"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אכזבה לפעילי האקלים: ועידת גלזגו הסתיימה בפשרה חסרת שיניים

הוחלט על "צמצום" השימוש בפחם, ולא על הוצאתו המלאה משימוש לייצור חשמל - עקב לחץ של הודו ואיראן • בטיוטה השלישית, והסופית, נקראות המדינות העשירות "להכפיל עד 2025" את תמיכתן במדינות מתפתחות • נשיא ועידת האקלים, אלוק שארמה, התנצל בקול שבור ובעיניים דומעות: "מבין את גודל האכזבה"

,עודכן
0השמעה
צעדות מחאה לציון היום הבינלאומי לצדק אקלימי, צילום: Jeff J Mitchell/Getty Images

בתום כשבועיים של דיונים מרתוניים, נאומים של עשרות מנהיגים, הפצה של שלוש טיוטות שונות, ואחרי שהחמיצו את היעד הנקוב להשגת הסכם: כ-200 המדינות של ועידת האקלים COP26הצליחו להגיע לנוסח מוסכםעל מנת לשמר את היעד של האטת קצב ההתחממות הגלובלית - אף שהמרכיבים המרכזיים, שאותם רצו להכניס פעילי הסביבה, נותרו בחוץ.

בין היתר, עקב לחץ של מדינות מתפתחות ובהן הודו ואיראן, שונתה הטיוטה הסופית כך שלא יהיה איזכור מפורש ומחייב להוצאת הסובסידיות של שימוש בפחם ובדלקים מאובנים לצורכי תעשייה וחשמל, ובמקום זאת שונה הנוסח כך שיידרשו לפעול רק "לצמצום" השימוש בפחם.

בראש ההסכמות המרכזיות של ההסכם - הצגת צעדים, כבר בשנה הבאה, לחיזוק המחויבויות הקיימות לעמידה ביעדי צמצום הפליטות עד 2030, על מנת לשמר את היעד של השגת עלייה של עד 1.5 מעלות צלזיוס, יחסית לתקופה הטרום-תעשייתית של העולם.

כמו כן, סוכם על האצה בצמצום השימוש בפחמים ובסובסידיות בלתי יעילות של פחמים ודלקים מאובנים, ועל הכפלת המימון שמועבר למדינות מתפתחות לא יאוחר משנת 2025 - במטרה לעזור להן להסתגל לשינויים באקלים. הסכמה מרכזית נוספת היא בהקמת מסגרת של חוקים מפורשים, שתסדיר את שוקי האיזון הפחמני (מנגנונים שנועדו לאזן את הפליטות על-ידי הרחבת הצמחייה בעולם, ועוד צעדים כדי לקלוט את הגזים).

נשיא ועידת האקלים, אלוק שארמה, התנצל "באופן עמוק ביותר" על האופן שבו השיחות הובילו, למעשה, להסכם נטול שיניים אופרטיביות. במסיבת העיתונאים, בעת ההכרזה על ההסכם, אמר בקול נשבר ובעיניים דומעות כי הוא מבין לליבם של הפעילים על כך שהטיוטה הסופית רוככה משמעותית: "אני מתנצל בפני כל הנציגים בכנס על איך שהתהליך התקיים ומבין את גודל האכזבה, אבל אני חושב שזה חשוב שנשמר את המסגרת הזאת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר