הישגיה המרשימים של נבחרת מרוקו במשחקי המונדיאל והעפלתה לשלב חצי הגמר העלו את ארץ המגרב לכותרות. בן לילה הפכה הנבחרת לנציגתו הבלתי מעורערת של העולם הערבי במאבק על הגביע העולמי היוקרתי. בישראל, האכזבה מביטויי ההזדהות של שחקני מרוקו עם הפלשתינים לא העכירה את שמחתם של אוהדי הנבחרת.
רק שנתיים חלפו מאז חודשו היחסים בין המדינות, אך נדמה כאילו מעולם לא היה ניתוק ביניהן. על רקע המאבק המתחולל על הסדר העולמי והמשברים בכלכלות העולם, ישראל ומרוקו יכולות להציע פתרונות שיסייעו בהתמודדות עם אתגרי השעה. פתרונות אלה עשויים להביא לידי ביטוי את היתרון היחסי של כל אחת מהמדינות, וכך גם של השותפות ביניהן. היום, יותר מתמיד, בשלה העת לעליית מדרגה נוספת ביחסים שנבנו בין ירושלים לרבאט.
ההסכם ההיסטורי, בתיווכו של ממשל טראמפ, היה חלק מהסכמי אברהם. במסגרתם הפכה מרוקו, בתוך חודשים ספורים, למדינה הערבית הרביעית המכוננת יחסים עם מדינת ישראל. ההצהרה המשולשת שינתה ללא הכר את המפה ויצרה עידן חדש בין שתי המדינות. שני עשורים קודם לכן, בשנת 2000, ניתקה מרוקו את קשריה עם ישראל בעקבות האינתיפאדה השנייה. ואמנם, היחסים העמוקים נותרו כחלק בלתי נפרד מהמורשת של שני העמים.
קהילה קטנה, מסורת ארוכה
ההיסטוריה של העם היהודי במרוקו עמוקה, ומשתרעת על פני יותר מאלף שנים. ההערכה היא שיהודים ראשונים הגיעו למרוקו לאחר חורבן בית המקדש השני. לאורך הדורות קלטה מרוקו אל חיקה רבים מחכמי יהדות ספרד ומסביבתה, והפכה בעצמה למעוז היהדות, חרף הרדיפות הדתיות והמצוקות הקשות שפקדו את היהודים. העיר אסווירה אף רשמה תקדים בעולם המוסלמי, כאשר היתה לעיר היחידה שבה היה רוב יהודי.
לאורך כל הדורות עלו יהודים ממרוקו לישראל. העולים ממרוקו לקחו חלק בהתחדשות היישוב היהודי במאה ה־19 ובפיתוחן של ערים רבות, ביניהן יפו, חיפה, טבריה וירושלים. בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה עלו אליה רוב יהודי מרוקו, בעוד שבמרוקו נותרה קהילה יהודית קטנה. מרבית אנשיה חיים בקזבלנקה ומיעוטם במרקש. הקהילה מקפידה לשמור על מנהגי העדה. בעידודו של מלך מרוקו נערכו מיזמים לשיפוץ מקיף של בתי הקברות היהודיים ושל שכונות הרובע היהודי, המלאח, שבהן התגוררו היהודים.
עם חידוש היחסים, בעקבות הסכמי אברהם, נפתחו קווי תעופה ישירים בין תל אביב לקזבלנקה ולמרקש. מרוקו הפכה לאחד מיעדי התיירות הפופולריים לישראלים. נחתמו הסכמים רבים בין משרדי ממשלה, מוסדות אקדמיים, חברות וארגונים בשתי המדינות. תחושת השותפות ושביעות הרצון מחידוש היחסים לא מאפיינת רק את דרג ההנהגה - היא ניכרת היטב ברחוב המרוקאי וביחס הניתן לישראלים.
האופטימיות גואה
עתה, משמלאו שנתיים לחידוש היחסים ולאחר שהוצבה התשתית, הגיע הזמן למיצוי הפוטנציאל הרב שבשותפות בין המדינות. מרוקו וישראל משמשות שערים לים התיכון ממערב וממזרח. ישראל, מרוקו וסודאן יכולות לשתף פעולה במתן פתרונות למשבר המזון העולמי, שהחריף בעקבות המלחמה באוקראינה. לסודאן אמנם יש אדמה פורייה הדרושה לה כדי להפוך ליצואנית חלופית של חיטה, אך אין לה את הידע ואת הכלים הנחוצים לכך.
ישראל ומרוקו יכולות להשלים את החסר. הן יכולות להביא לאפריקה את הידע הישראלי באגריטק ואת הפוספטים ממרוקו, ולחולל שינוי לטובת עבור עמי האזור. זאת ועוד, על רקע משבר האנרגיה העולמי והגבלות יבוא הגז מרוסיה, שיתוף פעולה אזורי יוכל לספק פתרונות חלופיים. פרויקטים כמו צינור הגז הטבעי בין ניגריה למרוקו, צינור הגז מישראל לאירופה וצינור הנפט מהמפרץ לאירופה יהפכו לרלוונטיים יותר מאי־פעם. הדבר יביא ליצירת מקומות עבודה בשתי המדינות ולהכנסות שיזניקו את הכלכלות.
לצד שיתופי הפעולה הממשלתיים וההזדמנויות העסקיות, חיוני להעמיק את היחסים בין אזרחי המדינות. מרוקו אישרה לאחרונה את הקלת הליך הכניסה של ישראלים באמצעות ויזה אלקטרונית, ועל ישראל לנקוט גישה דומה כדי לעודד תיירות מרוקאית לישראל. לבסוף, על ישראל להכיר באופן רשמי בריבונותה של מרוקו בסהרה המערבית. זהו מהלך מתבקש, לאחר שמדינות רבות בעולם, שביניהן ארה"ב, עשו זאת. גם ההנהגה במרוקו מצפה לכך.
מבחינת ישראל, נוסף על תרומתו של צעד זה לקידום היחסים עם מרוקו, יש בו גם כדי להחליש את חזית הפוליסריו הנתמכת על ידי איראן וחיזבאללה. במבט על הישגי השנתיים האחרונות, הלב מתרחב והאופטימיות גואה. זוהי תחילתה של ידידות מופלאה. שפע של הזדמנויות מונחות לפנינו כדי להביא לשגשוג, ולהפוך את השלום עם מרוקו לדוגמה ומופת לכל מדינות האזור.
מאיר בן שבת כיהן כראש המל"ל וכיועץ לביטחון לאומי בשנים 2021-2017, ועמד בראש המשלחת הישראלית לחידוש היחסים בין ישראל ומרוקו. כיום משמש חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ליד אוניברסיטת תל אביב.דוד אהרונסון הוא סמנכ"ל ישראל במכון הסכמי אברהם לשלום. הוא היה היועץ המדיני לשר לשיתוף פעולה אזורי בעת חתימת הסכמי אברהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו