בדרך לנורמליזציה? הרמזים על השדרוג ביחסי ישראל-קטאר

האם קטאר תהיה המדינה הערבית הבאה שתתקדם לעבר נורמליזציה עם ישראל? שורה של סימנים מעודדים מהשבועות והחודשים האחרונים מעידים כי מדובר באפשרות ריאלית, גם אם בהודעות הרשמיות של שתי המדינות עדיין לא מדברים עליה בקול רם. לשני הצדדים ברור כי נותרו מכשולים שעליהם לצלוח לפני שיכוננו היחסים ביניהם.

האיתות האחרון, ואולי המשמעותי ביותר, הגיע בשבוע שעבר. העיתון "אל-קודס אל-ערבי", היוצא לאור בלונדון ועל פי הידוע ממומן על ידי קטאר, בחר לצטט מקור מדיני בישראל שלטענתו אמר כי "טורקיה יכולה לשכנע את קטאר לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל". על פי הדיווח, "ההצדקה לכך תהיה הצורך לסייע לפלשתינים ברצועת עזה, ולא רק להם".

לפיד וגנץ: "התודות לקטאר"

זמן קצר קודם לכן הביע שר הביטחון בני גנץ, במילים חמות, את תודתו לקטאר על תרומתה להפסקת האש במבצע עלות השחר, וקטאר אף הוזכרה לחיוב בהקשר זה בהצהרה רשמית משותפת שפרסם ראש הממשלה לפיד יחד עם גנץ. כמה שבועות לפני כן, נודע כי קטאר תאפשר לישראלים להיכנס לתחומה בתקופת גביע העולם בכדורגל, שאותו היא צפויה לארח בחורף הקרוב. 

בין קטאר לישראל התקיימו בעבר יחסים דיפלומטיים בדרג של ראשי נציגויות שאינם שגרירים, אולם הם נותקו ב-2009 לאחר מבצע עופרת יצוקה. מאז הייתה המדיניות הישראלית מסויגת כלפי קטאר, שנחשבת כמי שמשחקת משחק כפול: מצד אחד היא מארחת בתחומה בסיס ענקי של חיל האוויר האמריקאי ועושה עסקים ענפים עם המערב, ומצד שני מארחת את בכירי חמאס ומסיתה נגד ישראל ומדינות הציר המתון באזור באמצעות רשת "אל-ג'זירה".

"נוצר האקלים הנכון"

לדברי ד"ר יואל גוז'נסקי, עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר מחזיק תיק איראן והמפרץ הפרסי במל"ל: "ההוקרה שהביע שר הביטחון לקטאר ולמצרים על מאמצי התיווך ועל 'תרומתן לסיום הלחימה' במבצע עלות השחר הייתה יוצאת דופן.

"גורם ישראלי ביטחוני בכיר אף מסר כי 'בישראל רואים את קטאר כמדינה עם פוטנציאל משמעותי לסייע לא רק בשיקום רצועת עזה, אלא גם בשמירה על יציבות אזורית'. עוד נמסר דיווח שלפיו קטאר החלה להעביר מסרים בין ישראל ללבנון ולחיזבאללה, בנושא קידוחי הגז בים התיכון וסימון הגבול הימי השנוי במחלוקת בין המדינות".

גוז'נסקי מסביר כי "בשנתיים האחרונות מתחולל שינוי מוחשי במדיניות של מדינות האזור אחת כלפי השנייה, באופן החוצה 'מחנות' או 'גושים' ושובר את החלוקה הדיכוטומית ביניהם, שרווחה גם בקרב הממסד הביטחוני הישראלי. במסגרת מגמה זו ניתן לציין גם את הקרבה המחודשת בין מצרים לקטאר, שעד ראשית 2021 נחשבו מתחרות, שלא לומר יריבות אזוריות. כל השינויים הללו מייצרים אקלים שיכול בהחלט להוביל לשדרוג היחסים בין ישראל לקטאר".

חצי הכוס הריקה

ח"כ אלי אבידר, שכיהן כראש הנציגות הישראלית בקטאר בין השנים 1999 ל-2001, רואה גם צדדים שליליים בהתקרבות המתרחשת בין המדינות: "לנרמול היחסים עם קטאר עשויה להיות השפעה שלילית על יחסיה של ישראל עם איחוד האמירויות, בחריין וסעודיה", הוא מזהיר. "בין המדינות הללו לבין קטאר שוררת יריבות קשה, ולאחר חתימת הסכמי אברהם קטאר הסיתה נגד האמירויות ובחריין באמצעות רשת אל-ג'זירה וכלי תקשורת נוספים שבשליטתה". 

עוד הוסיף אבידר ואמר: "לתפיסתי הקטארים הם חלק מהבעיה ולא מהפתרון, ובמשך שנים זו גם הייתה הדעה השולטת בישראל. קטאר הייתה מעוניינת בחימום היחסים אולם בישראל נמנעו מכך עד נובמבר 2018. המצב השתנה כאשר ראש המוסד יוסי כהן, בשליחות נתניהו, יזם את ההסדר שבמסגרתו הקטארים החלו להעביר עשרות מיליוני דולרים לרצועת עזה מדי חודש, במזוודות. 

"הקטארים אינם חברים שלנו"

"צריך להבין שהקטארים אינם חברים שלנו. בתקופת ממשל אובמה, הציר המועדף על נשיא ארה"ב היה זה של איראן, קטאר וטורקיה, על חשבון הציר של סעודיה האמירויות, בחריין, מצרים וישראל. בתקופה הזו בדוחא לא הראו התלהבות מחידוש הקשרים עם ישראל וזה השתנה רק כאשר טראמפ נכנס לבית הלבן. בערך במקביל, סעודיה, שמעמדה נסק מחדש כתוצאה מכך, החלה לפזר רמזים שהיא עשויה לכבוש את קטאר או לכל הפחות להטיל עליה סוג של מצור".

אבידן הסביר את הזעם בריאד על קטאר ואמר כי "הוא נובע בראש ובראשונה מההסתה של אל-ג'זירה נגד בית המלוכה הסעודי, ויורש העצר בן סלמאן החליט לשבור את הכלים: הוא סגר את הגבול עם קטאר והחל לדבר על חפירת תעלה שתנתק את חצי האי הקטארי מהיבשה, ועל הפיכת אזור הגבול בין המדינות למטמנה ענקית של פסולת רדיואקטיבית. 

"הקטארים נכנסו להיסטריה וביקשו להתקרב מחדש לישראל ודרכה לבית הלבן של טראמפ. הם הוציאו סכומי עתק על עשרות חברות לובי בוושינגטון ובניו יורק במטרה שיפתחו להם ערוצים לממשל האמריקני החדש, אולם כאמור ישראל נותרה מסויגת, עד להחלטה של נתניהו ויוסי כהן על שינוי מדיניות ביחס לקטאר".