למרות ההודעה על השגת סיכום בנושא הגבול הימי בין ישראל ללבנון, סימני השאלה לגבי פרטי ההסכם טרם הובהרו. בניגוד למקרים דומים בעבר שבהם הושגה התקדמות מדינית משמעותית, לשכת רה"מ נמנעה מלערוך תדריך לתקשורת וכמובן שלא חשפה את נוסח ההסכם עצמו.
גורמים המעורים במו"מ טענו כי "קו המצופים יוכר כסטטוס-קוו ולא יהיו תביעות לשינוי הקו, אלא אם תושג הסכמה עתידית אחרת בין הצדדים. לאחר קו המצופים, הקו הימי יתבסס על קו 23". מנוסח זה לא ברור אם ישראל השאירה פתח לוויתור על חלק מהמים הטריטוריאליים שלה.
מחר יונח ההסכם במליאת הכנסת מה שיאפשר לחברי הכנסת לעיין בפרטיו בהקדם האפשרי מיד לאחר הדיון שייערך בממשלה. מדובר בהליך טכני, ההסכם צריך להיות מונח בכנסת שבועיים עד שההסכם יקבל אישור סופי בכפוף לאישור הממשלה - הממשלה תקבע האם האם ההסכם יעבור אישור כנסת בהצבעה או רק יונח למשך שבועיים.
הסבר קצר לגבי המושגים השונים בהסכם: קו המצופים הינו קו שנמתח באופן חד-צדדי על ידי ישראל והוא מהווה את הגבול הביטחוני בפועל עם לבנון, שמדרום לו חיל הים אינו מאפשר תנועה חופשית של כלי שיט זרים. הקו נמשך כחמישה קילומטרים לתוך הים, ואילו המים הטריטוריאליים נמשכים עוד 17 קילומטרים מערבה.
המים הטריטוריאליים הם שטח ריבוני של מדינת ישראל, בניגוד למים הכלכליים שבהם יש למדינה בלעדיות על ניצול המשאבים, אך החוק הישראלי אינו חל בהם. לכאורה, ויתור על שטח ריבוני מצריך אישור במשאל עם.
קו 23, שבו יעבור הגבול החל מסיומו של קו המצופים (חמישה קילומטרים בתוך הים) הוא הקו שמהווה את הדרישה המקורית שאיתה נכנסה לבנון למו"מ ב-2011. למעשה, משמעות הדברים היא שלבנון קיבלה את כל השטח שדרשה כאשר נפתחו השיחות.
לדברי הגורמים הישראליים, "סוכם גם כי ישראל תקבל פיצוי כספי על הכנסות ממאגר צידון (קאנא) בהתאם למו"מ שלה מול חברת טוטאל". בנוסף, במקביל לנוסח ההסכם, ישראל תקבל מהממשל האמריקאי מכתב ערבויות המבהיר כי ארה"ב מחויבת לזכויותיה הביטחוניות והכלכליות של ישראל בתרחיש בו חיזבאללה או גורם אחר יחליט לאתגר את ההסכם שנחתם.
"בבסיס המכתב ערבויות לקו המצופים כקו ההגנה של ישראל ושמירה על זכויותיה הכלכליות של ישראל במאגר צידון, כמו גם מניעת הגעה של הכנסות מהמאגר לידי חיזבאללה בהתאם למשטר הסנקציות הקיים בארה"ב", טענו הגורמים המעורים במו"מ. "מדובר בהסכם היסטורי עם מדינת לבנון ששומר על כלל האינטרסים הביטחוניים של ישראל ועונה על כל דרישות מערכת הביטחון.
"ההסכם יביא עימו יציבות אסטרטגית אזורית והוא יאפשר ללבנון להקים אסדה, כך שבסופו של יום יהיו שתי אסדות האחת מול השניה: אסדה בצד הלבנוני ואסדת כריש בצד הישראלי. ההסכם גם יקטין את התלות של לבנון באיראן ובחיזבאללה ויתרום ליציבותה. הכסף מההפקה הלבנונית לא יגיע לידי חיזבאללה - יש סנקציות אמריקאיות ברורות בנושא הזה.
"ישראל תקבל תמלוגים עוד בטרם יתחילו להפיק גז ממאגר צידון, ותמלוגים עתידיים מההפקה עצמה, ובכך ישמרו האינטרסים הכלכליים שלה. ללא הסכם בין ישראל לחברה המפתחת, לבנון לא תוכל לפתח את המאגר". יודגש כי כל הדברים הללו נאמרו מבלי שההסכם נחשף בינתיים, והם מייצגים את הקו שמבקשת הממשלה להציג לציבור.
כך, בעוד שירושלים פרסמה בשעות הבוקר הודעה לפיה "כל דרישותיה של ישראל נענו", בלבנון פורסמו דברים ברוח דומה ולא ברור איזו גרסה קרובה יותר למצב בפועל. הסיבה הפורמלית שבגללה טרם נחשף ההסכם היא הרצון להביא את אותו קודם כל לידיעת השרים. היום יתכנס הקבינט כדי לדון בהסכם ואחריו צפויה הממשלה להתכנס לישיבה מיוחדת שבה תצביע עליו.
ראש הממשלה לפיד אמר כי "מדובר בהישג היסטורי שיחזק את ביטחון ישראל, יכניס מיליארדים לכלכלת ישראל ויבטיח את היציבות בגבול הצפון". אמש שוחח לפיד עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שבירך אותו על ההסכם ואמר לו: "אתה עושה היסטוריה". הנשיא הודה להצוות הישראלי שלקח חלק במגעים ונתן בהם אמון.
מנגד, ראש הממשלה נתניהו תקף בחריפות את ההסכם - גם כן לפני שהזדמן לו לקרוא את פרטיו. ״זה איננו הסכם היסטורי אלא כניעה היסטורית״, אמר נתניהו. במשך למעלה מעשור הממשלות בראשותי לא נכנעו לאיומים של נסראללה - ולא קיבלנו מלחמה. עד שהגיע לפיד. בתוך שלושה חודשים לפיד נכנע כניעה מוחלטת לכל הדרישות של חיזבאללה.
"ביום שבו נכנס לפיד ללשכת ראש הממשלה, שיגר נסראללה מל״טים לאסדת גז בשטחנו - דבר שהוא לא העז לעשות תחת הממשלות בראשותי. הוא איים על לפיד: ״בכוח הנשק אחייב את ישראל להיכנע במשא ומתן״. לפיד נבהל - ונכנע.
בהנחה שהממשלה תאשר את ההסכם הוא יונח על שולחן הכנסת ואז ניתן יהיה לעיין בו באופן בלתי אמצעי ולהתרשם מפרטיו שלא דרך דברי הפוליטיקאים משני הצדדים. אתמול פורסם כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אמרה כי לדעתה יש להביא את ההסכם להצבעה במליאה ולא להסתפק בהעברתו לעיון הכנסת. ראש הממשלה לפיד דחה את המלצתה, ובהרב-מיארה הבהירה כי על אף זאת היא תגן על עמדתו בבג"ץ.
השתתף בהכנת הידיעה: אמיר אטינגר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו