כך נחנקת ההתיישבות בגליל

מדיניות התכנון והבנייה של הממשלות עשויה להוביל לאובדן הלגיטימציה של ישראל על ריבונותה בגליל - כך מזהירים ראשי מועצות בצפון הארץ.

הם מצביעים על מדיניות טיפוח וחיזוק רבת עוצמה למגזר הערבי מחד, ו"חנק ההתיישבות היהודית" מאידך.

לדברי דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב, "אם לא יהיה שינוי כיוון חד ומיידי, אנחנו עלולים לרדת לפחות מ־10 אחוזים יהודים בגליל, כולל תושבי הערים. האם זה המקום שאנחנו רוצים להגיע אליו?".

בכיר לשעבר ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אמר כי "תפיסות תכנוניות בכל העולם רואות בהתיישבות הכפרית נטל סביבתי וכלכלי. לכן הגישה היא לצמצם ולצופף עד המטר האחרון את הבנייה הכפרית. במקביל, תפיסות משפטיות רואות בערבים מיעוט וביהודים רוב, ולכן מעמיסות הגבלות על היישובים היהודיים, ומעניקות פטור מוחלט לאלה הערביים".

מבדיקת "ישראל היום" עולה כי כבר שנים ארוכות המדינה מאפשרת לרשויות המקומיות בצפון לספח אליהן קרקעות שמוגדרות באופן לא רשמי כ"אדמות הכפר". מונח זה מתאר את השטחים שיועדו למדינה הערבית על פי תוכנית החלוקה מ־1947.

בלי מכרזים או שמאות

במקביל, ברמ"י החליטו רק לאחרונה כי "מדיניות הקצאת הקרקע למטרות מגורים ביישובי מיעוטים, נותנת משקל לזיקה קהילתית־תרבותית ונפשית־רגשית של בני יישוב אל אדמת היישוב שבו נולדו, התחנכו ובגרו". אין בנמצא החלטה דומה לגבי ההתיישבות היהודית.

בנוסף, המדינה לא מסוגלת לנהל תהליך מכרזי במגזר, בשל חוסר אכיפה. גם ניסיונות של רמ"י לקיים שמאות יזומה נכשלו, בשל בעיית האלימות.

באחת מהישיבות האחרונות של הנהלת רמ"י ציין אלכס חפץ, נציג קק"ל: "יש שומות בכפר כנא או בעראבה או בסחנין, אחר כך אתה מבין שהמחירים במקום הם הרבה יותר גבוהים. אתה עושה עוול: לא יהודי יקבל קרקע במחיר מופחת, ויהודי, גם אם הוא עשיר, יקבל קרקע במחיר מלא פלוס".

שילוב המרכיבים הללו מוליד אבסורד מדהים. ביישובים היהודיים גילון, צורית או שורשים, יעלה מגרש 1,150,000 שקלים, כאשר המחיר משקף את שווי הקרקע ואת עלות הפיתוח. אבל בכפר שעאב, הצמוד אליהם והגדול פי כמה, המחיר למגרש יהיה 50,000 שקלים בלבד לבנייה צמודת קרקע. פערים דומים יש בין מצפה כמון לכמאנה, בין מורשת לדמיידה, ובכל הגליל.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "בשנת 2021 שווקו מעל 100,000 יח"ד, מהן 30,000 באזור הגליל. כמו כן, לראשונה קידם המשרד את אישור מועצת מקרקעי ישראל לחתימה על הסכמי גג עם מועצות אזוריות, שלפיהם מועצות שישווקו לפחות 2,500 יחידות דיור בתחומן, במהלך של ארבע שנים, יתוקצבו עם חתימת הסכמי הגג עבור תשתיות תומכות אכלוס, מוסדות ציבור ותיקון תשתיות קיימות".

התחקיר המלא יפורסם מחר ב"ישראל השבוע".