עלות כלל הפליטות לאוויר בישראל: 31 מיליארד שקל בשנה
על פי דו"ח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה, אם המדינה תעבור לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% עד 2030 – ייווצר חיסכון של 4.5 מיליארד שקל בשנה • השנה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "זהו יעד בר השגה שיחסוך למשק מיליארדים בשנה"
העלות הכוללת למשק של כלל הפליטות לאוויר בישראל מסתכמת ב-31 מיליארד שקל לשנה, כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסם הבוקר (ראשון) המשרד להגנת הסביבה. מתוך הסכום הזה, העלות החיצונית של גזי חממה, המשפיעים באופן דרמטי על משבר האקלים, הסתכמה ב-11.3 מיליארד שקל.
מהדו"ח עולה כי מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% בשנת 2030 – יעד שהמשרד סבור כי ניתן ואף הכרחי להגיע אליו – יוביל לחיסכון של 4.5 מיליארד שקל בשנה בעלויות החיצוניות. כמו כן, מעבר לכלי רכב חשמליים בהיקף של 25% ב-2030 יחסוך למשק 970 מיליון שקל בשנה זו.
בפועל, עלויות חיצונית מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים וממפגעי סביבה שונים. הלכה למעשה, מטרת חישוב עלויות חיצוניות סביבתיות היא לאפשר למקבלי ההחלטות להביא בחשבון את ערך הנזקים הללו בהחלטות מדיניות, וכן לסייע לשימוש בכלים כלכליים ורגולטוריים לטובת הפחתת הנזקים הסביבתיים.
העלות החיצונית, המבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה, מאפשרת קבלת תמונה רחבה לגבי כלל העלויות הכרוכות בפעילות כלכלית בשווקים השונים, ובפעילות האדם בכלל.
המזהם שפליטתו גורמת לעלות החיצונית הגבוהה ביותר הוא תחמוצות חנקן, שהיווה 36% מכלל העלות. אחריו פחמן דו-חמצני שהיווה 29%, ולאחריהם חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM 2.5) שהיווה 13%. שריפת דלקים פוסיליים אחראית ליותר מ-70% מהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר.
מקור הפליטה הראשי מבחינת העלות החיצונית המוטלת על המשק הוא התחבורה לסוגיה – 38%. אחריה נמצאות תחנות הכוח לייצור חשמל שהיוו 30%, ולאחריהן התעשייה עם 16%. מקורות נוספים הם ענפי הטיפול בפסולת ושפכים (10%), חקלאות (3%) וגזי קירור 2%.
מהשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נמסר: "הדו"ח מציג תמונת מצב מבהילה, ולראשונה שם תג מחיר בשקלים על הפליטות המזהמות. המסקנה היא שמלחמה במשבר האקלים היא בליבת החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל וצריכה לשמש את הממשלה, מוסדות התכנון, חברות מסחריות ואת ארגוני הסביבה בבואם להעריך את התמונה הרחבה של השפעות זיהום האוויר וגזי החממה עלינו. הנתונים האלה מובילים למסקנה כי יש להעלות את היעד הישראלי לאנרגיות המתחדשות ל-40% עד 2030, ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050. זהו יעד שאפתני ובר השגה, שיחסוך למשק הישראלי מיליארדים בשנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו