הקואליציה מקווה לתוספת זמן

לנהל מדינה עם אתגרים מבית - משרד ראש הממשלה

כשנפתלי בנט נכנס למשרד רה"מ, הוא ידע שקיבל על עצמו את הג'וב המסובך ביותר בעולם - אבל סביר להניח שגם הוא לא שיער שכך תיראה שנתו הראשונה בתפקיד. בנט התיישב על כיסאו בסיטואציה פוליטית חסרת תקדים, של ראש ממשלה ממפלגה קטנה עם קואליציה בלי שום דבק רעיוני, למעט התיעוב המשותף של חבריה לבנימין נתניהו.

כאשר באים לסכם את מבחן התוצאה עד עתה, התנאים הבלתי אפשריים הללו אמורים לכאורה להיחשב כ"נסיבות מקילות". אולם למעשה, בנט הוא שיצר אותם במו ידיו, בהבינו שזו אולי ההזדמנות היחידה שתהיה לו לכהן בתפקיד. כבר כמעט הספקנו לשכוח, אבל המשימה הראשונה שאיתה התמודד בנט היתה משבר הקורונה. בנט, שבתחילת המגיפה צידד במדיניות מחמירה מול הנגיף, שינה את טעמו ובחר להימנע כמעט לגמרי מהגבלות משמעותיות. הוא טען, בצדק מסוים, שהנסיבות השתנו - אך השורה התחתונה היא שקרוב ל-4,500 ישראלים מתו במשמרת שלו. זכורה לרעה ההתבטאות של "גורם מדיני בכיר", שהחליט לאמץ את טיעוני הכזב של מכחישי הקורונה ואמר בתדרוך לכתבים ש"רבים מהחולים מתים עם הנגיף ולא בגללו".

בחזית הפלשתינית בנט בעיקר ניסה לשמור על רגיעה, ונכון לעכשיו נראה שממשלתו הצליחה לבלום את גל הטרור. מול הרשות אין ולא צפויה התקדמות מדינית, וגם מול חמאס התחושה היא שלא הרבה השתנה מהממשלה הקודמת. בחזית האיראנית הצליח בנט - גם כן, נכון לעכשיו - לסכל את הסכם הגרעין, שנראה היה כעובדה גמורה.

נושא מורכב נוסף שאיתו התמודד הוא המלחמה באוקראינה, שלגביו הנהיג בנט קו זהיר אך שנוי במחלוקת. הוא הקפיד שלא להרגיז את הרוסים כדי לשמור על חופש הפעולה של צה"ל בסוריה - גם במחיר של עמימות מוסרית וביקורת ממדינות המערב. ניסיונות התיווך שלו מול פוטין וזלנסקי רוממו אותו לזמן קצר למעמד של מדינאי בינלאומי, אך הסתיימו ללא תוצאות ממשיות ולא בטוח שהועילו לישראל.

ניסיונות התיווך של בנט מול פוטין וזלנסקי רוממו אותו לזמן קצר למעמד של מדינאי בינלאומי, אך הסתיימו ללא תוצאות ממשיות

כמה מהאתגרים הגדולים של בנט היו דווקא בזירה הפנימית: הוא זוכה לשבחים מהשרים על יחסי האנוש הטובים שלו, אך נראה שחלק מהשרים הבכירים מתנהלים בעצמאות ולא תמיד "סופרים" אותו. כאשר שקע בעניינים שברומו של עולם הזניח את תחזוקת חברי הקואליציה, ונקלע בעקבות זאת למשבר שמאיים למוטט את ממשלתו.

גם לשכת בנט סובלת מגל עזיבות ומיחסים עכורים. לבסוף, כמה שערוריות מיותרות פגעו בתדמיתו. בנט מתייחס בחרדת קודש לתפקידו, והתשוקה שלו לפעול במרץ לטובת העם והמדינה נראית אמיתית. הבעיה היא שבתנאים הפוליטיים שקיבל על עצמו, לא בטוח שזה אפשרי.

תמיר מורג

התקציב שחרר את הפקק - משרד הביטחון

לאחר שנתיים שבהן התנהלה מערכת הביטחון ללא תקציב וללא יכולת לנהל התקשרויות ארוכות טווח, הודות להקמת הממשלה - ובעיקר הודות להעברת התקציב - במשרד הביטחון ובצה"ל נשמו לרווחה, והחלו לחתום על חוזי רכש והצטיידות שהיו תקועים במשך זמן רב.

בתקציב עוגנה לראשונה תוכנית מיגון הצפון בכשלושה מיליארד שקלים בשלוש שנים, וההערכה היא שהפרויקט יושלם בתוך כמה שנים. כמו כן, רצף הפיגועים הביא את מערכת הביטחון להסיט תקציבים, ובאפריל אושרה בקבינט הצעת גנץ להקצות 360 מיליון שקלים לבניית 40 ק"מ נוספים למכשול התפר.

לפני כמה חודשים הצליח גנץ גם לדחות בכמה שנים את קיצור שירות החובה לגברים בחודשיים נוספים, ולפיכך שירות החובה לגברים יישאר 32 חודשים. אך במקביל לכך, ספגה מערכת הביטחון בחודשים האחרונים ביקורת ציבורית קשה בכל הנוגע להתנהלות בסוגיית הפנסיות של אנשי הקבע.

משרד הביטחון האיץ מאוד את הכנות הצבא לתקיפה באיראן, לאחר שהתברר שאיראן שועטת לפצצה ומושכת זמן. הממשלה הקצתה תקציב להיערכות לקראת פעילות במעגל שלישי, וחיל האוויר החל להתאמן לאפשרות כזו.

במקביל, משרד הביטחון שם דגש על יישום רפורמת "נפש אחת" לפצועי צה"ל, ובמסגרת העברת תקציב הביטחון נקבע כי ב־2021 יתווספו 1.2 מיליארד שקלים לטובת הרפורמה, ובשנת 2022 נוספו 900 מיליון שקלים נוספים.

למרות ההישגים הרבים, גנץ לא הצליח לקדם את רפורמת מתווה הגיוס שהציג, שבמסגרתה תוקם מינהלת שירות משותפת - אזרחית וצבאית - שתמיין את כל הצעירים שיגיעו לגיל גיוס, ובהם ערבים וחרדים.

לילך שובל

עמדה ברורה מול אוקראינה - משרד החוץ

תחת שרביטו של יאיר לפיד כראש הממשלה החליפי וכשר החוץ, המשרד הממונה על קשרי ישראל והעולם נהנה מפריחה שלא ידע כמוה. התקציבים חזרו והוגדלו, וההשפעה שנעלמה הושבה.

אם תקופת נתניהו אופיינה בהדרת משרד החוץ מהשולחן, הרי לפיד לא רק החזיר אותו למרכז הבמה - אלא גם דאג שהשב"כ, המוסד, אמ"ן והמל"ל יזרימו אליו מידע, ויקבלו ממנו כזה. גם מערך ההסברה הלאומי - שגווע בתקופת נתניהו - חזר לחיים, ומשרד החוץ לוקח בו חלק מרכזי.

הדוגמה המובהקת לדומיננטיות של משרד החוץ היא בית החולים שהפעילה ישראל באוקראינה. באסונות קודמים, פיקוד העורף היה מפעיל את בתי החולים בעולם. הפעם, גם בגלל הרגישות של נוכחות חיילים בשדה קרב של מדינות אחרות - אך גם כי משרד החוץ מקבל כעת את מלוא תשומת הלב - הוא זה שניהל את המבצע.

לפיד עצמו היה אקטיבי למדי בחודשים הראשונים. הוא ערך ביקורים והשיק יוזמות, נקט עמדה ברורה בנוגע לפלישה לאוקראינה, ובצדק גינה שוב ושוב את פשעי פוטין וצבאו. גם מבצע הוצאת הישראלים והיהודים מאוקראינה לפני המלחמה ובמהלכה נוהל היטב על ידיו ועל ידי המשרד.

מאז פרישת עידית סילמן, וגם בגלל העיצומים במשרד החוץ, לפיד גם מקורקע וגם מרוכז יותר בפוליטיקה מאשר במדינאות. לא מדברים על זה, אבל מדובר בשיתוק של חלק משמעותי מעבודת שר החוץ. לא קשה לדמיין מה היה אומר ראש האופוזיציה לפיד על שר חוץ שעיקר מעייניו בפוליטיקה ולא יכול לצאת מהארץ.

אריאל כהנא

מבחן התוצאה יכריע - משרד החינוך

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון יכולה לרשום לעצמה הישג. תוכנית הדגל שלה לשינוי שיטת בחינות הבגרות במקצועות הרוח (היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות) יצאה לדרך, ותחל כבר בספטמבר הקרוב. לאט-לאט היא מיישמת את חזונה בנוגע לאופן שבו צריכה להיראות לדבריה המערכת. בית הדין הארצי לעבודה כבר רמז לארגון המורים, המתנגד לרפורמה, כי ההחלטות הפדגוגיות הן שלה בלבד.

עם זאת, מערכת החינוך רק מתחילה להתאושש משנתיים קשות של קורונה. הנושאים הבוערים שעל הפרק הם צמצום הפערים במתמטיקה, בשפה ובאנגלית, שמשרד החינוך מתמודד איתם כבר שנים.

פערים אלו אף העמיקו, ולצידם גם הפערים הרגשיים שנצברו, שכבר הביאו למקרי אלימות, לחרדות ועוד בקרב התלמידים. נראה שמשרד החינוך מנסה לשפוך עוד ועוד תקציבים (התקציב שלו השנה הוא 70 מיליארד שקלים), אך אם לא ימצא את התוכנית הנכונה – הכל יירד לטמיון.

תוכנית אחרת של שרת החינוך (גפ"ן - גמישות פדגוגית ניהולית), שמעניקה למנהלים סלים תקציביים, הוצגה אמנם כחדשנית, אך בשטח טוענים כי היא מסורבלת, לא הוסיפה תקציבים נוספים לבתי הספר - ומנגד יצרה עוד עבודה ללא תגמול.

ובכלל, גם תדמיתה האישית של השרה ספגה מכה בתקופת הקורונה, עם הוויכוחים על חיסוני ילדים בבתי הספר – תדמית שהיא תנסה לשקם.

נושא נוסף שעומד על הפרק הוא הסכמי השכר עם עובדי ההוראה, גם ביסודי וגם בעל־יסודי. אמנם הוויכוח הוא מול האוצר, אך מערכת החינוך עלולה גם היא להיפגע ממנו.

נועם (דבול) דביר

נדרשים פתרונות נוספים - משרדי האוצר והכלכלה

באוצר קיבלו לא מעט שבחים מגופים שונים, ויש על מה. המשק בתעסוקה מלאה, עם שיעור אבטלה נמוך משהיה לפני הקורונה, הגירעון התקציבי הצטמצם לרמה קרובה לאפס, והצמיחה שנרשמה אשתקד היתה מהגבוהות במדינות המפותחות.

כאשר מסתכלים על הפרמטרים האלה, ניתן אף לומר שהקורונה עשתה טוב למשק - ברמת המקרו. ואולם, כאשר מסתכלים ברמת המיקרו, מקבלים תמונת מצב שונה לחלוטין. בכל הנוגע ליוקר המחיה - המצב במשק רק החמיר. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ביותר מ-16% - קצב עלייה מסחרר שלא נראה כמותו מ-2010. גם רמת האינפלציה, שהגיעה ל־4% בשנה האחרונה, נמצאת בשיא של 11 שנים.

למרות המספרים המבהילים, צריך לציין שישראל אינה חריגה, וקצב עליית המחירים בה עוד מתון בהשוואה למתרחש במרבית המדינות המפותחות. עם זאת,ישראל נכנסה לגל ההתייקרויות כשרמת יוקר המחיה בה גבוהה בכ-20% מהממוצע במדינות המפותחות.

הממשלה מנסה להילחם ביוקר המחיה על ידי הרחבת התחרות, בעיקר דרך הסרת מכסי היבוא על מוצרים וכן בהקלות במתן אישורי יבוא. בחוק ההסדרים מכלול מרשים של רפורמות חשובות - כאלה שהיו תקועות במשך שנים למרות יוקר המחיה, כמו רפורמת היבוא ורפורמת החקלאות.

הצרכן טרם מרגיש את השפעת הרפורמות. תוצאות רפורמת היבוא ייראו כנראה רק בעוד כמה חודשים. באשר לרפורמת החקלאות - חלקיה החשובים עדיין לא אושרו, ובמצב הקואליציה יישומם נתון בספק.

ומה בנוגע למחירי הדיור? למרות הדחיפות לטפל בסוגיה, עדיין לא הוצגו פתרונות אמיתיים.

סוניה גורודיסקי

סבך של ביורוקרטיה - משרד הפנים

עם כניסתה לתפקיד, הכריזה שרת הפנים איילת שקד על כוונתה לפעול כדי להתמודד עם משבר הדיור בדרך של זירוז הליכי תכנון והגדלת היצע הדיור, תוך כדי קיצור הליכי קבלת היתרי בנייה. לצד זה, הצהירה שתפעל ליישום רפורמה ברישוי עסקים כדי להקל על בעלי עסק ועצמאים. שקד קידמה את הנושאים האלה, אבל הדרך עוד ארוכה - וסבך הביורוקרטיה עדיין לא נפתר עד תום.

שקד פועלת להקמת 14 יישובים חדשים בנגב, מתוך רצון לתפיסת אדמות המדינה בנגב וחיזוק הפריפריה. השרה הפכה את באר יעקב וחריש לערים בישראל, לאור קצב גידול מרשים שלהן ופוטנציאל צמיחה בשנים הקרובות, ואף פעלה להעברת החלטת ממשלה לחיזוק ולפיתוח חריש. כמו כן, בוועדות הגיאוגרפיות נחתמו עשרות החלטות על העברת שטחים וחלוקת הכנסות, וגם הועברו דונמים רבים לקריית גת, ליקנעם ולרכסים, לטובת קידום תוכניות בנייה. בתחום רישוי העסקים שקד קידמה הקלה רגולטורית על מספר רב של בעלי עסקים, שתביא לחיסכון ניכר של עשרות אלפי שקלים לכל בעל עסק.

שקד קידמה גם את נושא הפטור מוויזה לארה"ב עבור ישראלים, ותאריך היעד להשגת הפטור המיוחל הוא פברואר 2023. כדי להתגבר על המחסור בעובדים סיעודיים ועל המצוקה של המשפחות המעסיקות עובד זר בתחום זה, הוחלט על הענקת אישור שהייה עבור 2,000 עובדים זרים. אלה יוכלו להמשיך ולהישאר בעבודתם, חרף העובדה שפרק הזמן של העסקתם הסתיים. בעניין זה, כמו בכל תחומי אחריותה, נותרה לשקד עבודה רבה.

יורי ילון

החוק החשוב יעבור? - משרד הרווחה והביטחון החברתי

עם העיניים לחוק למען אנשים עם מוגבלות ותיקון תחלואות משרד הרווחה: שר הרווחה מאיר כהן מנסה להעביר את החוק המשמעותי ביותר עבורו - חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שמשמעו העברת אנשים עם מוגבלות ממעונות לדיור בקהילה.

לטובת החוק יוקצו 2.2 מיליארד שקלים, ובמסגרתו אלפי דיירים יועברו ממעונות ומהוסטלים למגורים עצמאיים בדירות בקהילה.

החוק טרם עבר להצבעה בכנסת, ובמתווה הנוכחי של הקואליציה שום דבר עדיין לא סגור. אלא שגם אם יעבור החוק, עדיין חייבים משרד הרווחה והשר העומד בראשו לתת את הדעת על מקרי ההזנחה בהוסטלים של המשרד. לאורך השנים עברו המסגרות הפרטה, והן הועברו לפעול תחת עמותות שונות שמה שמנחה אותן הוא ההיבט התקציבי. לראיה - התוצאות הקשות של פטירת החוסים במעון בחולון. אסור למשרד ולשר לטאטא את המקרים האלה. הפקרת המסגרות - שכוללת מחסור בצוותים, תנאים ירודים ופגיעות מיניות ואלימות - מתרחשת גם במסגרות לאנשים עם מוגבלות וגם במסגרות לקטינים.

נושאים נוספים שעדיין מהווים אתגר הם אלימות כלפי נשים ורצח נשים - שנראה שעדיין לא מצליחים למגר. בנוסף, יש צורך לטפל בנושא העוני, ובעניין זה יש לציין שהמועצה הארצית לביטחון תזונתי התכנסה מחדש.

נועם (דבול) דביר

להיאבק כדי לשנות - משרד התקשורת

כהונתו הנוכחית של השר יועז הנדל במשרד התקשורת היא השנייה שלו. לפיכך, נראה שהשר הגיע ממוקד יותר לתפקיד ופעל באופן ממוקד בכמה נושאים מרכזיים שהיו חשובים לו ביותר.

הרפורמה הראשונה שקידם הנדל היתה ביטול הפיצול בין ספקי התשתית לספקי התוכן בתחום האינטרנט. כך נוצרה מציאות שבה לצרכן יש כעת כתובת אחת מרכזית בכל תחום תקלות האינטרנט, ונחסכה ממנו השוטטות בין כמה גורמים כדי לפתור תקלות או לקבל שירות - הן בתחום התשתית והן בתחום הרשת.

מעבר לכך, פעל השר לפתור את בעיית דשדוש דואר ישראל. זאת, על ידי פעולות להפרטת החברה. במקביל פתח השר את השוק לתחרות.

חשוב לציין כי במסגרת ההפרטה יצטרך הדואר לעבור תוכנית הבראה רחבה וייעול, אולם נראה שהרכבת למכירת הדואר לציבור יצאה מהתחנה.

יש שני תחומים נוספים שבהם השר פעל ושאותם קידם במסגרת כהונתו הנוכחית. הראשון הוא המשך פרויקט פריסת הסיבים האופטיים בפריפריה וביישובי הקצה, כדי לאפשר תעבורת אינטרנט מהירה וזולה בכל רחבי הארץ ולא רק במרכז. לתעבורת רשת טובה יש השלכות כלכליות רבות, וכן לנתינת אפשרות לחברות טכנולוגיה ואחרות לעבוד מחוץ למרכז הגיאוגרפי בצורה טובה.

הנושא האחרון שבו היו להנדל מאבקים רבים הוא ניוד הטלפונים הכשרים. אם עד החלטתו שלטה בשוק ועדת רבנים - הרי השר חתך את השפעת הוועדה והחזיר את שיקול הדעת לצרכנים החרדים עצמם.

אסף גולן