"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח מטריד: השטחים הירוקים אוזלים

"דו"ח מצב הטבע" חושף כי מעל 50 קמ"ר של שטחים פתוחים הוסבו לשטחי בניין • עשרות מינים של ציפורים תחת סכנת הכחדה

,עודכן
צילום: משה שי

איבוד שטחים פתוחים והכחדת מינים:תמונת מצב קשה עולה מ"דו"ח מצב הטבע הלאומי" שפורסם הבוקר (שני) על ידי המארג - התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע.

על פי הדו"ח, השלישי במספר שמפורסם, מתרחשים בישראל תהליכי פגיעה מתמשכים במערכות האקולוגיות הטבעיות. כמו מלמד הדו"ח על קצב מהיר של אבדן השטחים הפתוחים, שהוא גבוה במיוחד במרכז ובצפון הארץ.

לשם המחשה, מדי שנה שטחים פתוחים בהיקף גודלה של העיר כרמיאל הופכים לשטחים בנויים, כשבמקביל שטחים טבעיים ומיוערים בהיקף שטחה של הרצליה הופכים לשטחים חקלאיים.

כמו כן נמצא כי בשולי מוקדי פיתוח ובינוי מתבססות אוכלוסיות של בעלי חיים מתפרצים ופולשים, בהם מיני עופות אשר חודרים גם לשטחים המרוחקים יחסית מישובים.

על פי נתוני הספר האדום המעודכן, 65 (כ-30%) מבין 213 מיני הציפורים המקננות בישראל נמצאים בסכנת הכחדה.

מעל 50 קמ"ר של שטחים פתוחים הוסבו לשטחים בנויים

ישראל איבדה 52 קילומטרים רבועים של שטחים טבעיים ומיוערים לשטחי חקלאות בין השנים 2017-2014. בנוסף, באותן שנים 56 קילומטרים רבועים של שטחים פתוחים (שטח טבעי, מיוער וחקלאי) עברו התמרה לשטח בנוי. קצב ההתמרה הממוצע של שטחים פתוחים לשטחים בנויים בשנים 2017-2014 עמד על 20.8 קמ"ר בשנה. קצב זה גבוה משמעותית מקצב ההתמרה שנמדד בשני העשורים האחרונים. עוד מצוין בדו"ח כי השטח הבנוי מצפון לקו באר שבע גדול פי ארבעה לעומת השטח הדרומי לו.

"30% ממיני הציפורים תחת סכנת הכחדה, // צילום ארכיון: קוקו

במסגרת תכנית הניטור הלאומית, נצפתה התפשטות בשטחי המחיה וגידול באוכלוסיות של מספר מיני יונקים מלווי אדם באזורים המדבריים של ישראל, בהם שועל מצוי, תן זהוב ודרבן. לאוכלוסיות הגדולות של מינים אלו השפעה שלילית על מערכות אקולוגיות. מיני הבר תן זהוב, שועל מצוי, דרבן ונמייה מצויה נצפו בקרבת מוקדי פעילות אנושית (יישובים וחקלאות). לעומתם, מינים הרגישים לפעילות אדם, כגון צבי ארץ-ישראלי, צבי הנגב וצבוע מפוספס, נצפו בעיקר בשטחים רחוקים ממוקדי הפעילות האנושית. מיני ציפורים מקומיים ובעיקר מינים מתמחים כדוגמת שרקרק גמדי, קטה גדולה ופפיון הרים, נצפו בעיקר הרחק ממוקדי פיתוח ובינוי.

בישראל מאות מינים פולשים, בעלי חיים וצמחים. התפשטות והתבססות של מינים פולשים נחשבות לאחד האיומים המרכזיים על המגוון הביולוגי המקומי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. בין השנים 2010–2018 נוספו לפחות תשעה מיני צמחים פולשים חדשים לישראל. מינים אלה נמצאים בשלבי התפשטות ראשוניים בארץ, ואחד מהם, צחר כחלחל, נמצא ברשימת 100 המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם. בנוסף לצחר הכחלחל, גם המיינה המצויה ממשיכה להרחיב את תפוצתה לעומק השטח הטבעי באזורים הים תיכוניים ולמוקדי פעילות אדם בסביבה המדברית. התפשטותה מאיימת לדחוק מיני ציפורים מקומיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר