"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סמוטריץ' הודיע: "אחתום בקרוב על צו תקנות 'חוק החרם'"
החוק קובע כי בסמכותו של שר האוצר לשלול מארגון הקורא לחרם על ישראל לקבל הטבת מס, וכן למנוע ממנו להשתתף במכרזי ממשלה • בהמשך צפויות תקנות החוק להגיע לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צעד קדימה, שניים אחורה | צילום: אורן בן חקון

סמוטריץ' הודיע: "אחתום בקרוב על צו תקנות 'חוק החרם'"

החוק קובע כי בסמכותו של שר האוצר לשלול מארגון הקורא לחרם על ישראל לקבל הטבת מס, וכן למנוע ממנו להשתתף במכרזי ממשלה • בהמשך צפויות תקנות החוק להגיע לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט

אריאל כהנא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע בכוונתו לאשר את תקנות "חוק החרם" ולאחר מכן להביאם לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ שמחה רוטמן.

"חוק החרם" שיזמו זאב אלקין ודליה איציק, אושר בכנסת ביולי 2011. הוא קובע כי בסמכותו של שר האוצר לשלול מארגון הקורא לחרם על ישראל לקבל הטבת מס, וכן למנוע ממנו להשתתף במכרזי ממשלה. נוסף על כך, החוק מגדיר קריאה לחרם פומבי על ישראל או על אזורים בשליטתה כעוולה אזרחית המצדיקה תשלום פיצוי. החוק לא הופעל בגלל בירוקרטיה רבה והתנגדות של בג"ץ לאחד הסעיפים.

יוזמי החוק דליה איציק וזאב אלקין, צילום: ליאור מזרחי

לאחר סיום ההליכים בבג"ץ, שר האוצר משה כחלון התכוון בשנת 2019 לאשר את התקנות של החוק אולם בשל הקמת ממשלת האחדות של נתניהו-גנץ, הדבר לא יצא לפועל. בהמשך, סרב יו"ר ועדת החוקה הקודם, גלעד קריב (העבודה) לאשר את התקנות, וכך הסוגיה המשיכה להיסחב. כעת ההליך של סמוטריץ', לוין ורוטמן, אמור להיות סופי.

ח"כ הרב גלעד קריב, שעיכב את התקדמות התקנות בהיותו יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט מסר בתגובה: "תקנות חוק החרם הן תקנות קיצוניות וחסרות כל איזון ויש בהן איום ממשי על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. קידום התקנות בנוסח הנוכחי רק יפגע במאבק בתנועת ה-BDS, ובמאמצים לגבש קואליציה בין לאומית נגד תנועת החרם".

ארגוני הימין תומכים

שי גליק מנכל בצלמו מסר: "בשעה טובה ומוצלחת. מדינת ישראל נכנסת לשלב חדש במאבק בחרם בו יובהר חד משמעית שכל גוף שפוגע במדינת ישראל יחטוף. לא נגיש יותר את הלחי השנייה"

אלון שוורצר ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת אם תרצו: "יישר כח עצום לשר סמוטריץ' על הודעתו בעניין החתימה על חוק החרם. זהו צעד חשוב ואפקטיבי כדי להפסיק את פעילות החרם נגד ישראל בפנים ומבחוץ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...