משבר הסוכנות: גורם מדיני מטיל ספק בהצלחת המשלחת הישראלית לרוסיה

המשלחת הישראלית לטיפול במשבר הסוכנות היהודית ברוסיה תצא מחר (ראשון) למוסקבה. המשלחת מורכבת בעיקר ממשפטנים, וגורם מדיני ששוחח עם "ישראל היום" הביע ספקות לגבי סיכוייה להשפיע על תוצאות ההליך בנושא. כזכור, משרד המשפטים הרוסי פנה לבית המשפט במוסקבה בבקשה לאסור על פעילות הסוכנות ברוסיה, בטענה שהיא עוסקת ב"איסוף מידע בלתי חוקי" על אזרחים רוסים. הדיון בנושא נקבע ליום חמישי הקרוב, 28 ביולי. 

בישראל אינם יודעים לומר נכון לעכשיו מה עומד מאחורי האיום הרוסי לסגור את פעילות הסוכנות במדינה, אך הדעה השולטת היא שלא מדובר בעניין משפטי כפי שהרוסים מציגים זאת, אלא בעניין מדיני. לאור זאת, ההערכה היא כי פתרון למשבר יושג רק באמצעים דיפלומטיים מאחורי הקלעים - ייתכן שבשיחה בין ראש המל"ל איל חולתא למקבילו הרוסי, או בין בכירים אחרים.

אף על פי כן, באופן גלוי בוחרת ישראל "לשחק את המשחק" של הרוסים כאילו מדובר בנושא משפטי, ולכן יוצאת למוסקבה משלחת המשפטנים. בפועל, מדובר במומחים ישראלים שאין להם זכות עמידה בבית משפט רוסי, והם יכולים לכל היותר לייעץ לעורכי הדין המקומיים של הסוכנות היהודית. ככל הידוע גם אין בין חברי המשלחת מומחים למשפט רוסי. 

בקרב חלק מהגורמים בישראל קיימת הערכה כי ייתכן שמקור ההתנכלות לסוכנות אינו בקרמלין, אלא באחד ממוקדי הכוח האחרים ברוסיה. איש אינו חולק על כך שפוטין הוא האיש החזק ביותר במדינה ושהוא מקיים שלטון אוטוריטרי, אך בניגוד לתדמיתו במערב הוא אינו שליט יחיד אבסולוטי בסגנון קים ג'ונג און בצפון קוריאה, ושלטונו נשען על מוקדי כוח שונים. אף על פי שפוטין עצמו אינו אנטישמי ואף נחשב לבעל גישה אוהדת ליהודים, בצמרת הרוסית קיימת תופעה של אנטישמיות.

פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה מתקיימת ממשרד ראשי במוסקבה ומכמה משרדים נוספים בערי שדה. בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים, שהצטברו לכדי דפוס, אשר במסגרתם נפתחו חקירות מקומיות נגד הסניפים בערי השדה. בישראל התייחסו לעניין כאל סוג של "הצקה" ברמה מקומית, שלרוב הסתיימה בלא כלום או לכל היותר בקנסות כספיים זעומים. עם זאת, פעילות זו הלחיצה חלק מעובדי הסוכנות המקומיים, שהרגישו שהשלטונות הרוסיים "מחפשים" אותם. 

הטענות הרווחות נגד הסוכנות היו כי היא עוסקת באיסוף מידע בלתי חוקי על אזרחים רוסים. בפועל, מדובר במידע שגרתי כגון מספרי טלפון, כתובות מייל וכדומה, שנאספו ממועמדים לעלייה, מבני נוער שביקשו להשתתף במחנות קיץ של הסוכנות, מיהודים שביקשו להירשם ללימודי עברית ועוד פעילויות בסגנון זה. הנחת העבודה בישראל הייתה כי מדובר ביוזמות של פוליטיקאים זוטרים יחסית ברמה המקומית שביקשו להפגין את כוחם. 

