"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האו"ם הצביע בעד בקשת חוות-דעת מביה"ד הבינלאומי בהאג על "ההשלכות המשפטיות של כיבוש השטחים"
87 מדינות הצביעו בעד, 24 נגד ו־53 נמנעו • הבקשה גם כוללת סעיף לגבי "השינוי הדמוגרפי של ירושלים" • שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן: "כל החלטה של גוף שיפוטי שמקבל את המנדט שלו מהאו"ם פושט הרגל ומוכה הפוליטיזציה - היא לא לגיטימית" • הפלשתינים בירכו: "הגיע הזמן שישראל תישא באחריות על פשעיה"
העצרת הכללית של האו"ם | צילום: רויטרס
החלטה צפויה מראש

האו"ם הצביע בעד בקשת חוות-דעת מביה"ד הבינלאומי בהאג על "ההשלכות המשפטיות של כיבוש השטחים"

87 מדינות הצביעו בעד, 24 נגד ו־53 נמנעו • הבקשה גם כוללת סעיף לגבי "השינוי הדמוגרפי של ירושלים" • שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן: "כל החלטה של גוף שיפוטי שמקבל את המנדט שלו מהאו"ם פושט הרגל ומוכה הפוליטיזציה - היא לא לגיטימית" • הפלשתינים בירכו: "הגיע הזמן שישראל תישא באחריות על פשעיה"

אורי רודריגז-גרסיא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

העצרת הכללית של האו"ם ביקשה אמש (ליל שישי) מבית הדין הבינלאומי בהאג לתת חוות דעת על ההשלכות המשפטיות של מה שהיא מכנה "כיבוש השטחים הפלשתינים של ישראל".

רויטרס

בית המשפט הבינלאומי בהאג, הידוע גם כבית המשפט העולמי, הוא בית המשפט העליון של האו"ם העוסק בסכסוכים בין מדינות. פסיקותיו מחייבות, אף שלבית הדין הבינלאומי אין סמכות לאכוף אותן.

בעד הבקשה הצביעו 87 מדינות. ישראל, ארצות הברית ו־24 מדינות נוספות הצביעו נגד, 53 נמנעו.

בית הדין הפלילי הבינאלומי בהאג, צילום: GettyImages

"שום גוף בינלאומי לא יכול להחליט שהעם היהודי הוא 'כובש' במולדתו. כל החלטה של ​​גוף שיפוטי שמקבל את המנדט שלו מהאו"ם פושט הרגל ומוכה הפוליטיזציה היא לחלוטין לא לגיטימית", אמר שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן לפני ההצבעה.

הפלשתינים בירכו היום (שבת) על הצבעה של העצרת הכללית של האו"ם. "הגיע הזמן שישראל תהיה מדינה הכפופה לחוק, ותישא באחריות לפשעיה המתמשכים נגד עמנו", אמר נביל אבו רודיינה, דוברו של יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן.

ראש ממשלת ישראל לשעבר יאיר לפיד - שהוחלף ביום חמישי על ידי בנימין נתניהו - הפציר בחודש שעבר במנהיגי העולם להתנגד למהלך, ואמר כי הבאת הנושא לבית המשפט "תשחק לידי הקיצוניים".

שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, צילום: ניר אריאלי

הנציג הפלשתיני לאו"ם ריאד מנסור, ציין כי ההצבעה באה יום אחד לאחר השבעתה של "ממשלת ימין קשוחה חדשה המבטיחה להרחיב את ההתנחלויות היהודיות ולנהל מדיניות שנמתחה עליה ביקורת מבית ומחוץ". לפי מנסור, "אנו סומכים על כך שללא קשר להצבעה היום, מי שמאמין במשפט בינלאומי ושלום יציית לחוות דעתו של בית הדין הבינלאומי לצדק עם מסירתה", אמר מנסור באסיפה הכללית.

העצרת הכללית של האו"ם ביקשה מבית הדין לתת חוות דעת מייעצת על ההשלכות המשפטיות של "הכיבוש, ההתיישבות והסיפוח של ישראל ... לרבות צעדים שמטרתם לשנות את ההרכב הדמוגרפי, אופייה ומעמדה של עיר הקודש ירושלים, ומתוך כך. אימוץ חקיקה ואמצעים מפלים הקשורים לכך".

החלטת האו"ם מבקשת גם מבית הדין הבינ"ל לייעץ כיצד מדיניות ופרקטיקות אלה "משפיעות על הסטטוס המשפטי של הכיבוש", ואילו השלכות משפטיות נובעות ממעמד זה על כל המדינות והאו"ם.

סוכנות הידיעות רויטרס מזכירה כי בית הדין הבינלאומי בהאג עסק לאחרונה בסכסוך הישראלי-פלשתיני ב־2004, כאשר קבע כי גדר ההפרדה שהציבה ישראל אינו חוקית. ישראל דחתה את פסק הדין הזה, והאשימה את בית המשפט בפסיקה מתוך מניעים פוליטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...