במטרה ליצור שותפות אמריקנית בפיתוח: מאחורי הקלעים של הצגת מערכת "מגן אור" לביידן

מאחורי הבחירה להציג לנשיא ביידן היום (רביעי) את "מגן אור" (מערכת יירוט הלייזר; א.כ), הייתה מחשבה מושכלת ורגישה. עד היום ישראל לא רצתה מעורבות אמריקנית בפרויקט המתוחכם, כי אמנם יש לאמריקנים יכולת כלכלית וטכנולוגית לסייע, אבל גם לחברים הכי טובים לא חייבים לספר את כל הסודות. בסוף, יש גם תחרות בין תעשיות הביטחון של שתי המדינות.

לא סיוע, בקשת שותפות

בנוסף, שותפות אמריקנית בפיתוח המערכת, עשויה להעניק להם זכות וטו על מכירתה בעולם. ועוד שיקול, לא כדאי להיקלע שוב למצב שבו מימון למערכת הגנה חיונית, תלוי באצבעות של חברי קונגרס אנטי ישראלים – כפי שקרה בשנה שעברה עם כיפת ברזל. לכן עד כה, ישראל דחתה בנימוס הצעות אמריקניות להשתלב בפרויקט.

אבל עכשיו, כשהפיתוח העצמאי על סף סיום, המשאבים האמריקנים יכולים לקדם את המערכת. ועדיין, בצד הישראלי לא מדברים על 'סיוע' אמריקני אלא על 'בקשת שותפות' בסיום הפיתוח והייצור של 'מגן אור'. זה יהיה אחד הנושאים שראש הממשלה לפיד יעלה היום בפגישה עם ביידן.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש הממשלה יאיר לפיד יחתמו היום על "הצהרת ירושלים", באירוע שיהווה את שיאו המדיני של ביקור ביידן בישראל. מדובר במסמך שמעגן מחדש את מחויבותה של ארה"ב לביטחונה של ישראל בכלל, ולמניעת נשק גרעיני מאיראן בפרט.

ההצהרה תכלול התחייבות מפורשת של ארה"ב שלא לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני לעולם. בנוסף, היא תכלול רמיזה לאפשרות של שימוש בכוח צבאי כדי להבטיח יעד זה. בהצהרה ייכתב כי שתי המדינות מתחייבות "לנצל את כל מרכיבי הכוח הלאומי שלהם כדי להבטיח זאת".

בעבר הייתה עמדתו הרשמית של ביידן שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני "במשמרת שלי". ראש הממשלה הקודם בנט הצליח להעצים את ההתחייבות של הנשיא לכך שלאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני. החזרה על הדברים כעת, בעיצומו של המו"מ על הסכם הגרעין ובליווי איום צבאי מרומז, נתפשת בישראל כהישג משמעותי.

חלק מרכזי בשיחה יעסוק באיראן

ביידן אף אמר במילים מפורשות, בראיון ליונית לוי ששודר בחדשות 12, כי לא יהסס להפעיל כוח צבאי נגד איראן "כמוצא אחרון". צבר ההתבטאויות הללו מייצר, אולי, לראשונה מזה זמן רב מנוף לחץ מעט משמעותי יותר על טהרן.

הצהרת ירושלים תכלול גם את חידוש ההתחייבות האמריקנית שניתנה בתקופת נשיאותו של ברק אובמה לסיוע צבאי לישראל בעשר השנים הקרובות. עם זאת, גורמים מדיניים הדגישו כי ההצהרה לא תתמצה באישור מחדש של התחייבויות מהעבר, וכי ניתן לראות בה "טיוטה ליחסי ישראל-ארה"ב בשנתיים הקרובות".

בנוסף, ביידן ולפיד יקיימו בהמשך שיחת ועידה דיגיטלית עם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ועם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. השיחה תיערך במסגרת פורום מרובע חדש של ארבע המדינות, המכונה I2U2, ומטרתה המוצהרת לדון בסוגיות של ביטחון תזונתי לנוכח משבר החיטה העולמי שיצרה המלחמה באוקראינה.

קשרי מסחר משמעותיים

עם זאת, ההערכה היא כי חלק מרכזי בשיחה יעסוק באיראן, שאיתה יש להודו יחסים קרובים יחסית. ההודים מעולם לא הפרו את הסנקציות נגד טהרן באופן רשמי, אך ניסו למצוא דרכים לשמר את שיתופי הפעולה שלהם איתה.

בירושלים ובאבו דאבי, שלהן קשרי מסחר משמעותיים עם הודו, מעוניינים לשכנע את מודי לדלל את קשריו עם איראן. לישראל גם מנוף לחץ ביטחוני בהקשר זה, מאחר שהיא אחת מספקיות הנשק המרכזיות של הצבא ההודי.

ארה"ב מצידה מעוניינת בכינון דיאלוג אסטרטגי עם הודו על רקע היריבות המשותפת של שתי המעצמות עם סין.