קושנר: "ביבי הורה לבטל את הסיפוח רק אם נגרום לישראל לנרמל קשרים עם שלוש מדינות - לא האמנתי למשמע אוזניי"

שנתיים לאחר הסכמי אברהם, ג'ארד קושנר, מי שהיה האיש החזק בבית הלבן של טראמפ מפרסם ספר חדש ובו גילויים רבים על פריצת הדרך ההיסטורית בה לו עצמו היה חלק מכריע.

בספר שנקרא "לפרוץ את ההיסטוריה: זכרונות מהבית הלבן", מגלה קושנר כי את ההודעה הרשמית על רצונה של איחוד האמירויות להכיר בישראל, קיבל כשנה לפני שיחת הטלפון ההיסטורית בין טראמפ, נתניהו ומוחמד בן זאיד.

לדברי קושנר, בפגישה סודית בביתו בוושינגטון ב-26 במאי 2019, אמר לו שגריר האמירויות בוושינגטון, יוסף אל עוטיבה כי "MBZ ביקש ממנו להעביר אלי באופן אישי מסר חשוב: הוא מוכן לנוע קדימה להכרה ונורמליזציה מלאים עם ישראל. הוא הוסיף כי המאמצים שלנו (צוות השלום של הבית הלבן, א"כ) שינו את פני האזור ועל בסיס האמון שנבנה בשלה העת לנורמליזציה והוא רוצה להיות הראשון".

לדברי קושנר, אל עוטיבה הוסיף כי הצעד צפוי לגרור ביקורת קשה כלפי ארצו וכי "מדובר בסיכון עצום". עוד מגלה קושנר, כי השגריר העביר באותו בוקר את אותו מסר לשר החוץ האמריקני דאז, מייק פומפיאו.

בהמשך מתאר קושנר את ההתלבטות הקשה שהייתה לו בין התקדמות עם החלת הריבונות, כפי שהבטיח הממשל לישראל, לבין איומי האמירותיים לבטל את מהלך הנורמליזציה אם הריבונות תצא לפועל. קושנר מאשר כי הממשל והוא עצמו היו מחויבים למהלך הריבונות ואף מגלה כי ועדת המיפוי, ששרטטה את מפת הגבולות העתידית, השלימה את עבודתה.

יצוין כי דברי קושנר תואמים אתתיאוריו של שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון, רון דרמר, וכן אתתחקיר "ישראל היום"על החמצת מהלך הריבונות.

לדבריו, שנה אחר כך, ב-25 ביוני 2020, "אבי ברקוביץ ופרידמן לישראל כדי להיפגש עם ביבי. שלחתי את אבי עם מטרה אחת: לסיים הסכם מיפוי שיקדם את מטרתנו ארוכת הטווח של שלום בין ישראל והפלשתינים. ההצעה שלנו הייתה הוגנת בהחלט. הישראלים יספחו רק את אלה אזורים שבהם התקיימו כיום התנחלויות ישראליות. בתמורה הם יעניקו לפלשתינים אזרחים שליטה על כמה שכונות שבהן גרו הפלשתינים בגדה המערבית. לא יכולנו לדמיין תרחיש שבו ישראלים או פלשתינאים ייעקרו ממקומם".

לדבריו, ההצעה הזו, "תאפשר לביבי להכריז על ריבונות ישראלית בשטחים השנויים במחלוקת, אבל קיוויתי שזה יהיה גם להראות לערבים שהייתה לנו תוכנית לפרוץ את הקיפאון של העבר ובסופו של דבר להגיע להחלטה שכללה מדינה פלשתינית עצמאית". ואולם, כותב קושנר, בתום שלושה ימים של שיחות, נתניהו "דחה את ההצעה שלנו לוויתורים ישראליים מספקים. לא יכולתי להמליץ לנשיא לאמץ את החבילה. הרגשתי שאנו במבוי סתום".

כישלון השיחות, מתאר קושנר, הוליד שורה של התייעצויות עם האמירותיים. בתחילה הם הציעו נורמליזציה חלקית, אם ישראל תוותר על הסיפוח, אולם ברקוביץ השיב כי מהלך כזה לא יהיה מספק. בעקבות זאת, עלתה מצידם ההצעה לשלום מלא עם ישראל.

