למרות הדיווחים כי הסכם הגז עם לבנון כולל ויתור על המים הכלכליים בלבד, כעת ראש המל"ל, ד"ר איל חולתא, מודה בתדרוך לכתבים כי ישראל תוותר על קרוב ל-10 קמ"ר מהמים הטריטוריאליים שלה.
"ההפרש בין שני הקווים במים הטריטוריאליים הוא מאוד קטן, כמה עשרות מטרים בלבד. כל ההפרש של מים טריטוריאליים שישראל ויתרה עליו הוא פחות מ-10 קמ"ר. ההסכם קבע שבכך מסתיימות התביעות הלבנוניות על הקו הימי, וזה מה שחשוב", אמר.
הממשלה אישרה את עקרונות ההסכם עם לבנון // צילום: איתי בית און/ לע"מ
אם אכן ההסכם מגלם בתוכו ויתור על מים טריטוריאליים, עשויות להיות לכך משמעויות מרחיקות לכת על הליך האישור שלו. חוק יסוד: משאל עם קובע כי "החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, יהא ההסכם, לאחר שאושר בכנסת ברוב חבריה, טעון אישור במשאל עם, אלא אם כן אושר ברוב של שמונים חברי הכנסת".
עם זאת, החוק נוצר במקור כדי למנוע החזרת שטחים יבשתיים, מבלי שמנסחיו לקחו בחשבון אפשרות של מחלוקת ימית. לכן הדבר תלוי בפרשנות השופטים, אך קריאה דווקנית שלו והיצמדות לנוסח המילולי מחזקת לכאורה את הטענה שנדרש משאל עם כדי לאשר את ההסכם. ארגון לביא ופורום קהלת כבר הגישו עתירות לבג"ץ על בסיס זה.
בתדרוך לעיתונאים, חולתא תיאר את השתלשלות המהלכים במשבר האחרון: "המחלוקת עם לבנון התחילה לפני יותר מעשר שנים, עוד לפני שזיהו גז במרחב. הסבב הקודם התנהל ב-2020 והנוכחי בסמוך לתחילת כהונתו של ביידן. אחרי הנסיגה מלבנון ב-2000 ישראל פרסה את קו המצופים באופן חד-צדדי. הקו הזה, רובו ככולו הוא לאורך קו 1, שאותו הפקידה ישראל באו"ם ב-2011 בתגובה להפקדה של קו 23 הדרומי יותר על ידי לבנון.
"המחלוקת על הקו הפכה מתיאורטית לפרקטית כשהתגלה הגז. המו"מ ב-2020 בנקורה התפוצץ כאשר לבנון הציגה את קו 29, שבאופן חד-צדדי חותך גם את מאגר כריש. לבנון לא הגישה את הקו לאו"ם, ובתגובה גם אנחנו הצגנו קו צפוני יותר שוכלל את שדה קאנא בשטח ישראל".
"מקווים שלבנון תפיק תועלת כלכלית מההסכם"
חולתא מסביר כי השגת יציבות היא בעלת ערך בפני עצמו עבור ישראל: "כשחודשו השיחות בסבב הזה ביקשנו להגיע גם להסדרה של הגבול באזור שקרוב לחוף. אנו מקווים שלבנון תפיק מההסכם תועלת כלכלית. ההסכם יחזק את היציבות הביטחונית ויצמצם את הסיכוי למלחמה. זהו הסכם מדיני תקדימי בין ישראל ללבנון".
חולתא טוען כי ההסכם משפר את התנאים לאבטחת תשתיות אנרגיה ישראליות: "מאז ההצבה של אסדת כריש עמדנו בפני טענות ואיומים לבנוניים בעניין והוצאת כריש מהמחלוקת היא בעלת חשיבות. ההסכם גם יקטין את ההשפעה של חיזבאללה על לבנון ואת התלות של לבנון באיראן.
"ההסכם מחזק את שגרת הפעילות הביטחונית באזור כי לראשונה הלבנונים יסכימו לקו המצופים. התועלת הכלכלית של ההסכם ברורה - עמדנו על כך שמה שמגיע לישראל יגיע לישראל".
ההכרה בקו הגבול הימי היא שדחתה את השגת ההסכם
לטענת של חולתא, ישראל עמדה על מיצוב קו המצופים והגדרתו בצורה מסודרת, אותו קו מצופים שישראל הניחה באופן חד צדדי ומהווה הלכה למעשה את גבולה הימי של ישראל עם מדינת הארזים.
