משבר הסוכנות היהודית: לציונות אין מקום ברוסיה של פוטין

רק נס יכול למנוע את סגירת הפעילות של הסוכנות היהודית ברוסיה. בניגוד להשערות אצלנו, המהלך הרוסי לקטיעת עידוד העלייה מרוסיה כבר יצא לדרך, וההוראה לביצועו ניתנה בדרג הגבוה ביותר. לא מדובר בגחמה מקרית, אלא ביוזמה רוסית שנגזרת באופן ישיר מתפיסת העולם הכללית של הנהגת הקרמלין.

במשך שני עשורים של שלטונו, נשיא רוסיה פוטין חתר אל יעד אחד - להחזיר את ארצו למעמד של מעצמת על, ולקרוא תיגר על הסדר העולמי שהתגבש בעקבות הפסדה של בריה"מ במלחמה הקרה. הכל הוכפף אל היעד הזה, וכל האמצעים הועמדו לטובת השגתו. מקורות האנרגיה העשירים של רוסיה יוצאו אל המערב השבע במטרה לקשר אותו לרוסיה בכבלים של תלות. התקבולים הנדיבים ממכירת נפט וגז תועלו לצבירת עוצמה צבאית, ובחלקם הועברו לאוכלוסייה, כדי שהשלילה ההדרגתית של החירויות תעבור ללא זעזועים והתנגדויות המוניות.

בתום 20 שנים של הכנות מוקפדות, החליט פוטין שהתנאים לעימות הציוויליזציוני הגדול הבשילו. עם עלייתם לשלטון במדינות המערב של מנהיגים, שנראו בעיניו כחלשים ורופסים (ובראשם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן), הפור נפל. צבא רוסיה פלש לאוקראינה בניסיון להכניעה במהירות ולהתקדם מערבה.

עם כל אכזריותה, המלחמה שנמשכת באוקראינה היא רק קצה הקרחון. מתחתיו מתרחשים שינויים אדירים נוספים, שלא ממש עניינו את הציבור בעולם החופשי בכלל, ובישראל בפרט, כל עוד לא היתה להם השלכה ישירה עלינו, למשל בתחום העלייה. השינויים האלה הופכים את רוסיה יותר ויותר לדיקטטורה מגויסת שמזכירה את בריה"מ, וירידתו של מסך ברזל חדש, שיכלא מאחוריו את תושביה, היא רק עניין של זמן. 

דיקטטורה פשוט אינה יכולה להרשות לארגונים כמו הסוכנות היהודית לפעול בתחומה בחופשיות. ההיגיון הפנימי שלה דורש להכחיד כל שארית של חירות, קל וחומר אם זאת החירות לעצב זהות יהודית או לעזוב את רוסיה לטובת ישראל, רחמנא לצלן. מה שנראה בעינינו כעלייה ושיבה למולדת, מצטייר בעיני פוטין כמזימה לקחת מרוסיה את ההון האנושי שלה: את המתכנתים, את היזמים, וכן - את החיילים הפוטנציאליים.

לפיכך, הסוכנות היהודית לא תהיה הארגון היהודי היחיד שיידרש להפסיק את פעילותו ברוסיה. מייד אחריה ייסגרו ארגונים נוספים, וכנראה גם מרכזי תרבות ישראליים, שעוסקים בהפצת המידע על ישראל והוראת העברית.  

אבל זהו רק הקדימון. בבוחרו בעימות מול העולם החופשי, פוטין כיוון את מדינתו למסלול ההסלמה מול ישראל, ובדרך אל ההתנגשות הבלתי נמנעת צפויים להתבטל בהדרגה רוב ההישגים, שנבנו בעמל רב במשך 30 שנים של יחסים. רק נס יכול לעצור זאת: אם הרוסים יתעשתו ויימנעו מהמשך ההסלמה עד לכינון ממשלה חדשה, אולי היא עוד תוכל לבטל את רוע הגזרה.