" עד שיחת הטלפון הזו, האמירויות רק אמרו שאם ביבי יתקדם עם הסיפוח, הוא יהרוס כל סיכוי נוֹרמָלִיזָצִיָה. אבל הם לא הציעו במפורש להתקדם עם נורמליזציה בתמורה להשעיית הסיפוח של ישראל. בשעה 17:00. ב-2 ביולי, יוסף אל עוטיבה הגיע למשרדי ותיאר את ההצעה של איחוד האמירויות שהייתה לו, לאחר שנבדקה עם עם הנהגת האמירויות. איחוד האמירויות תצא לנורמליזציה מלאה, אם ישראל תשעה את תכניות הסיפוח", כותב חתנו של הנשיא.

"היינו על סף פריצת דרך", הוא מוסיף, אולם אז ישראל הקשיחה תנאים. "פחות מעשרים וארבע שעות לאחר מכן, אבי ברקוביץ מיהר למשרדי עם הודעה משגריר ישראל רון דרמר: 'ביבי לא מוכן להסתפק רק באיחוד האמירויות. הוא יבטל את הסיפוח רק אם נוכל לגרום לשלוש מדינות לנרמל קשרים עם ישראל. לא האמנתי למשמע אוזניי", כותב קושנר.

לדבריו החזיר לנתניהו את המסר כי הרחבת המעגל תגביר את החשש לדליפת המגעים, מה שיביא לעצירתם המלאה. "אני לא מאשים אותו שביקש, אבל זה יהיה בלתי אפשרי לשמור את זה בסוד אם ננסה לכלול מדינות אחרות. למחרת שמענו מדרמר שביבי הסכים לדחות את הסיפוח אבל הוא לא אמר לכמה זמן".

בשלב זה, ביולי 2020, נכנסו הישראלים, האמרותיים והאמריקנים לשיחות אינטנסיביות על הסכם השלום. ואולם, "בשום שלב הם לא שוחחו ישירות זה עם זה. במקום זאת, אבי ואני שימשנו בתור מתווכים". לדבריו, אל עוטיבה דחה הצעה שלו לשוחח ישירות עם הנציגים הישראלים, בראשם שגריר ישראל בוושינגטון באותה עת, רון דרמר. הוא מוסיף כי השיחות היו קשות ומספר פעמים היו על סף פיצוץ.

"עשרה ימים של דיפלומטיה, סביב לשעון יצרו יותר מ-100 גרסאות של המסמך. במספר הזדמנויות, המשא ומתן כמעט נעצר. הבנת חשיבות ההסכם בשני הצדדים, גרמה לכך שהם התייחסו לכל מילה כאל עניין של חיים או מוות".

אחד הוויכוחים הקשים היה בשאלה האם הריבונות, "מושעית" כפי שדרשו האמירותיים, או רק "נדחית", כפי שביקש נתניהו לכתוב. ב-7 באוגוסט, שבוע לפני שיחת הטלפון בין המנהיגים, החליט קושנר לחתוך את הוויכוחים. "תגיד לשני הצדדים שאנחנו לא בעסקי דיפלומטיה. אנחנו בעסקי התוצאות. תגיד להם להניח את העפרונות שלהם וזהו. זו הגרסה הסופית. החנות הזו סגורה", שלח קושנר את המסר דרך אבי ברקוביץ.

הקשיים נמשכו עד הרגע האחרון, מתאר קושנר, עד לשיחת הטלפון ההיסטורית בין שלושת המנהיגים ב-13 באוגוסט 2020. "בזמן שהנשיא התכונן לשיחת הטלפון, גנרל מיגל קוריאה (בכיר במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, ומי שמילא תפקיד מכריע בשיחות, א"כ) נכנס למשרד שלי ואמר 'אנחנו צריכים לקרוא לזה 'הסכמי אברהם'. עד אז, היינו כל כך עסוקים בגיהוץ הפרטים שלא חשבנו לתת שם להסכם, אבל 'הסכמי אברהם' מיד נראה לי מושלם. זה יזכיר לכולם שורשי האחווה האברהמיים המקוריים שאיחדו את העם הערבי והישראלי".