עוד אמר: "המרחב הזה יוגדר כ'סטטוס קוו' ויופקד באו"ם ככזה. מוגדר שההסכם הזה קבוע ומסיים את הסכסוך הימי בין ישראל ללבנון עד אשר יהיה דיון מוסכם בין הצדדים על הגבול היבשתי, שבמסגרתו ניתן יהיה לפתוח גם את הדיון על הגבול הימי.
"לבנון ניסתה עד השבוע שעבר לקבל את מלוא הזכויות במאגר קאנא. זה היה עיקרון לבנוני יסודי במו"מ. עמדנו על כך שהזכויות של ישראל ישמרו גם במאגר קאנא והשגנו מנגנון של פיצוי מראש. עמדנו גם על כך שאי אפשר יהיה לפתח את המאגר לפני שישראל תסדיר את זכויותיה מול שותפות טוטאל שתבצע את הקידוח. לבנון היא מדינת אויב, זה לא הסכם שלום וחשוב לזכור זאת. לכן גם אין חתימה בילטרלית וכל המחלוקות יפתרו וינוהלו בתיווך של ארה"ב".
אם יתגלה גז – ישראל תקבל פיצוי מחברת טוטאל
מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת הסביר כי ההסכם עם טוטאל על התמלוגים מקאנא אמור להיחתם בשבועיים הקרובים ולהיות מוכן לאישור ההסכם עם לבנון בממשלה. רק לאחר מכן טוטאל תוכל להתחיל לקדוח. לדבריו, אם אחרי שלב האקספלורציה יובן שיש גז בכמות מסחרי בקאנא יתחיל שלב חדש וישראל וטוטאל ינהלו מו"מ מפורט על גובה הפיצוי.
"לא יהיה פיתוח של המאגר לפני שישראל תקבל את התשלום הראשון שמגיע לה. בין סיום הפיתוח לשלב ההפקה ישראל תקבל תשלום שני ולאחר מכן ניתן יהיה להפיק גז מהמאגר. ישראל עשויה לפרוס חלק מהתשלומים לאורך תקופת ההפקה", אמר.
חולתא זוקף לזכות ישראל הישג נוסף בדבר הסכמה פעילה של חיזבאללה להסכם עם ישראל: "לאורך שנים חיזבאללה התנגד להסכמים בין לבנון לישראל. ההצטרפות שלו לעניין הזה היא שינוי של החודשים האחרונים. ממשלת לבנון נמצאת תחת גרזן של סנקציות שיושתו עליה אם תעביר משהו מהכנסותיה לחיזבאללה, והיא אכן נמנעת מכך. שום דבר ממה שלבנון תקבל ממנו לא יועבר לחיזבאללה. זה מעוגן מול האמריקנים שערבים לכך".
למה התכוון בנט בהשגות שלו כשאמר שהיו שינויים ומה לגבי הסטטוס קוו בקו המצופים וגובה התמלוגים?
חולתא: "תשאלו את בנט, הוא תמך בהסכם. לגבי מהות הקו כ'סטטוס קוו' - זו אכן לא הרמה הגבוהה ביותר שניתן היה להגיע אליה שהיא הפקדה באו"ם כגבול מוסכם ומלא. לבנון התנגדה לכך והפשרה שהציע הוכשטיין ואושרה על ידי מערכת הביטחון והקבינט היא הגדרה כסטטוס קוו עם סעיף שמגדיר שאין תביעות לבנוניות נוספות עד למו"מ על הגבול היבשתי. ההבדל הוא קטן מאוד לדעת כל המשפטנים והמומחים.
"ישראל נכנסה למו"מ כש-64% מקאנא בשטח לבנון ו-36% בשטח ישראל. הסכמנו לפשרה של 17% בשטח ישראל".
שילת הוסיף: "ההסכם עם טוטאל לא מגדיר את האחוז שישראל תקבל, אלא אומר שהגז שנמצא בשטח הישראלי הוא זה שעליו תקבל ישראל את התשלום מטוטאל - בין אם זה יהיה 10% או 30%, בהתאם למה שיימצא הסקר הגיאולוגי. התמלוגים יכסו את כל מה שישראל הייתה מקבלת אם הייתה חלק מהפיתוח של המאגר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו