"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארה"ב וישראל מול איראן: מי ייבהל ראשון?

לצניחת הריאל השלכות אסטרטגיות משמעותיות • ממשל טראמפ חותר לערעור חוסנו של משטר המהפכה, והמתח בגבולה הצפוני של ישראל עלול להחמיר • פרשנות

,עודכן

יש עובדות מדיניות ואסטרטגיות שיש להן ביטוי מתמטי. כאשר הריאל האיראני צונח ללא מעצורים אל מתחת לקו ה-100 אלף לדולר, והרבה מעבר לכך - וזאת עוד לפני שהסנקציות האמריקניות המחודשות נכנסו לתוקף - פירוש הדבר הוא שהעם האיראני אינו מאמין ביכולתם של מנהיגיו לעמוד בהצלחה בפני מנגנוני הלחץ האמריקניים. הם מצביעים ברגליים, בבריחה מן המטבע המקומי ובריצה אל ערמות של "ירוק שחור" מתחת לבלטות. הם גם יוצאים שוב ושוב לרחובות.

משמעותה האסטרטגית של מגמה זו נגזרת מכך שממשל טראמפ - ספציפית, שר החוץ וראש ה-CIA לשעבר פומפאו והיועץ לבטחון לאומי בולטון - חותר כמעט במוצהר לערעור חוסנו הפנימי של משטר המהפכה האיראני. אפילו הצעתו של טראמפ להיוועד עם רוחאני יכולה להתפרש כמהלך המכוון להעמיק את המתח בין ה-מולות (אנשי הדת המחזיקים בשלטון) לבין הציבור הרחב. כך היא גם מתפרשת בטהרן: בעיני חמינאי מדובר בנסיון לכפות על איראן לנהל מו"מ מעמדת חולשה מובהקת, מלווה באיומים על עצם הישרדות המשטר.

מטבע הדברים, בטווח המיידי, מצב זה עלול להביא להחרפה נוספת במתיחות בין ארה"ב (וסעודיה) לאיראן, שעקבותיה כבר ניכרו סביב הלחימה בתימן. לפחות להלכה, גם המתח בצפון עלול להחמיר, אם כי מהלכיה של ישראל מול רוסיה נועדו לוודא שאיראן לא תוכל להשתמש בסוריה נגדנו. מדובר במשחק האסטרטגי המוכר בכינוי "תיש על הגשר": מי ייבהל ראשון?

למרות מסרי המלחמה המתלהמים של ראשי משמרות המהפכה, שכבר הזהירו את מנהיגי ארצם שלא להיענות למסריו של "השטן הגדול", יש סיכוי שהראשונה להיבהל תהיה איראן. בסופו של דבר, משאביה אינם שקולים לאלו של ארה"ב ושותפותיה בזירה - וישראל ביניהן - כל עוד לא חצתה את הסף לקראת יכולת גרעינית צבאית.

אם ימשיך מצבו של המשטר להחמיר מבית, תימצא הדרך, תחילה בערוצים שקטים - אזוריים ואירופיים - ואח"כ בגלוי, להיכנס למו"מ תכליתי בכל מכלול השאלות שעל הפרק: גרעין, טילים, חתרנות אזורית ודיכוי מבית. איראן תנסה כמובן לגרור זמן ו"למרוח" את בני שיחה: חשוב שארה"ב תעמוד על המשמר ותגדיר יעדים ברורים, ריאליים וקרובים בזמן.

הכותב משמש סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים ומרצה במרכז שלם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר