המאבק בזיהום בתי הזיקוק בחיפה: שני מחקרים חדשים החושפים את המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר במפרץ חיפה, וממפים את השכונות והאזורים הפגיעים ביותר לסיכון הסביבתי החמור, מספקים נקודת מבט מחודשת למאבק הממושך על עתיד בתי הזיקוק בחיפה.
באזור מפרץ חיפה מתגוררים כיום למעלה מחצי מיליון תושבים ומתבצעת בו פעילות תעשייתית אינטנסיבית, הכוללת ריכוז גדול של חומרים מסוכנים ומייצרת זיהום. הדריכות הנוכחית באיזור גוברת על רקע מסקנות ועדת המנכ"לים הבין משרדית בעניין סגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה שאמורות להינתן בקרוב.
המחקרים הנוכחיים בדקו את השפעותיו של זיהום האוויר בחיפה, דרך הערכת העלויות הנגרמות עקב נזקיו הבריאותיים ומדידת כמויות המזהמים בדמם של התושבים המקומיים. המחקרים מומנו על ידי המשרד להגנת הסביבה במסגרת קולות קוראים שפורסמו ב-2016 וב-2018 (כחלק מתכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה) ומתפרסמים כעת בסיוע "זווית", סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
המחקר הראשון אמד את הנזק הכלכלי המושת על הציבור כתוצאה מתחלואה ותמותה שמקורן בזיהום אוויר במפרץ חיפה (נכון ל-2015). במסגרת המחקר, שת"פ בין מכללת תל חי, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה, השתמשו החוקרים בשיטה חישובית חדשנית, במטרה להעריך כמה אנשים סובלים ממחלות ונפטרים בעקבות זיהום האוויר באזור מדי שנה. "מדובר בכלי שהתחילו לעבוד איתו בעולם רק בשנים האחרונות, ולפנינו כמעט לא השתמשו בו ברזולוציה של אזור ספציפי", מסבירה ד"ר קרן אגאי-שי, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן.
בשלב הבא, עשו החוקרים שימוש במודלים ובנתונים קיימים מתחום כלכלת הבריאות והסביבה, שהותאמו לישראל, כדי להעריך את העלויות שנגרמות בעקבות היקפי התחלואה והתמותה שנמצאו. הלכה למעשה, בחישוב זה נלקחו בחשבון הן עלויות ישירות, שכוללות עלויות אשפוז, מומחים רפואיים, שיקום, ביקורים בחדרי מיון ותרופות, והן עקיפות, כמו אובדן ימי עבודה ועלות נסיעות לטיפולים רפואיים.
החוקרים מצאו כי עלויות התחלואה והתמותה בעקבות זיהום האוויר במפרץ חיפה עמדו ב-2015 על בין 561 מיליון שקל ל- 1.3 מיליארד שקל לשנה. בנוסף העלה המחקר, כי מרבית התחלואה, התמותה והעלות הגבוהה ביותר נגרמו בעקבות חשיפה לתחמוצות חנקן (NOx) וגזים מזהמים שנוצרים כתוצאה מתהליכי שריפה בטמפרטורות גבוהות (כמו אלה שמתבצעים במפעלים בתעשייה ובמנועי כלי רכב, ד"ל).
בפועל, התמותה שנגרמה כתוצאה מזיהום תחבורתי באזור, שעמדה על פי הערכות החוקרים על כ-87 איש ב-2015, הייתה גבוהה משמעותית מזו שנגרמה בעקבות הזיהום התעשייתי, שעמד על כ-14 איש. בבחינת מיפוי השכונות הפגיעות ביותר לנזקיו של זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה עלה, כי שכונות הדר, נווה שאנן, נשר וקריית ים היו שכונות פגיעות במיוחד. "יש למחקרים כאלה תרומה משמעותית למאבק בזיהום במפרץ", מסביר פרופ' ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל חי. עוד הוסיף: "יש שכונות שפגיעות כי הן מאוד צפופות, ובאחרות האוכלוסייה היא רגישה – בדרך כלל כי היא מבוגרת או צעירה מאוד. השכונות שבהן קיימים שני המאפיינים הללו גם יחד הן הפגיעות ביותר".
לדבריו, ממצאים אלה יוכלו לאפשר את קביעתם של צעדי מדיניות נקודתיים, שיוכלו לסייע לאזורים הפגיעים. מחקר נוסף, שאיסוף הנתונים עבורו עדיין מתנהל, בוחן את רמותיהן של מתכות כבדות בדמם של תושבי מפרץ חיפה בהשוואה לשאר אוכלוסיית ישראל. המתכות שנבדקות במחקר הן עופרת, קדמיום, ארסן וכרום – חומרים מזהמים שמקורם הוא, בין השאר, בתחבורה ובתעשייה.
יחודו של המחקר הוא בכך שהחוקרים מסתמכים בו על דגימות מתרומות דם, שנאספות באופן שגרתי על ידי מרכז שירותי הדם של מד"א. השימוש בדגימות אלה מאפשר לחוקרים גישה לדם, שהוא מקור טוב לניטור חומרים שנמצאים בגופם של הנבדקים. במהלך המחקר, שהחל לפני כשנה, מתכננים החוקרים לאסוף 5,000 דגימות, שמתוכן ייבחרו באקראי 900 דגימות שיישלחו לבדיקה במעבדה הארצית לבריאות הציבור במשרד הבריאות – מחציתן דגימות דם של תושבי מפרץ חיפה והאחרות של תושבי שאר המדינה. עד כה, הספיקו החוקרים לאסוף כ-40 אחוז מכמות הדגימות המבוקשת.
"חשיפה לחומרים מסוכנים עלולה להשפיע, תחת תנאים מסוימים, על בריאות הציבור ולכן המשרד להגנת הסביבה מוביל מחקרים במטרה למצוא את הפתרון המיטבי למצב הקיים", מסכמת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.
עוד הוסיפה: "תוצאות מחקרים אלו יובאו בפני צוותי המשנה של ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה ויסייעו בגיבוש המלצות ואבני דרך בקשר להיבטים סביבתיים, בריאותיים וכלכליים של פינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו