בניסיון לעצור את הסכם הגרעין, שר הביטחון בני גנץ ימריא ביום חמישי הקרוב לביקור ביטחוני- מדיני בארה"ב. מוקדם יותר הבהיר כי "אנחנו נעשה ככל שביכולתנו להשפיע על ההסכם".
גנץ צפוי לערוך ביום הראשון לביקור סדרת פגישות בבסיס מפקדת סנטקום בפלורידה. במסגרת זו, יקבל סקירה על ההיבטים האופרטיביים בשיתופי הפעולה, וייפגש עם מפקד סנטקום, הגנרל מייקל קורילה.
ביום השני צפוי להיפגש עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן בוושינגטון. לפני חזרתו ארצה, ימריא ליפן לביקור רשמי.
מוקדם יותר היום, גנץ התייחס להסכם הגרעין המתגבש: "אנחנו עומדים בקשר עם שותפינו האמריקנים ועם מדינות האזור שמאוימות מאיראן לא פחות, וכמובן, בלי שנרד לפרטים עוסקים גם ביכולת שלנו להגן על עצמנו ולטפל בדברים שיבטיחו את ביטחון ישראל לשנים רבות. אנחנו נעשה ככל שביכולתנו להשפיע על ההסכם. צריך לזכור - זה לא הסכם בינינו לבין האיראנים, ישראל איננה צד בהסכם הזה, והיא תדע לשמור על חופש הפעולה שלה ככל שיידרש".
"איראן לא הפכה לפתע לשוחרת שלום"
ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת והחוקרת רותי פינס מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) טוענים כי הסכם הגרעין עם איראן עלול לסכן את תהליך הנורמליזציה.
בן שבת אמר כי "בימים הקרובים יוחזר שגריר איחוד האמירויות לאיראן, לאחר נתק ממושך מאז 2016. מהלך זה יהווה ציון דרך משמעותי בהתקרבות בין המדינות, שכללה גם שיחה טלפונית שהתקיימה באחרונה בין שרי החוץ שלהן, וכן הודעת רשמית של משרד החוץ האמירתי לפיה מטרתו של המהלך היא לתרום לקידום היחסים הבילטרליים ולשרת את האינטרסים המשותפים של שתי המדינות ושל האזור כולו".
עוד אמר כי "איראן לא הפכה לפתע לשוחרת שלום. הדבר היחיד שהשתנה - הריצה האמריקנית להסכם הגרעין, שמאלצת את מדינות האזור לחשוב מחדש על יחסיהן עם איראן. יש להניח כי התחזקותה של איראן תשפיע לרעה גם על תהליך הנורמליזציה עם ישראל ותכביד על המאמצים להרחבת הקשרים האזרחיים הקיימים עם מדינות המפרץ. אין לשלול את האפשרות כי הסירוב מצד עומאן לאשר טיסות ישראליות במרחב האווירי שלה, אף הוא נובע מכך. אפשר כי אלה הם המחירים המדיניים הראשוניים של דיוני הגרעין עם איראן, עוד בטרם נחתם הסכם".
"נכון לעכשיו אין סנקציות נושכות נגד איראן"
בתוך כך, ד"ר יואל גוז'נסקי, עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר בכיר במל"ל, אמר ל"ישראל היום": "נכון לעכשיו אין סנקציות נושכות נגד איראן וגם אין פעולה צבאית באופק, ולמעשה העובדה שאין הסכם אינה אומרת שהאמריקנים והאירופים נוקטים בצעדים ממשיים כדי לכפות על איראן שינוי התנהגות. בסיטואציה הזו, ההסכם - בעייתי ככל שיהיה - בכל זאת קונה לישראל זמן להכין אופציות אחרות, דיפלומטיות וגם צבאיות".
ומה לגבי הטענה שברגע שייחתם הסכם לא תהיה לישראל שום גיטימציה לפעול צבאית, גם אם היא תפתח יכולת מתאימה?
"אני לא מסכים עם הטענה הזו. זה נכון שההסכם יפגע בלגיטימציה של ישראל לפעול, וזה גם מאוד נכון שלא כדאי שנפעל נגד אינטרסים אמריקניים וזה יכול ליצור לנו בעיה. למרות זאת, בסוף היום ישראל צריכה לחשוב רק על האינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלה - גם אם המשמעות תהיה לפעול ללא אישור אמריקני.
"אפילו עצם המו"מ פוגע בלגיטימציה שלנו לפעול, ולמעשה ישראל נתפסת כבר עכשיו בוושינגטון כגורם מפריע שמחבל במאמצים של הממשל ולכן הוא מסתיר מאיתנו מידע וממדר אותנו. הם תופסים אותנו כמי שממש מחבלים להם במו"מ".
מה לגבי טענה נוספת, שכל הנושא של העשרת האורניום כבר פחות רלוונטי, מאחר שהידע והצנטריפוגות החדשות שפיתחו האיראנים מאפשרים להם לסגור במהירות את הפער בכמות החומר המועשר, גם אם יקחו אותו מהם במסגרת הסכם?
"זה נכון, ועדיין יש חשיבות להוצאת החומר המועשר והיא יכולה לעכב את האיראנים. ככל הנראה בהסכם המתגבש לא יפרקו את הצנטריפוגות החדשות שאיראן פיתחה אלא רק ישביתו אותן, וזו בהחלט בעיה. למרות כל זה - הוצאת החומר המועשר תעכב את האיראנים, תיקח אותם לאחור ותעצור אותם ממש לפני הסף - וזה עדיף על המצב הנוכחי".
בתוך כך, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט התייחס לנושא: "אני קורא לנשיא ביידן ולממשל האמריקני, גם ברגע זה, בדקה ה-90, להימנע מחתימה על ההסכם עם איראן. הסכם זה יזרים כרבע טריליון דולר לקופת משטר הטרור האיראני ולזרועותיו האזוריות, ויאפשר לאיראן לפתח, להתקין ולהפעיל צנטריפוגות כמעט ללא מגבלה, בעוד כשנתיים בלבד.
"במשך שנה, גם בפעמים שהדבר נראה קרוב, הצלחנו לשכנע את ידידינו בבית הלבן להימנע מכניעה לדרישות האיראניות, ואני מקווה שכך יהיה גם כעת. כך או אחרת, מדינת ישראל אינה צד להסכם, אינה מחויבת לשום הגבלה מכוח ההסכם הנרקם, ותפעל בכל הכלים למנוע התקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית".
השתתפה בהכנת הידיעה: לילך שובל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו