החמרת אזהרת המסע לטורקיה לא התקבלה בקלות. גורמי הביטחון השונים לחצו לקבל אותה כבר לפני כמה ימים על רקע מידע חד-משמעי על ניסיונות של איראן לבצע פיגועי טרור נגד יעדים ישראליים, אבל בדרג המדיני התלבטו, מחשש לפגיעה ביחסים העדינים עם טורקיה.
מאחורי הקלעים התנהלו מגעים אינטנסיביים בין ירושלים לאנקרה כדי להסביר את המהלך החריג. בטורקיה חששו, ובצדק, מגל ביטולים של תיירים ישראלים בפתחה של עונת התיירות ומהפגיעה הכלכלית שתיגרם בשל כך. בישראל הבהירו שהצעד הזה אינו מכוון נגד טורקיה או נגד מנהיגה, ארדואן, וכי היה ננקט גם בכל מדינה אחרת כדי להציל חיי אדם.
המגעים האלה נוהלו בכמה צירים מקבילים: בין משרדי החוץ של שתי המדינות, בין היועצים לביטחון לאומי, ובין שירותי הביטחון של המדינות. הערוץ הזה, הביטחוני, גם שימש להעברת המידע שעל בסיסו החליטה ישראל להוציא את אזהרת המסע החמורה.
מדובר בערוץ מקצועי, שהתקיים בין המדינות גם במהלך שנות הנתק המדיני בין ישראל לטורקיה; המוסד העביר באמצעותו בעשור הקודם מידע ששימש לסיכול עשרות פיגועים מתוכננים של דאעש בטורקיה, וגם את המידע שאפשר את סיכול הפיגוע שתוכנן בטורקיה נגד יעדים ישראליים באחרונה.
"אין 100% הצלחה"
בישראל קיוו כי טורקיה תפעל דיפלומטית מול טהרן כדי לבלום את תוכניות הפיגוע האיראניות, שהוגדרו אתמול בידי גורם בכיר כ"מיידיות ומסוכנות מאוד".
אולם הטורקים נמנעים מכך בשלב הנוכחי ומעדיפים להתמקד במאמצי הסיכול על אדמתם. בינתיים, נושאים המאמצים האלה פרי בזכות המידע המודיעיני המצוין שמספקת ישראל, אבל במערכת הביטחון מזהירים ש"אין מאה אחוזי הצלחה מאה אחוז מהזמן", ולכן הוחלט לפנות לאזרחים הישראלים ולבקש שיבטלו את נסיעתם לטורקיה או ייצאו לאלתר מהמדינה.
המאמץ האיראני מתבצע בכמה דרכים בו בזמן. רובן מנוהלות בידי יחידה 840 של כוח קודס במשמרות המהפכה, שאחד הבכירים בה, חסן סיאד חודאי, חוסל באחרונה בפעולה שיוחסה למוסד.
על הכוונת: תיירים או אנשי עסקים שמבקרים בטורקיה, בעיקר באיסטנבול, ויעדים ישראליים ויהודיים במדינה. נעשה גם ניסיון לפתות אנשי עסקים ישראלים להגיע לטורקיה למטרות עסקיות לכאורה, כדי לחטוף אותם. חלק מהמאמצים האלה נעשים בידי האיראנים עצמם, וחלקם באמצעות שלוחים.
בטורקיה יש כמה רשתות מקומיות שפועלות לאיסוף מידע ולביצוע פיגועים. לצידן, יש שכירי חרב - בעיקר פקיסטנים ואפגנים, וכן סוחרי סמים - שאיראן שכרה לביצוע הפיגועים עצמם. גם מתווה הפיגוע הוא דינמי, ומבחינת איראן "הכל הולך" - מחטיפות ועד פיגועי מטען, ירי או דקירה.
הרצון האיראני בנקמה מיידית התחדד מאוד בימים האחרונים, על רקע גל מקרי המוות המסתוריים של כמה גורמים שהיו מעורבים בפרויקט הגרעין ובתעשיית הנשק והטרור של איראן.
התקשורת האיראנית והבינלאומית ייחסה את כל המקרים האלה למוסד, אבל ניסיון העבר מלמד שיש גורמים אחרים - מארגוני אופוזיציה באיראן ועד לחיסולי חשבונות פנימיים ונסיבות טבעיות - שאחראיים לחלקם.
אולם גם אם ישראל לא אחראית לכל פעולות החיסול, אין ספק שמדובר בשינוי מגמה. עד לאחרונה פעלה ישראל באיראן רק נגד אישים או אמצעים שקשורים לפרויקט הגרעין האיראני.
פעולות נגד מי שהיו מעורבים בהברחות האמל"ח ובפעולות טרור התבצעו במדינות אחרות, לרבות במדינות שגובלות בישראל. דומה שכעת החליטה ישראל להעתיק את זירת הפעילות העיקרית נגד איראן לאיראן עצמה. לא עוד מרדף אחר השלוחים האיראנים בלבנון, בסוריה או בעיראק, אלא פגיעה במי ששולחים אותם בטהרן. לכך כיוון ראש הממשלה בנט, כשאמר שישראל עברה מפעולה נגד זרועות התמנון לפעולה נגד ראשו.
סיכון לצד יתרון
בהנחיה החדשה הזאת יש סיכון מובנה: הפגיעה הגלויה באיראנים (גם אם היא מתבצעת בדרכים חשאיות) מחייבת אותם לתגובה, ומגבירה את הסיכון לישראלים וליהודים ברחבי העולם. מנגד, יש בה גם יתרון: היא מכניסה את איראן למגננה, ומחייבת את כל מי שמעורב בתעשיית הגרעין/נשק/טרור להשקיע מאמצים וקשב בשמירה על חייו ועל סביבתו.
הפעילות הישראלית האינטנסיבית הזאת (כולל במב"מ) נשענת, בין היתר, על העובדה שהסכם הגרעין החדש טרם נחתם, והעולם טרוד במלחמה באוקראינה. גם איראן בונה על כך כשהיא מאמינה שתיחלץ בשלום מפיגוע שתבצע בטורקיה או ביעד אחר.
המאבק הישראלי-איראני הזה צפוי להימשך בתקופה הקרובה, ואולי גם להחריף. הסיכונים שגלומים בו מחייבים לא רק צעדים מדינתיים, אלא גם אחריות אישית - שעליה הצביע אתמול שר החוץ לפיד בקריאתו לישראלים שלא לנסוע לטורקיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו