"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסוף לדשדוש? אלופים במילואים העידו בוועדת הצוללות

מנכ"לי משרד הביטחון לשעבר, אודי אדם, אודי שני ואילו בירן, הופיעו בפני ועדת החקירה הממלכתית כעדים מומחים לגבי תהליכי קבלת ההחלטות לעסקאות רכש • בחודש שעבר נערכו ראיונות רקע עם שני מנכ"לים, אך התחושה הכללית היא שהוועדה מתקשה "להתניע"

,עודכן
0השמעה
צוללת, ארכיון, צילום: משה שי

האלופים במילואים אודי אדם, אודי שני ואילן בירן, ששלושתם כיהנו בתקופות שונות כמנכ"לי משרד הביטחון, הופיעו אתמול (חמישי) בפני ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט (ועדת הצוללות). השלושה אינם מעורבים בפרשה והופיעו בפני הוועדה כעדים מומחים לגבי תהליכי קבלת החלטות בנוגע לעסקאות רכש של מערכת הביטחון.

זו הפעם השנייה - לפחות על פי פרסומי הוועדה, שדיוניה חסויים - שמופיעים בפניה מומחים חיצוניים. עד לא מזמן קיימו חברי הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט בדימוס אשר גרוניס, רק התייעצויות פנימיות, ונראה היה כי היא מתקשה להתחיל בעבודתה.

חברי הוועדה קודם פרישתו של בן שושן,צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ב-26 ביולי ערכה הוועדה ראיונות רקע עם שני מנכ"לים נוספים לשעבר של משרד הביטחון: האלוף (במיל') עמוס ירון והאלוף (במיל') דן הראל. זאת לאחר חודשים ארוכים שבהם לא התקיימו ראיונות כלשהם, מאז שהוקמה ב-23 בינואר.

לפני כחודשיים פרש מהוועדה מפקד חיל הים לשעבר, אברהם בן שושן. פרישתו של האלוף (במיל') בן ה־82 נומקה ב"סיבות אישיות", אולם הדבר הוסיף לרושם הכללי שהוועדה מתקשה "להתניע".

הפגנה מול בית שר הבטחון גנץ בעניין פרשת הצוללות, ארכיון,צילום: יהונתן שאול

אחת הסיבות המרכזיות המקשות על עבודת הוועדה היא העובדה שכתב המינוי שלה אינו מתיר לה לחקור חשודים שמתנהל נגדם הליך פלילי או משפטי. המגבלה הזו, שהוטלה כדי לא לפגוע בחקירות המשטרה ובהליכים המשפטיים שמתנהלים בנוגע לפרשה, מעקרת חלק ניכר מיכולתם של חברי הוועדה להגיע לחקר האמת.

בעיה זו הייתה ידועה מראש ליועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, שהתנגד מסיבה זו להקמת ועדת החקירה. עם זאת, ראש הממשלה הקודם נפתלי בנט שינה את דעתו בנושא כמעט בן לילה, לאחר שפורסמו המגעים על עסקת טיעון אפשרית בתיקי נתניהו.

שינה את דעתו כמעט בן לילה, נפתלי בנט,צילום: אורן בן חקון

בנט, שלאורך תקופה ארוכה התנגד לקריאות להקים ועדת חקירה לפרשת הצוללות, חשש כי נתניהו עלול להיחלץ מהתסבוכת המשפטית שמאיימת על עתידו הפוליטי, ודחף להקמת הוועדה בהליך מזורז, שאותו קידם באופן חריג ביום שישי אחר הצהריים. הוועדה אכן הוקמה, אולם כאמור מאז היא מתנהלת באיטיות יחסית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר