקני הוא המחסור בתחמושת רזרבית במערב כולו, על רקע התמשכות המלחמה באוקראינה.

"שינוי עדיפויות"

גורם ביטחוני ציין כי מדובר בהחלטה של הבית הלבן להסיט את המשאבים מהארץ לחזית אחרת. עם זאת, על רקע המתיחות הביטחונית הגבוהה בשבועות האחרונים, הוצאת התחמושת האמריקנית מישראל מקבלת משמעות אחרת. "מדובר בעתודות הנשק של ישראל בזמן מלחמה", אומר שר לשעבר, הבקי בפרטים. "הצעד מקבל משמעות גדולה יותר לנוכח האיומים על ישראל בזירות השונות".

גורם אמריקני אישר את הדברים ואמר ל"ישראל היום" כי בשלב זה לא ידוע מתי יחודש המלאי. הוא הסביר כי הדבר תלוי בקצב ייצור התחמושת בארה"ב, ועל כן מדובר בתהליך שיארך זמן. לא מדובר רק בנושא היכולת האמריקנית אלא גם בשינוי העדיפויות שלה בזירה הבינלאומית, כאשר ממשל ביידן מפנה לא רק יכולות אלא גם את הקשב מהמזרח התיכון אל מול סין ואוקראינה.

כפי שאומרים בכירים לשעבר במערכת הביטחון, לסדרי העדיפויות החדשים של ביידן במזרח התיכון - כמו הכתף הקרה שהפנה בעצמו לאחרונה לנתניהו, כאשר הודיע שהאחרון לא יוזמן בקרוב לביקור בבית הלבן - יש השלכות ישירות על ישראל אל מול מדינות האזור. התנהלות הבית הלבן מול סעודיה ומדינות המפרץ מאפשרת לאיראן להמשיך להתעצם, שולחת את המפרציות אל חיקה, ואף הופכת את סין לשחקנית משמעותית יותר בזירה.

בר: "השב"כ במיטבו"

בישראל הדאגה העיקרית נובעת מ"התלכדות זירות", מצב שבמסגרתו יפעלו מול ישראל בעת ובעונה אחת מספר אויבים מבית ומחוץ, בהכוונת איראן. במצב כזה ישראל עשויה למצוא את עצמה נאלצת להתמודד במקביל מול חיזבאללה וסוריה בצפון ומול חמאס בעזה וביו"ש.

ראש השב"כ, רונן בר, התייחס בטקס יום הזיכרון למציאות הביטחונית המורכבת שעשויה לתפוס את ישראל בזמן הזה, ואמר: "זו אכן משמרת מורכבת. מחלוקות קשות מאוד מבית, התפתחות של איומים חדשים מחוץ, תחושה של התלכדות זירות והתגברות האתגרים.

"אבל זוהי גם התקופה שבה השירות נמצא במיטבו. הנבחרת שנמצאת כאן - נשות ואנשי המודיעין, הטכנולוגיה, הסיוע, המשפטנים, הרכזים, החוקרים, הלוחמים ואנשי האבטחה - כאילו נולדו למציאות הזו. והם עושים את זה מתוך תחושת שליחות, אהבת המדינה, כמגן ולא ייראה".

על רקע המתיחות הביטחונית, הזהיר ראש השב"כ כי "לכל אלו מחוץ המייחלים להתרחבות השסע מבית, ואפילו מנסים לסייע בכך ובוחנים אותנו בפעולות טרור, בהסתה ובירי תלול מסלול, לא הייתי ממליץ לבנות על כך ולא לאתגר את הנבחרת - הם יפגשו בה במחנות שלהם, בבתים שלהם וגם בשרתים שלהם".

בדובר צה"ל אישרו את המידע, ומסרו לשאלת "ישראל היום" כי "ציוד אמריקני שאוחסן בישראל הועבר לצבא ארה"ב, לבקשתם".

ממשרד הביטחון וממשרד ראש הממשלה לא נמסרה התייחסות עד למועד ירידת הגיליון לדפוס.

לא רק בישראל

שימוש אינטנסיבי ביותר בארטילריה הפך לאחד המאפיינים הבולטים של המלחמה באוקראינה, וכדי לספק מיליון פגזי 155 מ"מ נדרשה ארה"ב להכניס את היד למחסניה שבשטחי בעלות בריתה.

לצד ישראל, פנתה וושינגטון גם לסיאול. לפי ה"ניו יורק טיימס", הדרום־קוריאנים הביעו נכונות לשחרר את התחמושת מהמחסנים, אך בגלל מגבלות היצוא הביטחוני הם התנגדו להעברת הפגזים ישירות לאוקראינה.

לבסוף נמצאה פשרה: פגזים מדרום קוריאה נשלחו למחסנים האמריקניים ברחבי העולם, וארה"ב הסכימה לקנות 100 אלף פגזים חדשים מסיאול. עוד סוכם בין המדינות כי השימוש במחסנים ייעשה עד שהיצרנים האמריקניים יצליחו להגיע לתפוקות הנדרשות.

ארה"ב היא ספקית הסיוע הצבאי (ולא רק) הגדולה ביותר לקייב. על פי מכון קיל לכלכלה עולמית, העוקב אחר הסיוע לאוקראינה, במהלך שנת המלחמה הראשונה העביר ממשל ביידן - או התחייב להעביר - ציוד בסך 47.7 מיליארד דולר. וושינגטון הובילה במספר הנגמ"שים שסופקו (2,960 מתוך 4,697), במערכות ארטילריה (214 מתוך 675), בארטילריה רקטית (38 מתוך 125) ובמסוקים (20 מתוך 44).

אבל ארה"ב רחוקה מלהיות לבד. כך, בריטניה התחייבה ל־7.28 מיליארד דולר, גרמניה ל־3.97, פולין ל־2.67 והולנד ל־2.4 מיליארד דולר.

ב־2022 הפכה אוקראינה למדינה השלישית בהיקף היבוא הביטחוני (אחרי קטאר והודו) - 35% ממנו הוא מאמריקה, 17% מפולין, 11% מגרמניה, 10% מבריטניה ו־4.4% מצ'כיה.

פולין העבירה לאוקראינה 298 טנקים (מתוך 575 שסופקו) - רובם סובייטיים, חלקם בגרסאות פולניות מתקדמות. לארה"ב אין תחרות בהיקף האבסולוטי של הנשק המסופק לאוקראינה, אך במונחים של שיעור הסיוע מתוך תקציב הביטחון אין מתחרות לרפובליקות הבלטיות.

השתתף בהכנת הידיעה: דוד ברון