יד מכוונת מהקרמלין

המפנה אירע לפני כחודש, אז התקבל לראשונה במשרד הראשי של הסוכנות במוסקבה מכתב ממשרד המשפטים עם ממצאים לגבי כל הביקורות שנערכו בסניפי הארגון בערי השדה בשנים האחרונות. באותו רגע נדלקה בישראל נורה אדומה, ועלה החשד כי יד מכוונת ממוסקבה עמדה מלכתחילה מאחורי ה"הצקות" הללו, שאליהן התייחסו עד אז בשוויון נפש יחסי, או לחלופין שגורם בשלטון המרכזי החליט לנצל את החקירות המקומיות ולהפוך אותן לעניין מדיני. 

מבחינה משפטית הסוכנות אינה פועלת ברוסיה כארגון זר, אלא היא מאגדת את פעילותה בעמותה מקומית בשם "אנו". הבקשה שהגישו הרוסים לבית המשפט היא לסגור את פעילות העמותה במדינה. עורכי הדין של הסוכנות במוסקבה שלחו תשובה מפורטת לטענות, והציפייה בצד הישראלי הייתה שתתחיל התדיינות משפטית ארוכה שתסתיים בפשרה, מבלי לערב את בית המשפט. 

ההבנה שמדובר בעניין חריג בעל פוטנציאל נזק משמעותי נחתה כאשר התברר שהרוסים אינם מעוניינים במגעים לפשרה, אלא שהם מיהרו לפנות לבית המשפט על מנת ליישב את הנושא שם. ההערכה - לא רק בישראל אלא בכל מדינות המערב - היא כי בתי המשפט הרוסיים אינם פועלים על פי אמות מידה מערביות, אלא מונחים בעניינים כאלה על ידי גורמים פוליטיים. 

השימוע המקדמי שנקבע ל-28 ביולי אמור לקבוע אם החומר הוגש על פי הנהלים ואם הוא מצדיק פתיחת הליך משפטי. בישראל מעריכים כי אין כמעט סיכוי שהשופט יפסוק שאין מקום להליך משפטי - אלא אם יקבל "הוראה מגבוה" לעשות כן. זאת על אף שבמשרד החוץ הרוסי ממשיכים להתעקש שמדובר בעניין משפטי גרידא. 

האינטרס הרוסי

קיימות כמה השערות לגבי המניע האמיתי של הרוסים מאחורי המהלך, וחלקן אינן קשורות למלחמה באוקראינה. אחת ההשערות גורסת כי מדובר באי שביעות רצון מפעילות צה"ל בסוריה, ובהקשר זה קיימת גם השערה כי מקור המהלך אינו בקרמלין, אלא במשרד ההגנה הרוסי, שידוע כי אינו מרוצה מהתיאום מול ישראל שנכפה עליו על ידי פוטין. 

השערה נוספת היא כי העניין קשור לסוגיית חצר אלכסנדר בירושלים. ממשלת ישראל אמנם הוציא הנחיה להעביר את המתחם לידי הרוסים, אולם בפועל הנושא נתקע לאחר שבית המשפט פסל את ההנחיה. ייתכן כמובן שהמהלך הרוסי קשור בכל שלוש הסיבות הללו - העמדה הישראלית ביחס למלחמה באוקראינה, תקיפות צה"ל בסוריה וסוגיית חצר אלכסנדר - והוא בא לבטא חוסר שביעות רצון כללי מהתנהלותה של ישראל. 

מנגד, בירושלים לא התקבלה עד עתה שום דרישה לתמורה קונקרטית מצד הרוסים, מה שמערפל עוד יותר את המצב. בפרשות דומות בעבר, כמו פרשת נעמה יששכר, התקבלו כמעט מיד איתותים מרוסיה באשר למניע האמיתי ולתמורה המבוקשת - במקרה של יששכר דובר בשחרור האקר רוסי בעל מומחיות בלוחמת סייבר שהיה עצור בישראל. 

על רקע אי הוודאות הזו, מאחורי הקלעים נמשכים המאמצים המדיניים לפתור את הסוגייה. שגריר ישראל ברוסיה אלכסנדר בן צבי נפגש עם עם שר החוץ הרוסי, וכאמור תיתכן שיחה בין ראש המל"ל חולתא למקבילו הרוסי. במקביל, ייתכן כי בסופו של דבר לא יהיה מנוס מלפתור את הסוגיה בדרגים הגבוהים ביותר, בין ראש הממשלה, לפיד, לנשיא רוסיה, פוטין.