השמעה
מפעלי בז"ן בחיפה | צילום: הרצי שפירא

בז"ן בראש: פורסמה רשימת המפעלים המזהמים בישראל

המשרד להגנת הסביבה פרסם את "הרשימה האדומה", שמציגה את ההשפעה השלילית של מפעלים על הסביבה • בנוסף לבז"ן מופיעים ברשימה: רותם אמפרט, השפד"ן, פז בית זיקוק אשדוד וכרמל אולפינים

המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (רביעי) את ה"רשימה האדומה" של מפעלים מזהמים בישראל. במדד שעליו מתבססת הרשימה נבדקת ההשפעה הסביבתית של המפעלים המופיעים בה. במקומות הראשונים, והלא מכובדים, של המדד נמצאים המפעלים: בז"ן, רותם אמפרט, השפד"ן, פז בית זיקוק אשדוד וכרמל אולפינים.

המדד מתפרסם זו השנה התשיעית ומספק את דירוג ההשפעה הסביבתית של חברות ומפעלים הנמצאים בבעלות ציבורית וממשלתית. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 49 חברות ציבוריות, 124 מפעלי תעשייה גדולים וכ-700 תחנות דלק, והמתודולוגיה שלו מבוססת על מדד הערכת סיכונים סביבתיים של הסוכנות להגנת הסביבה הבריטית.

במקביל לפרסום הדו"ח, מסרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מדד ההשפעה הסביבתית מגלה בפני הציבור הרחב והמשקיעים בחברות התעשייה את הסיכונים הסביבתיים הגלומים בהן. המדד קושר בין הסיכונים הסביבתיים לגורמים שאחראים להם, ומאפשר למשקיעים בחברות - בין אם הם קרנות הפנסיה שלנו, הבנקים או הציבור הרחב - לדרוש השקעה בניהול סביבתי תקין ממנהלי אותן חברות".

השפעת בז"ן על הסביבה עלתה

כאמור, במדד הנוכחי בז"ן דורגה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר עם עלייה של 18% בניקוד ביחס לשנת 2018, המשמעות של עלייה של 18% בניקוד משנה שעברה, היא השפעה סביבתית גדולה יותר.

מפעל רותם אמפרט ממוקם במקום השני עם שיפור קל (ירידה) של 3% בניקוד משנה שעברה. בשנת 2019 נקבע למפעל ניקוד שלילי על הפרות תפעוליות במפעל ואיחור בהגשת מסמכים ודיווחים. נוסף על כך הניקוד משנת 2018 בשל הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, ומשנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. כמו-כן, המדינה נמצאת בהליך של תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, על הנזק הסביבתי.

תגובות

קבוצת בזן: "למרות חוסר מהימנותו של המדד והמידע המטעה הניתן למשקיעים, קבוצת בזן רואה בהשקעה באיכות הסביבה חשיבות אסטרטגית, כפי שגם עולה מהנתונים הרשמיים המתפרסמים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

בשנים 2018-2019 קבוצת בזן הפחיתה פליטות בעשרות אחוזים, ביניהם הפחתה של 75% בפליטות הבנזן (בשנה אחת בלבד). הפחתה זו מצטרפת למגמת רב שנתית של הקבוצה, אשר הפחיתה משנת 2009 ועד 2019 בין 65% ל 95% מפליטות מזהמי אוויר העיקריים. בזן ממשיכה בימים אלה לתכנן פרויקטים ארוכי טווח שההשפעה הסביבתית החיובית שלהם תהיה משמעותית".

מאיגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים נמסר: "הנה רשימה חלקית של גופים שמשפיעים משמעותית על הסביבה, אך לא נכללים בבדיקת המשרד להגנת הסביבה: חברות התחבורה הציבורית, מערכי הטיפול בפסולת ברשויות מקומיות, הפעילות בנמלי ישראל, בסיסי הצבא, ועוד. זאת בזמן שהתעשייה מיזערה בעשור האחרון את כמות הפליטות בלמעלה מ-90%, וממשיכה להשתפר ולהוכיח שהיא הפתרון ולא הבעיה. יתרה מכך, המדד מחושב באופן שמעוות את הנתונים ולמעשה עוסק בהטעיית משקיעים, ולא בשקיפות ראויה של המידע, כפי שהיה מצופה ממנו. הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה יעסוק בתמונה המלאה, לטובת הציבור ויתחיל לטפל במזהמים העיקריים במדינת ישראל״.

מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר: "המדד מפלה לרעה חברות גדולות וחברות בעלות אתרים רבים אשר תמיד ידורגו במקומות גבוהים. מתודולוגית המדד אינה נכונה ואינה מבחינה בין סוגי תעשיות והיקף פעילות המפעלים ובכך מטעה הן את הציבור והן את המשקיעים הפוטנציאלים ומנגישה להם מידע שאינו מהימן. מן הראוי היה שהמדד יכלול אלמנטים של שיפור בפליטות המפעלים לאורך השנים, נתון שהיה מעיד על השקעותיהם והישגיהם. חברות האנרגיה, שמתמודדות עם הרגולציה המחמירה ביותר בעולם, משקיעות מיליוני שקלים מדי שנה כדי להיענות לדרישות הסביבתיות, ועדיין המשרד מעדיף פופוליזם וכותרות על פני פעילות מקצועית ואחראית".

אדם, טבע ודין מסרו: "אין אכיפה אפקטיבית של המשרד להגנת הסביבה על החברות המזהמות. בעוד המשרד להגהנת הסביבה, מצהיר שלכאורה יש ירידות משמעותיות בפליטות במפרץ חיפה - בפועל הנתונים מעידים על כך שהמזהם הגדול במפרץ - בתי הזיקוק, דווקא נמצא בעליה. אנו דורשים שהממשלה תאשר ותקבל את ההמלצות הכלליות של צוות המנכ"לים שפעל לבדיקת עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, ותקבע תאריך יעד מחייב לפינוי בז"ן מוקדם ככל האפשר. המשרד להגנת הסביבה, אינו יכול להסתפק בפרסום הנתונים בלבד בציפייה שהמשקיעים בבורסה יעשו את העבודה עבורו ועבורנו.

יש צורך להגביר את מאמצי האכיפה, בין היתר בתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר מכוח חוק אוויר נקי. תכנית זו הייתה אמורה להתעדכן על פי חוק בשנת 2018, והיא טרם אושרה או תוקצבה בממשלה עד היום. עתירה שהגשנו בעניין תידון בבית המשפט העליון בדצמבר".

מאיה יעקבס , מנכ"לית עמותת צלול: "המדד שהתפרסם היום הוא תזכורת כואבת לכך שבמקביל למשבר האקלים אנו מתמודדים גם משבר זיהום סביבתי כבד וגורם מחלות. על המדינה לפעול בדחיפות להורדת גורמי הזיהום הרבים ולשים את בריאות האדם והטבע בראש סדר העדיפויות. יש לנהל תעשייה מזהמת ביד חזקה, תוך פיקוח ואכיפה מחמירים ומתן עונשים מרתיעים למזהמים, אולם הממשלה עושה הפוך: בחסות חוק ההסדרים צפויה החלשה של חוק רישוי עסקים וגזילת כוחם של רשויות מקומיות ושל המשרד להגנת הסביבה אל מול מתן כוח עודף לתעשייה מזהמת.
'צלול' קוראת לממשלה ולעומד בראשה לדאוג לבריאות הציבור לא רק מהקורונה אלא מזיהום הסביבה הרצחני, ולנהל את רישוי העסקים בצורה הרבה יותר אחראית וקפדנית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו