דו"ח מטריד: השטחים הירוקים אוזלים

איבוד שטחים פתוחים והכחדת מינים:תמונת מצב קשה עולה מ"דו"ח מצב הטבע הלאומי" שפורסם הבוקר (שני) על ידי המארג - התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע.

על פי הדו"ח, השלישי במספר שמפורסם, מתרחשים בישראל תהליכי פגיעה מתמשכים במערכות האקולוגיות הטבעיות. כמו מלמד הדו"ח על קצב מהיר של אבדן השטחים הפתוחים, שהוא גבוה במיוחד במרכז ובצפון הארץ.

לשם המחשה, מדי שנה שטחים פתוחים בהיקף גודלה של העיר כרמיאל הופכים לשטחים בנויים, כשבמקביל שטחים טבעיים ומיוערים בהיקף שטחה של הרצליה הופכים לשטחים חקלאיים.

כמו כן נמצא כי בשולי מוקדי פיתוח ובינוי מתבססות אוכלוסיות של בעלי חיים מתפרצים ופולשים, בהם מיני עופות אשר חודרים גם לשטחים המרוחקים יחסית מישובים.

על פי נתוני הספר האדום המעודכן, 65 (כ-30%) מבין 213 מיני הציפורים המקננות בישראל נמצאים בסכנת הכחדה.

מעל 50 קמ"ר של שטחים פתוחים הוסבו לשטחים בנויים

ישראל איבדה 52 קילומטרים רבועים של שטחים טבעיים ומיוערים לשטחי חקלאות בין השנים 2017-2014. בנוסף, באותן שנים 56 קילומטרים רבועים של שטחים פתוחים (שטח טבעי, מיוער וחקלאי) עברו התמרה לשטח בנוי. קצב ההתמרה הממוצע של שטחים פתוחים לשטחים בנויים בשנים 2017-2014 עמד על 20.8 קמ"ר בשנה. קצב זה גבוה משמעותית מקצב ההתמרה שנמדד בשני העשורים האחרונים. עוד מצוין בדו"ח כי השטח הבנוי מצפון לקו באר שבע גדול פי ארבעה לעומת השטח הדרומי לו.

"30% ממיני הציפורים תחת סכנת הכחדה, // צילום ארכיון: קוקו

במסגרת תכנית הניטור הלאומית, נצפתה התפשטות בשטחי המחיה וגידול באוכלוסיות של מספר מיני יונקים מלווי אדם באזורים המדבריים של ישראל, בהם שועל מצוי, תן זהוב ודרבן. לאוכלוסיות הגדולות של מינים אלו השפעה שלילית על מערכות אקולוגיות. מיני הבר תן זהוב, שועל מצוי, דרבן ונמייה מצויה נצפו בקרבת מוקדי פעילות אנושית (יישובים וחקלאות). לעומתם, מינים הרגישים לפעילות אדם, כגון צבי ארץ-ישראלי, צבי הנגב וצבוע מפוספס, נצפו בעיקר בשטחים רחוקים ממוקדי הפעילות האנושית. מיני ציפורים מקומיים ובעיקר מינים מתמחים כדוגמת שרקרק גמדי, קטה גדולה ופפיון הרים, נצפו בעיקר הרחק ממוקדי פיתוח ובינוי.

בישראל מאות מינים פולשים, בעלי חיים וצמחים. התפשטות והתבססות של מינים פולשים נחשבות לאחד האיומים המרכזיים על המגוון הביולוגי המקומי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. בין השנים 2010–2018 נוספו לפחות תשעה מיני צמחים פולשים חדשים לישראל. מינים אלה נמצאים בשלבי התפשטות ראשוניים בארץ, ואחד מהם, צחר כחלחל, נמצא ברשימת 100 המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם. בנוסף לצחר הכחלחל, גם המיינה המצויה ממשיכה להרחיב את תפוצתה לעומק השטח הטבעי באזורים הים תיכוניים ולמוקדי פעילות אדם בסביבה המדברית. התפשטותה מאיימת לדחוק מיני ציפורים מקומיים.