פגישתם של נשיא מצרים וישראל בניו יורק בשולי עצרת האו"ם היא ללא ספק משב רוח רענן ביחסי שתי המדינות. נותר לראות האם היא מבשרת את חימום היחסים והתקדמות לעבר הנורמליזציה. בינתיים התקשורת הערבית מתייחסת למפגש בפרופיל נמוך אם בכלל ומקשרת אותו לנושא הפלשתיני.
בשנה האחרונה עשו המצרים מספר צעדים חיובים כלפי ישראל, כגון פתיחת משרדי השגרירות וביקור בישראל של שר החוץ סאמח שוכרי. עם זאת, צעדים אלה נשארו במישור המוכר של יחסים בין הממשלות ולא התקדמו לעבר העמקת היחסים בין העמים.
יחסי ישראל מצרים המשמעותיים מתקיימים בדרך כלל בצורה דיסקרטית, כגון שיתוף פעולה ביטחוני לגבי הטרור האסלאמי בסיני ושיחות בין שני ראשי המדינות. ישראל גם פועלת רבות אצל זרועות הממשל השונות לשיפור יחסי ארה"ב עם מצרים שנפגעו קשות בתקופת אובאמה ואילצו את מצרים להתקרב לרוסיה שעימה היא הקימה בשלוש השנים האחרונות יחסים קרובים ביותר בתחומי מדיניות החוץ, הביטחון והכלכלה.
הרעת יחסי מצרים-ארה"ב
בשלב זה נראה שהפגישה בניו יורק, שהייתה המפגש הגלוי הראשון בין השניים, נועדה יותר כלפי הממשל האמריקני. סיסי סבור, למרות התקרבותו לרוסיה, כי ארה"ב היא עדין בת ברית אסטרטגית של מצרים והיא אשר מסוגלת להעניק לו את המשענת הפוליטית, הצבאית והכלכלית שארצו זקוקה להם.
השמירה על השלום עם ישראל ויחסים חיובים עימה היא בהחלט גורם חיובי שסיסי רוצה לנצל. עם זאת פגישה זו באה על רקע של הרעת היחסים עם ארה"ב אחרי שמחלקת המדינה הודיעה ב-22 באוגוסט על ביטול 95 מיליוני דולרים מהסיוע הצבאי השנתי למצרים המסתכם ב-1.3 מיליארדי דולרים והשעיית 200 מיליון דולרים נוספים.
זאת על רקע ההידרדרות במצב זכויות האדם במצרים ובמיוחד כתגובה לחוק חדש שאומץ לאחרונה על ידי הפרלמנט המצרי המגביל את פעילותן של עמותות החברה האזרחית שכמה מהן ממומנות על ידי גורמים אמריקנים.
החלטה זו מבוססת על חוק של סנטור פטריק ליהי משנת 2008 המאפשר לארה"ב לגרוע מן הסיוע שלה לבעלות ברית סכום מסוים על רקע הדרדרות במצב זכויות האדם, אך קבלת ההחלטה היא בידיו של שר החוץ.
רוסיה ומצרים מתקרבות
מהלך זה גרם להלם במצרים. המצרים ראו בזאת עלבון ופגיעה בכבודם מה עוד שטראמפ חזר והודיע, עוד במהלך מערכת הבחירות שלו כי ארה"ב לא תתערב ביותר בבעיות הפנים של בנות בריתה. טראמפ גם אירח את סיסי בבית הלבן באפריל שעבר ונתן לו להבין כי מצרים היא בעל ברית חשובה לארה"ב וכי מדיניות אובאמה היא חלק מן העבר.
עדין לא ברור מי עמד מאחורי מהלך בלתי צפוי זה. האם ניסו גורמים במשרד החוץ האמריקני להביך את טראמפ? האם ידע על כך מראש והסכים? על פניו טראמפ התקשר עם סיסי למחרת פרסום הודעת משרד החוץ שלו וחזר ואישר כי שתי המדינות הן בעלות ברית מן המעלה הראשונה.
עם זאת מצרים נמצאת במצוקה. קשריה עם רוסיה עמוקים ומגוונים ובוודאי גורמים לאי נחת בארצות הברית. רוסיה הבטיחה לספק למצרים מטוסי מיג 29 ומסוקי תקיפה מי 40. נראה שחלק מן המסוקים כבר סופקו והשבוע מתחילה אספקת מטוסי מיג 29, שאמורה להסתיים ב-2020.
כמו כן רוסיה מממנת את הקמתם של ארבעה כורים אטומים לייצור חשמל באזור דבעה מערבית לאלכסנדריה בשווי של 27 מיליארדרי דולרים באמצעות הלוואה לטווח ארוך בריבית נמוכה. על זאת יש להוסיף תרגילים ותמרונים משותפים בין צבאות שתי המדינות.
שמירת השלום עם מצרים
בשבוע שעבר התקיים בדרום רוסיה תרגיל משותף לכוחות צנחנים מצרים ורוסים, זו הפעם השנייה. בשנה שעברה התרגיל נערך ברוסיה. אולי החמור מכל שמצרים התיישרה עם רוסיה לגבי מדיניותה בסוריה וחדלה לתקוף את איראן.
מצרים נוכחת במפגשי אסטנה בירת קזחסטאן, שם רוסיה, איראן וטורקיה מגבשות מסגרת פוליטית-צבאית חדשה בסוריה שתהיה מבוססת על המשך שלטונו של אסד ונוכחות איראנית שגבולותיה בינתיים אינם ברורים.
על רקע מצב מסובך ובעייתי זה קשה להעריך עדין את משמעותה של הפגישה. היא ללא ספק רומזת כאמור על השמירה של השלום עם ישראל ועל חשיבותה של ארה"ב למצרים, אך אינה יכולה להסתיר לחלוטין את בעייתה של מצרים בין רוסיה לארה"ב והמשמעות הבעייתית לגבי ישראל.
הכותב הוא שגריר ישראל לשעבר במצרים וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו