"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

מדיניות ההכלה פשטה את הרגל - כעת זהו המבחן האמיתי של ממשלת "ימין־על־מלא"

למרות הרכב הימין המובהק של הממשלה, מאז הקמתה, נתניהו המשיך להנהיג את אותה מדיניות ביטחונית זהה בישראל ומחוצה לה • הירי מלבנון הוא עליית מדרגה בוטה, קשה להעריך שרקטה אחת נורתה ללא תיאום מול חיזבאללה • עם קרדיט פוליטי ולגיטימיות ביטחונית, ממשלת הימין נדרשת להוכיח שהיא לא טובה רק באיומים

,עודכן
0השמעה
גלנט והרמטכ"ל הלוי, צילום: ללא קרדיט

שלושה חודשים מאז הקמת הממשלה, ותחזיות האימים על מתקפה רב־חזיתית נמצאת על סף התגשמות.

כבר שבועות ארוכים מזהירים גורמים ביטחוניים, בהווה ולשעבר, ממתיחות ביטחונית ואיומים שלא היו כמותם עשרות שנים. ההתרעות הללו סוכמו בנאומו של שר הביטחון, יואב גלנט, שהוביל להשהיית הרפורמה המשפטית.

מהערכת המצב המורחבת, לפני כינוס הקבינט המדיני ביטחוני,צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

למרות הרכבה של הממשלה "ימין־על־מלא", מאז הקמתה, נתניהו המשיך להנהיג את אותה מדיניות ביטחונית זהה בישראל ומחוצה לה. ירי על עוטף עזה נענה בתגובה מדודה, פיגועים - במצוד מדויק אחר מחבלים, ואיומים על קריסת הרשות והפסקת התיאום הביטחוני הובילו לשתי ועידות אזוריות שלא היו כמותן במשך שנים.

אפילו תכנון פיגוע וחדירה מלבנון בהכוונת נסראללה נענו בקול ענות חלושה. העובדה כי בקבינט המדיני־ביטחוני יושבים שני פוליטיקאים שניגחו מימין כל תגובה רפה של נתניהו לאורך השנים האחרונות - טרם הוכיחה אפקטיביות.

איתמר בן גביר או בצלאל סמוטריץ', כמו גם חברים בליכוד ואפילו נתניהו שהתבטא בצורה לוחמנית בתקופת הממשלה הקודמת, לא פעלו באופן שונה מבנט־לפיד וגם לא בצורה שונה משאר ממשלות נתניהו הקודמות.

בעוד את הירי מעזה התרגלו בקוליאציה "להכיל", הירי מלבנון הוא עליית מדרגה בוטה. גם אם הוא יוחס לגורמים פלשתיניים בלבנון, קשה להעריך שרקטה אחת נורתה ללא תיאום מול חיזבאללה. נוסף על אותו פיגוע מוכוון בעומק ישראל, קשה לראות כיצד מדיניות ההכלה שאימץ נתניהו מייצרת שקט ומגבירה את הביטחון הפנימי בישראל.

אירוע המבחן של הממשלה מזכיר באופן מבהיל את האירועים שקדמו למבצע שומר החומות. גם אז מהומות בהר הבית הציתו את האזור ברמדאן.

אחד משרי הימין אמר לי, לאחר שבילה תקופה באופוזיציה, כאשר שאלתי אותו על התגובות המדיניות/צבאיות: "הכי קל לצעוק מהיציע". כעת, ייבחנו אותם שרים־צייצנים באפקטיביות ההרתעה וההרגעה של השטח.

מחד, לא לפעול עם יד קלה על ההדק מחשש להסלמה מהירה; ומאידך, לא להותיר אירוע כל כך משמעותי נטול מענה, באופן שחושף את ישראל בחולשתה למתקפה הבאה. באמת קל יותר לצעוק מהיציע גיבובי הצעות למלחמות, אך זוהי אזעקת אמת. גיבורי המקלדת נדרשים לאחריות לאומית, לא באופן שירגיע את הבייס אלא כדי לשמור על ישראל.

בספסלי האופוזיציה גילו אחריות במהירות והבטיחו גיבוי לכל מהלך שישמור על ביטחון ישראל.

נתניהו, כמו גם הקבינט, קיבלו את הבעת האמון הנדרשת כדי לבצע מדיניות חרף המתיחות האזרחית והפוליטית. למעט שוליים שהרלוונטיות שלהם מוטלת בספק דוגמת ח"כ עופר כסיף - שהאשים את הממשלה ב"חרחור מלחמה כדי לחסל את המחאה" - לממשלה ולעומד בראשה יש את הלגיטימיות הנדרשת להשיב את ההרתעה בפעולות שיציע הדרג הצבאי.

עם קרדיט פוליטי ולגיטימיות ביטחונית, ממשלת הימין נדרשת להוכיח שהיא לא טובה רק באיומים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר